הפועל תל אביב, כארגון, הצליחה להתצייב ברמה הפיננסית ואפילו המותגית. ההכנסות יציבות, מגרש האימונים שופץ, החובות מצליחים להצטמצם, ישנה יציבות באופק והמועדון הוא השקוף ביותר בליגת העל - מאחר שהוא היחיד שפרסם את כל הדו"חות הכלכליים שלו. המצב רחוק מלהיות אידיאלי אבל הדימום הופסק ואפילו מדברים שם על חזון לעתיד, שאפילו כולל מעבר לאצטדיון החדש בבת ים.
מה שכן,הפועל תל אביב היא כישלון מקצועי. ישנם מספר גורמים לכישלון המקצועי. הקבוצה נבנתה מאפס עם מעט מאוד הבנה בכדורגל. ססאר מנדיונדו, המאמן הספרדי שהובא, לא התחבר מהרגע הראשון ובהנהלה הבינו, עוד בפגרה, שהוא לא האיש להוביל את המערכת. זמן מציאת המחליף היה ארוך מדי והותיר את וואליד באדיר על הקווים מבלי להיות מוכן אפילו במעט לתפקיד המאמן. גיא לוי, הוא לא באמת איש שרוצה להיות בכדורגל הישראלי. חבריו מדברים על מישהו שנמאס לו מהסצנה והוא מקבל תפקידים רק בשביל הכסף. גם ההחלפה של גיא לוי באלי גוטמן נעשתה באופן די עקום - כשרוב השחקנים מבינים שלוי בדרך החוצה ובמועדון חיכו שהוא יקח אחריות ויתפטר.
אבל זהו. הפארסה המקצועית אמורה להסתיים עכשיו.
אלי גוטמן יאמן את הקבוצה. בעתיד, כך על פי גורמים בהפועל תל אביב, גוטמן אמור לעבוד במתכונת אלכס פרגוסון. כלומר, גוטמן יהיה "מנג'ר", ינהל את המשחקים ויהיה אחראי על בניית הקבוצה, ותחתיו יעבוד מאמן בקבוצה שיהיה משמעותי מאוד בהכנת הקבוצה לכל משחק. בקבוצה שוקלים להביא מאמן צעיר זר לתפקיד הזה.
על פניו, המודל הזה מתאים להפועל - היסטורית וגם למצב הנוכחי, בו אין באמת איש מקצוע בהנהלה. מאמן נבחרת ישראל לשעבר הוכיח את עצמו כמאמן הפועל תל אביב בעבר, הוא מכיר את אופי המועדון, הוא בתבנית של מאמני הפועל אחרים שהיו הצלחה כבירה - מישהו עם סמכות רבה ונוהלי עבודה ברורים (ע"ע דרור קשטן ודוביד שוויצר) - והוא אמור לקבל את סבלנות הקהל. וכאן, כמו תמיד, העניינים מסתבכים.
זו כבר תופעה חברתית ולא בהכרח קשור לאוהדי הפועל. לאף אחד כבר אין סבלנות. שני הפסדים והרשת גועשת. חצי עונה גרועה וכבר פותחים עצומות נגד המאמן. עונה גרועה וזה כבר עניין שצריך להוציא להורג את המאמן ש"הרס ת'קבוצה". זה ככה. לא רק בישראל, בכל מקום - גם באנגליה, שם המנג'ר תמיד היה הסלע האיתן בכל מועדון.
אלי גוטמן פותח את החשבון שלו עם האוהדים מהמשחק הראשון נגד סכנין. אחר כך יגיע משחק גביע נגד כפר סבא, משחק סופר קשה נגד הפועל באר שבע, אז דרבי אללה יוסטור ולאחר מכן משחק לא קל בכלל נגד רעננה ואז מכבי חיפה. רוב הסיכויים, עם הסגל הנוכחי שנמצא במומנטום שלילי כבר עונה שלמה, שגוטמן לא ירשום הצלחה גדולה מדי במשחקיו הראשונים. סביר להניח, גם, שהעונה הבאה תהיה לא קלה. קשה לראות את הפועל תל אביב מתאוששת מהקריסה המוחלטת של הקבוצה והמועדון בשנים הקודמות.
ולכאן אמור להיכנס אלמנט הסבלנות של ההנהלה, שיהיה קריטי.
מקרה סקסטון ומקרה פרגוסון
דייב סקסטון פוטר מתפקידו כמאמן מנצ'סטר יונייטד ב-1981 ומרטין אדווארס, יו"ר הקבוצה, הסביר שהוא "נכשל מסחרית. קיבלנו את ההחלטה בגלל מאות מכתבים מאוהדים שלא אהבו את סגנון הכדורגל שהקבוצה שיחקה". כמה שנים אחרי, אדוארדס, שנכנע לרצונות האוהדים במקרה של סקסטון, עמד בפני ביקורות אדירות על האמונה שלו באלכס פרגוסון, שאחרי כמה שנים כמנג'ר יונייטד, נחל כישלון אחר כישלון למרות הוצאות אדירות בשוק העברות השחקנים. גם סגנון המשחק של פרגי היה משעמם וג'ורג' בסט, כוכב מנצ'סטר יונייטד האגדי, אפילו אמר "אני לא אלך מעבר לפינה כדי לצפות בהם משחקים". אדוארס הביע אמון בפרגוסון שאם היה מפוטר אז, ייתכן מאוד שמנצ'סטר יונייטד היתה מגיעה השנה לשנת ה-50 שלה ללא תואר אליפות.
אומץ וסבלנות כאלו נראים בלתי אפשריים בעידן הרשתות החברתיות, בו "מאות מכתבים זועמים" נכתבים מדי דקה ב-140 תווים.
האוהדים לא יכולים לסבול לראות את קבוצתם מפסידה או אפילו משחקת גרוע וחורצים גורלות של אנשי מקצוע בהינף אימוג'י.
לפעמיים, אבל, צריך לדעת מתי להיות אמיץ ולהתמודד עם הביקורות - במיוחד כשאתה מאמין באיש המקצוע שהבאת. למשל, מנצ'סטר יונייטד של לואי ואן חאל, למרות הביקורות האדירות, היא מופת לכדורגל הגנתי. הקבוצה עם סיכוי לא רע לזכייה באליפות העונה ומאז שההולנדי מונה בעלת המאזן הטוב ביותר במשחקים בין 6 הקבוצות הגדולות באנגליה (בטבלה פנימית יונייטד
מובילה על פני צ'לסי ב-7 נקודות ועל פני ליברפול וארסנל ב-9 נקודות). זו תהיה בושה גדולה אם תפטר אותו.
האוהדים אולי לא יכולים לגלות סבלנות אבל זה התפקיד של ההנהלה לדעת מתי להקשיב לרחשי הציבור ומתי לפעול בהתאם לאמון שלה באיש המקצוע.
הפועל תל אביב סוף סוף הביאה איש מקצוע ראוי שינהל את הצד המקצועי. כל מה שהיא צריכה עכשיו זה הרבה סבלנות. והרבה מזל.
צילום: ראובן שוורץ
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה