אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הספקים נטשו, התקשורת ליבתה. והבעלים? צילום: אוראל כהן

הספקים נטשו, התקשורת ליבתה. והבעלים?

מבחינת מגה הסיפור ברור: הספקים שלא עמדו לצדה והתקשורת שהעזה לדווח הובילו לקריסה, בעוד הבעלים החזיקו מעמד גם ברגעים הקשים. אבל אם הולכים קצת אחורה, רואים בדיוק מי עשה סיבוב על רבוע כחול ומה יצא לו מזה

18.01.2016, 06:49 | גולן פרידנפלד

הבקשה להקפאת הליכים שמגה הגישה אתמול לבית המשפט מקפידה לחלק את העולם לטובים ולרעים. היא מלאה בטענות כלפי אלה שלטענת הרשת אשמים בהתרסקותה: הספקים הגדולים (כולל פירוט של מי תמך ברשת ומי לא), הספקים הקטנים שחששו שלא יראו את חובם בחזרה משום שלא היו מבוטחים, והתקשורת שהרבתה לדווח וללבות את היצרים. לצד מצעד האשמים, יש גם מי שזוכים למחמאות: ספקים שלא נטשו גם ברגעים הקשים, והבעלים שעמדו לאורך כל הדרך לצד החברה.

קראו עוד בכלכליסט

התיאור הזה יכול להיות מדויק רק אם חלון הזמן שאליו מתייחסים מתחיל באמצע 2014 - אז ניסתה החברה להגיע להסדר מול נושיה - ומסתיים אתמול. אבל אם מגדילים את החלון, ממש כמו גרף של מניה, פתאום התמונה של קריסת מגה נראית אחרת לגמרי. פתאום הבעלים, שהוצגו כמי שעמדו בכל התחייבויותיהם לחברה ואף הזרימו לקופתה 320 מיליון שקל  עלולים להימצא אשמים לא פחות במצבה של מגה, ואולי אפילו יותר.

נמתח את חלון ההתייחסות אחורה ל־2010. באותה שנה החליטו דודי "אני הפנים של קבוצת אלון" ויסמן ושרגא "אני לא יודע מה קורה בקמעונאות, זה דודי" בירן לצאת למהלך פיננסי תחת הכותרת "שינוי מבני". השורה התחתונה של אותו שינוי מבני היתה הוצאת 800 מיליון שקל מאלון רבוע כחול, החברה־האם של מגה ומי שאמורה לתמוך בה כעת, אל החברה הפרטית שבבעלות שרגא בירן, דודי ויסמן וארגוני הקיבוצים - קבוצת אלון (אלון חברת הדלק).

איך עושים את זה? מכריזים על עסקת בעלי עניין, שבמסגרתה מוכרת קבוצת אלון הפרטית את מניותיה בדור אלון לחברה ציבורית אחרת שבשליטת רבוע כחול. כמה חודשים מאוחר יותר מכריזה רבוע כחול על חלוקת דיבידנד ענק של 800 מיליון שקל. הנהנית העיקרית היא קבוצת אלון, שמחזיקה אז 78% ממניות החברה. התוצאה: פחות 800 מיליון שקל במזומן בקופתה של רבוע כחול, שהוצאו ממנה בעסקה סיבובית.

מימין: בעלי השליטה באלון רבוע כחול שרגא בירן ודודי ויסמן, צילום: יובל חן, עמית שעל מימין: בעלי השליטה באלון רבוע כחול שרגא בירן ודודי ויסמן | צילום: יובל חן, עמית שעל מימין: בעלי השליטה באלון רבוע כחול שרגא בירן ודודי ויסמן, צילום: יובל חן, עמית שעל

רבוע כחול לא היתה צריכה את הכספים האלה עכשיו כדי להזרים למגה אילו הבעלים - אותם בעלים שמאשימים את הספקים והתקשורת - היו ממנים לה מנכ"לים שיודעים להילחם בג'ונגל הקמעונאי שצמח פה. אף מנכ"ל לא הצליח לנער את מגה ולהתאים אותה לכללי השוק החדשים. להפך. ואף מילה מהכישלון הניהולי הזה לא באה לידי ביטוי בבקשה להקפאת הליכים.

