אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם ניתן למחוק רישום פלילי?

האם ניתן למחוק רישום פלילי?

לרובנו יש עבר שאנו לא בהכרח גאים בו ולעתים מעשי קונדס בנעורים מובילים לכתם שילווה אותנו כל החיים. איך מתמודדים ומה עושים?

14.01.2016, 14:41 | בשיתוף משפטיפ - עו״ד חזי כהן

לאור העובדה שרישום פלילי משפיע על חיינו ועתידנו התעסוקתי, בודקים אנשים רבים כיצד יוכלו לנקות את גיליונם הפלילי, ביקשנו מעו"ד חזי כהן העוסק במשפט פלילי, צבאי ודיני תעבורה, להסביר על תהליך זה.

קראו עוד במשפטיפ

רישום פלילי נקי מהווה לעתים תנאי סף לחברות במוסדות יוקרתיים או תנאי קבלה לתחומי עיסוק נחשקים. לעיתים אפילו חקירה סתמית במשטרה המתבררת לבסוף כלא קשורה אלינו, עלולה להסתיים בתיעוד אשר עשוי להשפיע על עתידנו החברתי והמקצועי ובלא מעט מקרים גם על תדמיתנו האישית.

מהו רישום פלילי?

רישום פלילי הנו פלט המונפק ממחשב המשטרה ובו יש תיעוד לעברו הפלילי של האזרח. ברישום הפלילי ישנו ביטוי לשלושה תחומים עיקריים:

1. הרשעות: ישנו תיעוד לתיקים בהם הורשע אדם בבית משפט וכן קיים תיעוד לעונשים שקיבל, כמו: מאסר בפועל, מאסר על תנאי, שירות לתועלת הציבור, קנס, פיצוי ועוד.

2. תיקים סגורים: ישנו תיעוד לחקירות שהתבצעו כנגד אדם וכן את עילת הסגירה שלהן. במדינת ישראל קיימות שלוש עילות סגירה לתיק:

חוסר ראיות - מדובר למעשה בעילה לפיה התיק נסגר כיוון שלא נאספו די ראיות בכדי להגיש כתב אישום כנגד חשוד בעבירה.

היעדר עניין לציבור - מדובר בעילה לפיה למרות שקיימות ראיות, הוחלט משיקולים מערכתיים כלליים שאין עניין להעמיד את החשוד לדין.

חוסר אשמה - מדובר בעילת סגירה לפיה נמצא כי לחשוד אין יד ורגל בעבירה בגינה נחקר, דבר המוביל, הלכה למעשה, למחיקת הרישום הפלילי בעניינו.

3. מב"ד(מצריך בירור דין)- מדובר בתיעוד לתיקים המצויים עדיין בחקירה וטרם נתקבלה ההחלטה מה יעלה בגורלם.

לעיתים אפילו חקירה סתמית במשטרה עלולה להסתיים בתיעוד , צילום: bigstock לעיתים אפילו חקירה סתמית במשטרה עלולה להסתיים בתיעוד | צילום: bigstock לעיתים אפילו חקירה סתמית במשטרה עלולה להסתיים בתיעוד , צילום: bigstock

 

תקופת התיישנות ותקופת מחיקה

 

"המחוקק קבע קריטריונים למחיקה והתיישנות של הרשעות וזאת מתוך הבנה שאנשים משתנים ויש לתת לאדם שחטא הזדמנות שניה למרות שהורשע בדין." מסביר עו"ד חזי כהן ומוסיף, "חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קובעים קריטריונים להתיישנות ומחיקת הרשעות פליליות".

לדברי עו"ד כהן, "תקופת ההתיישנות והמחיקה תלויה לרוב בשאלה אם מדובר בבגיר או קטין וכן בעונש שהוטל בגזר הדין".

לעניין תיקים סגורים, יש לשים לב כי תיקים בהם אדם לא הורשע בדין גורמים לכך שרישומו נשאר שריר ועומד ולא נמחק מגיליון הרישום הפלילי לעולם, עובדה היכולה לעמוד לו לרועץ עת ירצה להתקבל למוסדות יוקרתיים או תחומי עיסוק הדורשים גיליון פלילי נקי.

האם ניתן למחוק הרשעה בטרם התקופה הקבועה בחוק?

״בהחלט כן", אומר עו"ד כהן. "לגבי הרשעה פלילית ניתן לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה למחוק את הרישום הפלילי. לעומת זאת, בתיקים סגורים ניתן לפנות בבקשה לשינוי עילת סגירה בה למעשה מבקשים ממשטרת ישראל או מיחידת התביעה שסגרה את התיק, לשנות את עילת הסגירה מחוסר ראיות או לחלופין היעדר עניין לציבור, לעילה של חוסר אשמה בה הרישום נמחק מפלט הרישום הפלילי.

כמו כן תקנות המרשם הפלילי קובעות קריטריונים ותקופות לפיהן ניתן לבקש מחיקת רישומים סגורים מהגורם הממונה במשטרת ישראל.״

ומה לגבי תקופת התיישנות?

"כולם מדלקמים את המספר 7 שנים כשזה נוגע להתיישנות, אך החוק עושה מספר הבדלות בנוגע לתקופת המאסר וסוג העבירה", מדגיש עו"ד חזי כהן.

עונש של עד שנת מאסר אחת בפועל: לגבי בגיר תקופת ההתיישנות הנה 7 שנים וזאת בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה.

עונש של עד חמש שנות מאסר בפועל: לגבי בגיר תקופת ההתיישנות הנה 10 שנים וזאת בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה ואילו לגבי קטין תקופת ההתיישנות הנה 7 שנים וזאת בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה.

עונש העולה על חמש שנות מאסר בפועל: לגבי בגיר תקופת ההתיישנות הנה כפל תקופת המאסר אולם פרק זמן ההתיישנות לא יעלה על 15 שנים וזאת בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה ואילו לגבי קטין תקופת ההתיישנות הנה 10 שנים וזאת בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה.

עונש של עד שלוש שנות מאסר בפועל: תקופה זו רלוונטית רק לגבי קטינים ותקופת ההתיישנות הנה 5 שנים וזאת בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה.

לעניין עונשים אחרים שלא כוללים רכיב של מאסר בפועל כמו מאסר על תנאי, קנס, פסילה, חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה לגבי בגיר תקופת ההתיישנות הנה 7 שנים ואילו לגבי קטין תקופת ההתיישנות הנה 3 שנים.

מחיקת רישום פלילי

 

לאחר תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות תקופת המחיקה שעמדת על 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות. בתום תקופת המחיקה למעשה הרישום הפלילי נמחק מגיליון ההרשעות, והמידע שנמחק יכול להיות חשוף לעיונם של מספר גורמים הקבועים בחוק כדוגמת יו"ר הכנסת, וועדת הכנסת, ממשלה, וועדה למינוי שופטים, מוסד, שב"כ, צה"ל, משטרה.

יש גם מקרים חריגים

 

למרות הכלל לפיו מחיקת רישום פלילי תתבצע בתום 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות, קבע המחוקק מספר מצבים בהם מחיקת הרישום הפלילי תהיה קצרה יותר:

* הליכים שהסתיימו באי הרשעה - תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים מיום מתן פסק הדין.

* הליך במסגרתו הוטל צו פיקוח בלבד - תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים מיום מתן פסק הדין.

* עבירה שבוצעה בידי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים - תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים מיום מתן פסק הדין.

* עבירה מסוג עוון שביצע קטין בן 14-16 שנים - תקופת המחיקה תעמוד על 3 שנים מיום מתן פסק הדין.

* הליך במסגרתו ניתן צו כאמור בסעיף 26 לחוק הנוער - תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים מיום מתן פסק הדין.

עו"ד פלילי חזי כהן

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
כתבה מטעה וחסרה
הכותב כותב ש: "בתום תקופת המחיקה למעשה הרישום הפלילי נמחק מגיליון ההרשעות". זה לא נכון. הרישום הפלילי של ביהמ"ש (הרשעה או פס"ד ללא הרשעה) נשארים בגיליון הרישום הפלילי לנצח גם אם חלפו תקופות ההתיישנות והמחיקה. העניין הוא שגם לגוף שמותר לראות אותן-אסור, עקרונית, לקחת אותן בחשבון. צודק מגיב 1 בכותבו שלא תמיד זו המציאות ואיננו יודעים מה קורה בפועל. הכתבה חסרה פרטים רבים ובעיקר מידע בנוגע למחיקת תיקים סגורים. להלן חלק מהמידע החסר: בתיקים קלים (מסוג עוון, כגון החזקת סם לצריכה עצמית, גניבה, תקיפה, הטרדות טלפוניות, איומים ועוד), כאשר מדובר בתיק סגור אחד ללא הרשעות, התיק יימחק אוטומטית בחלוף 7 שנים מיום האירוע (5 שנים לקטין) ואין צורך לעשות דבר. ניתן להגיש בקשה למחיקה בחלוף 5 שנים מיום האירוע במידה שרוצים להקדים את המחיקה. במידה שמדובר במספר מצומצם של עבירות מסוג עוון, כגון מעשה מגונה קל, העסקת שוהים בלתי חוקיים ועוד-המחיקה אינה אוטומטית ויש ליזום בקשה למחיקה. במידה שיש 2 תיקים סגורים ומעלה-המחיקה אינה אוטומטית ויש ליזום בקשה למחיקה. בתיקים חמורים יותר מסוג פשע (כגון: תקיפת בן זוג, התפרצות, החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועוד) - המחיקה אינה אוטומטית ויש ליזום בקשת מחיקה בחלוף 7 שנים מיום האירוע (5 שנים לקטין). כמו כן, הגשת בקשה לשינוי עילת סכירה של תיק סגור מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור לחוסר אשמה (כך שהרישום יימחק לחלוטין) תעמוד על הפרק רק במקרה הנדיר בו לא היו כלל ראיות בתיק המהוות חשד סביר כנגד החשוד (כאשר אין "בדל של ראיה" כנגדו) ולא תעמוד על הפרק אפילו במקום בו יש תלונה בסיסית כנגדו (למשל, במקום בו שכן התלונן כי החשוד איים עליו או כאשר בת זוגו התלוננה כי סטר לה). המקרה היחיד בו ניתן יהיה להפוך את הקערה על פיה יהיה כאשר יוצג תיעוד וידאו של האירוע המראה כי לא היו דברים מעולם או כאשר יוצג תצהיר של המתלונן/ת המצהירים כי שיקרו בנוגע לאירוע וכי החשוד לא עבר את העבירה, אשר טענו בהודעתם כי עבר אותה (רלבנטי רק כאשר החשוד והמתלונן נמצאים כיום בקשר טוב והמתלונן מוכן להסתכן בחקירה בגין מתן הודעה כוזבת, או בעברית פשוטה, רלבנטי רק בנוגע לבני זוג, כאשר די ברור כי המשטרה לא תעמיד לדין אישה בגין הודעה כוזבת).
עו"ד פלילי , ר"ג  |  22.01.16