צילום: מעיין קאופמן
ביקורת הצגה: "הרולד ומוד", תיאטרון באר שבע
המחזה של קולין היגינס על מפגש אקראי בין צעיר בן 19 לאישה בת 80 הפך תחת ידיו של הבמאי רפי ניב לפנינה תיאטרונית
תיאטרון באר שבע מעלה את המחזה מאת קולין היגינס, בתרגום עידו ריקלין ובבימוי רפי ניב, עם ליאת גורן, תום אבני, שירי גולן, ענבר דנון, רון ביטרמן ועוד.
דבר המבקרת: מפגש אקראי בין הרולד בן ה־19 (אבני), חובב לוויות שממציא תעלולים ומביים התאבדויות כדי למשוך את תשומת לבה של אמו האגוצנטרית (גולן), לבין מוד בת ה־80 (גורן) - אישיות צבעונית, לא נורמטיבית ובעלת חוכמת חיים שמתגוררת בקרוון מבודד ומאובזר אקלקטית - מוביל לחברות אמת שמתפתחת למקומות מפתיעים.
בדיוק בתקופה שבה הוא נראה אבוד ומבולבל מוד מלמדת את הרולד ליהנות מחיים, והמוטו שלה הוא ש"כל יום מנסים משהו חדש", והוא מצליח במעט לחבר אותה אל עברה שאותו היא בחרה להשאיר מאחור. כשסיפור המחזה אנושי, מקסים ומקורי, נותר רק למצוא את השחקנים הנכונים לבצעו ואת הבמאי בעל הרגישות הנכונה להובילו, ובתיאטרון באר שבע קלעו למטרה.
ניב העמיד הצגה קולחת ורב־גונית. בניגוד גמור לאווירה הרגועה והזורמת השוררת במפגשים בין השניים, ישנם רגעים קומיים מוקצנים המתרחשים בביתו של הרולד, שאותם מספקות דנון המשעשעת בתפקיד שלוש הכלות המיועדות, וגולן הנפלאה והמגוונת כאמו האגוצנטרית. סבטלנה ברגר עיצבה תלבושות נהדרות, ערן עצמון יצר תפאורה מתחלפת מקסימה, פונקציונלית וצבעונית שאותה משלימה בחוכמה עבודת הווידיאו ארט של יואב כהן ואדם לבינסון. לב לבה של ההצגה הוא הצמד המקסים שמוביל אותה: אבני, נערי כנדרש, עובר בהצלחה עם הרולד את המסע הרגשי־רוחני; וגורן המופלאה, שתמיד מביאה לבמה את כישרונה וקסמה השופעים, מגיעה הפעם לשיאים חדשים ומגלמת את מוד בדיוק, רגישות והומור.
שורה תחתונה: הצגה שהיא פנינה תיאטרונית.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה