תחקיר הטניס: הבעיות של הענף שגורמות למכירת משחקים

עולם הטניס התעורר היום להלם מערכתי עם פרסום מחצית מהתחקיר של BuzzFeed ו-BBC, על מכירת משחקים שיטתית של משחקי טניס על ידי שחקנים בכירים.

בקצרה, ה-BBC ובאזפיד השתמשו באלגוריתום כדי לבחון את דפוסי ההימורים ב-26 אלף משחקים שונים. האלגוריתום גילה 15 שחקנים שבאופן קבוע הפסידו משחקים לאחר שנעשו הרבה מאוד הימורים על ההפסדים. שישה מאותם 15 "מוכרים לרשויות", מה שנקרא, כשחקנים שעבר נחקרו ונבדקו בחשד למכירת משחקים. חלק מאותם שחקנים משחקים כיום באליפות אוסטרליה הפתוחה.

זו לא שערוריית ההימורים הראשונה שפוגעת בכל הכוח בטניס העולמי. בעבר היו כבר תחקירים וראיונות של טניסאים לשעבר וגם "fixers", אלו שמטרתם להטות את תוצאות המשחקים, שאמרו בפה מלא שמכרו משחקים - גם בגרנד סלאמים וגם בטורנירים גדולים אחרים.

ב-2008, בעקבות מספר חשיפות כאלו, הקימו את יחידית היושרה בטניס, Tennis Integrity Unit, שמטרתה לגלות את השחקנים שפוגעים במשחק. ה-TIU לא הגיב לגילויים של ה-BBC עדיין. עוד בתחקיר: ב-2007 חקרו ב-ATP, ארגון הטניס העולמי לגברים, הצעות להטעיות משחקים שקיבלו שחקנים מסינדיקטי הימורים בינלאומיים, הקשורים לארגוני הפשע הגדולים בעולם.

מדובר על המאפיה הרוסית והצפון איטלקית, וגם למאפיה הסיציליאנית. השחקנים, ברובם, לא הודחו או הורחקו מהספורט. אחד החוקרים מ-2007, מארק פיליפס, אמר לבאזפיד ו-BBC: "היו עשרה שחקנים שהם היו המקור לכל מה שקרה בטניס. הם היו השורש של הבעיה. הראיות היו חזקות מאוד. הייתה לנו אפשרות לעקור את הבעיה מהשורש".

בעולם הכדורגל, שההימורים הלא חוקיים עליו מגלגלים יותר מטריליון דולר בשנה, גם כן ישנה מעורבות של ארגוני הפשע הגדולים של אירופה וארגוני ענק באסיה. אלו ארגוני פשע שמלבד "גיוס" כדורגלנים, מתפקדים גם כ"בעלי קבוצות" ומצליחים להרוויח מיליונים ממשחקים שהם משפיעים על תוצאותיהם. סביר להניח שהרעב להימורי ספורט, מתדלק גם את עולם ההימורים על הטניס.

הטניסאי הבכיר ביותר שהתבטא בנושא הוא נובאק ג'וקוביץ', המדורג הראשון בעולם. "לא ניגשו אליי באופן אישי, אלא דרך אנשים שעובדים איתי, ב-2007", סיפר היום. "כמובן שהם דחו את ההצעה, זה אפילו לא הגיע אליי אישית. כמובן שהיו מסביב שמועות. הציעו לי 200 אלף דולר כדי לוותר על משחק. זה גרם לי להרגיש נורא. אני לא רוצה להיות מקושר לדברים כאלה. זה פשע ספורט".

ג'וקוביץ', ב-2007, לא היה בכיר כמו שהוא היום וספק אם הפושעים בכלל פונים לשחקנים ברמתו. עם זאת, כשהיה שחקן צעיר נעשתה הפנייה הזו, כפי שנעשתה לשחקנים רבים אחרים, והוא דחה אותה בגלל שהוא איש הגון וספורטאי למופת עם עתיד גדול לפניו. כיום, גם בתוך ה-50 הראשונים, יש שחקנים עם הרבה נקודות תורפה אישיות, שאפשר לנצל כדי "לגייס" אותם למטרת הטיית משחקים. אחת מאותן נקודות תורפה היא הפערים בין מה שמרוויח שחקן בטופ 10 העולמי לבין שחקן בסבב הבינלאומי, במקומות הנמוכים יותר.

שחקן במקום ה-32 בעולם, למשל יכול לסיים עונה עם הכנסה של 750 אלף דולר, שזה באופן ניכר נמוך בהרבה משחקנים ברמה הגבוהה ביותר. את הסכום הזה הוא חייב לחלק בין מאמנים, צוות רפואי ומקצועי ולעיתים לא נשאר לו יותר מדי. זאת בעוד שהוא צריך להתחרות על אותו מגרש עם שחקן שבאותה שנה סיים עם הכנסות הגבוהות משלו ב-770% עד 900%. אלו פערים אדירים, שיוצרים לא מעט מירמור בקרב השחקנים (על פי מחקרים אחת מהסיבות שגורמות לספורטאי לוותר על ההגינות הספורטיבית זו התחושה שהוא מרוויח הרבה פחות ממקביליו). כמו כן, גם השחקנים הבכירים יחסית בטניס יכולים לסיים עונה אחת עם סכום נאה של 1 מיליון דולר ובעונה אחרת ליפול לסכומים נמוכים בהרבה - בגלל משבר מקצועי או פציעה. זה יוצר "פתח" לאותם מהמרים מקצועיים.

לשם השוואה, בגולף העולמי, השחקן המוביל יכול להרוויח 7-15 מיליון דולר בכספיי זכייה, בעוד שהשחקן מספר 30 בעולם ירוויח 2-3 מיליון דולר.

מלבד הבעייתיות הזו של הטניס העולמי, שמנסים ולא ממש מצליחים לצמצם או לרכך עם חלוקה אחרת של כספיי זכייה, יש "בעיה" במשחק עצמו. ריצ'רד אינגס, לשעבר בכיר ב-ATP, הסביר ל-BBC: "אם היית צריך להמציא משחק שתפור על הטיית משחקים, היית ממציא משחק בדיוק כמו טניס. לא צריך הרבה מאמץ כדי להטות משחק או לשנות תוצאה מבלי שהשופטים, האוהדים או מנהלי התחרויות ידעו".

העובדה שטניס זה משחק של בודדים, שתלויים אך ורק בעצמם ונוסעים ברחבי העולם, לעיתים לטורנירים במקומות מפוקפקים, הופכת את הטניסאי לחשוף במיוחד למשברים וגם למכירת משחקים. ניתן לזהות הימורים חד צדדים על שחקני טניס מסויימים, כפי שעשו בבאזפיד ו-BBC, אבל קשה יותר לזהות מי הטניסאי שמקבל "תמיכה שוטפת" מארגון פשע סינגפורי בשביל שכשידרש יפסיד בחצי גמר של איזה צ'לנג'ר בטשקנט וירוויח ל"מעסיקיו" מיליונים. זו הבעיה העיקרית של הטניס.

רוב הטניסאים ישירים והוגנים. ואם יקבלו הצעה גם ידווחו עליה. אבל מבין מאות ההוגנים, צריך רק כמה עשרות, אפילו מספר בודדים, כדי להכתים בספק את הענף כולו. אולי בגלל זה ב-ATP ניסו לקבור את הראיות ש-BBC ובאזפיד גילו.