גם לתקשורת יש חלק מרכזי בקריסת מגה, על פי הבקשה. זו העזה לדווח על קשיי הרשת, על המשאים ומתנים, על דרישות בעלי החוב ועל ההתפתחויות הדרמטיות ברשת הקמעונאית השנייה בגודלה בישראל. אולי כדאי היה לנציג הבעלים אביגדור קפלן לבדוק את ההתבטאויות שלו, שהנזק שהן גרמו למגה גדול לא פחות. כך למשל, ב־29 באפריל נאם קפלן בפני סטודנטים באוניברסיטת חיפה והתייחס למצבה של הרשת שבראשה הוא עומד: "מגה מתנדנדת, יש לנו בעיות קשות מאוד. נראה אם נצליח למנוע את קריסתה".

אז הספקים אשמים כי חששו לספק סחורה לרשת מקרטעת, התקשורת אשמה כי דיווחה על כך, אבל לנציג הבעלים שמכריז קבל עם וספקים שהרשת שלו מתנדנדת ומעלה ספקות לגבי היכולת למנוע את קריסתה - לו אין כל אחריות למצב. גם לא למכירת הסניפים הבעייתיים שניהל קפלן, ושהניבה הפסד כולל של 79 מיליון שקל במקום 38 מיליון שקל בתוכנית ההסדר המקורית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

20.
"עוקץ מושלם"= לוקחים הלוואות בחברה--> מחלקים את הכסף כדיבידנד--->החברה קורסת
הספקים לא רואים את הכסף עבור הסחורה שסיפקו. הבנקים לא רואים את הכסף של ההלוואות שנתנו. העובדים לא מקבלים משכורות. רק הדיבידנדים השמנים נשארים בכיס של בעלי המניות. תרגיל "עוקץ" מושלם- בחסות החוק.
אחת העם  |  18.01.16
18.
התשובה לקריסה היא פשוטה-חזירות
בתור לקוח לשעבר של מגה בתל אביב , אני זוכר את הפעמים בהם הגעתי כדי לרכוש מוצרים שאותם בדרך כלל אני צורך, בכל פעם, הייתי מופתע וזועם על כך שהמחירים השתנו, ולא, אף פעם לא לטובת הצרכן, עליות של מחירי מוצרים בין 10-20 אחוזים בלי שום הצדקה, עד כדי כך שלא יכולתי להרשות לעצמי לקנות את המוצרים האלו, גם כי אני לא מוכן שידפקו אותי וגם בגלל שאני לא עשיר. שנאתי את רשת מגה כלכך, אבל לבי על העובדים המפוטרים של מגה וגם על מפוטרי המשק האחרים (כן, גם על אלה מרשות השידור)שמשלמים את מחיר החזירות והטיפשות של הבוסים שלהם.
כנר  |  18.01.16
17.
הסיבות לקריסה
מקריסת קלאב מרקט ועד לפני מספר שנים, עולם הסופרים הישראלי נשלט על ידי דואופול: מגה ושופרסל. הדואופול קנה כל מה שזז: ג'מבו, מחסני השוק, מחסני חצי חינם ועוד כל מיני סופרים שהמילה מחסנים, חצי חינם או שוק נמצאים בשם שלהם. לדואופול היה נוח, הם העלו מחירים ויכלו להתנהל בבטחה יחסית עם ביצה שמטילה ביצי זהב. אבל, היום, השוק (לא המחסנים) הרבה יותר דינמי, ואי אפשר לנוח על זרי הדפנה. גם בעקבות המחאה החברתית, התקשורת החלה להתייחס יותר גם לחברות הקטנות שהיו פחות מ-5% מהשוק. החלו לפתוח עיניים, שחייבים להסתכל מחוץ לדואופולים ששולטים עלינו (תנובה-שטראוס, עלית-אוסם, שופרסל-מגה). רשתות חדשות החלו לגדול: רמי לוי, יינות ביתן, סופר ברקת, סופרים של חרדים ועוד.. מגה לא נערכה לשינוי, ההתנהלות נשארה שאננה (מעבר למחירים בסופר), חשבו שימשיכו להטיל ביצי זהב, ושאפשר להמשיך לחלוב את הפרה. עוד אפשרות, זה שהמנהלים ידעו שתהיה קריסה, שהם לא יכולים להוביל לשינוי מול המתחרות החדשות. הם פשוט החליטו למצוץ מהפרה את כל מה שיוכלו ולהמית אותה. הרשת פשטה את הרגל, המנהלים חוגגים.
18.01.16
לכל התגובות