אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרובוטים באים והם לא דורשים תנאים סוציאליים צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

הרובוטים באים והם לא דורשים תנאים סוציאליים

כשהמהפכה הרובוטית תגיע, מיליוני בני אנוש יאבדו את מקום עבודתם, החזון של דרך המשי קורס, מפתח בולט בתחום הביטקוין עורק והאם תשלומים סלולריים יסחפו את הודו

19.01.2016, 14:33 | יוסי גורביץ

זוז הצידה, שק בשר, זמנך עבר

דו"ח חדש של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שפורסם אמש (ב') מזהיר כי עד שנת 2020 יאבד המין האנושי 5 מיליון מקומות עבודה לרובוטים. התוצאה, הם מציינים, היא מצד אחד עליה באבטלה, על כל הרעות שהיא גוררת, ובמקביל הצטמצמות של ציבור הצרכנים: מובטלים צורכים פחות, כידוע.

רובוטים לא לוקחים הפסקות צהריים ארוכות, צילום: בלומברג רובוטים לא לוקחים הפסקות צהריים ארוכות | צילום: בלומברג רובוטים לא לוקחים הפסקות צהריים ארוכות, צילום: בלומברג

הרוב המוחלט של העבודות שיעברו מידיהן של חתיכות בוץ מתוחכמות לידיהן של חתיכות מתכת מתוחכמות צפוי להיות במגזר העבודות המשרדיות והניהול: 4.76 מיליוני תפקידים כאלו ייצאו משוק העבודה האנושי. בהתחשב בטיבן של העבודות הללו, הפגיעה העיקרית תהיה במעמד הבינוני הנמוך, ובעיקר בנשים.

המספר עשוי להיראות נמוך בהתחשב בשוק העבודה הגלובלי, אבל יש לו נלווה נוסף. כשאפשר בקלות להחליף אותך – כשלצבא המילואים של המובטלים, כפי שקרא לו מרקס, נלווה כעת גיס שישי של רובוטים – גם תנאי העבודה שלך ירדו. השכר לא מתאים לך? לא בא לך לעבוד בסופי שבוע? אין בעיה, שמישהו יכניס את דגם החדש של משרדון. לשכת האבטלה שני רחובות מכאן. מה את אומרת, שנדון שוב בתנאי ההעסקה שלך?

כמחצית מהצעירים שרואיינו לסקר חוששים שתוך עשור העבודה שלהם תעבור אוטומציה, והם יוותרו ללא עבודה. מטבע הדברים, הפחד נוגע בעיקר בצעירים בחברות המפותחות טכנולוגית. הם לחוצים גם בגלל הרובוטים, וגם בגלל חברות הייטק שהמוצר העיקרי שלהן הוא פירוק שוק העבודה והחלפתו בשוק עבודה של עובדים מזדמנים: אובר וחברות דומות. "כלכלת השיתוף" שלהן היא הצד השני של תנועת המלקחיים שמעבירה את מה שנשאר מהעוגה הכלכלית לידי האלפיון העליון.

כלכלה היא מדע חברתי. שינוי טכנולוגי גורר שינוי חברתי. אבל אנחנו עסוקים מדי בהתפעלות מחברות סטארט-אפ ובסגידה ל"שיבוש" לשם שיבוש מכדי להבין מה אנחנו עושים ואיזה עולם אנחנו משאירים לצאצאים שלנו.

היה שווה?

הממשלה הפדרלית של ארה"ב רשמה לעצמה הישג גדול לפני כשנתיים, כשעצרה את רוס אולבריכט, הלא הוא הפיראט הנורא רוברטס, שהפעיל את "דרך המשי." הבעיה היא שלאולבריכט דווקא היה חזון בריא יחסית.

ליברטריאניזם וסמים הולכים טוב ביחד ליברטריאניזם וסמים הולכים טוב ביחד ליברטריאניזם וסמים הולכים טוב ביחד

זוכרים את העונה השלישית ב"הסמויה", שבה מפקד משטרה מגיע למסקנה שהבעיה בסחר הסמים היא האלימות הנלווית, ועל כן הוא יוצר אזור סחר מוגבל שבו הכל מותר, ובכך מציל את שאר המחוז שלו? לאולבריכט היה רעיון דומה. הוא יצר שוק סמים אמין, מקוון, שבו אף אחד לא הכיר אף אחד אבל היה פיקוח על עסקאות. שילמת ולא קיבלת את המוצר? הסוחר הרלוונטי לא יוכל יותר למכור לאף אחד. "דרך המשי" היתה דרך לסחור בסמים בלי כל הבלגאן של הסתובבות עם טיפוסים מפוקפקים שעשויים לנסות לשדוד אותך ובלי אלימות.

אולבריכט עצמו למד מהר מאוד שאי אפשר לנהל פעילות בלתי חוקית ורווחית כל כך מבלי לטנף את ידיך בניסיון רצח, אבל רמת האלימות ביחס להיקף הסחר היתה נמוכה מאד. אולם בשנתיים שחלפו מאז מעצרו, המודל שלו קרס. בלא מעט מקרים, מנהלי האתרים רימו את הקונים או את הסוחרים ונעלמו עם הכסף שלהם. אבל הם למדו משהו אחר: אם אתה אמין, תמשוך קונים, אבל במקביל, תמשוך גם תשומת לב ממשלתית. ומכאן ועד למעצר, הדרך קצרה.

אז החוק מיושם, והמלחמה במשתמשים בסמים (כינוי מדויק הרבה יותר מ"המלחמה בסמים": שקית קוקאין לא סובלת מתסמיני גמילה ואי אפשר לאזוק ג'וינט) נמשכת כהרגלה. הדרך החוצה או לפחות הצידה – היכולת להעמיד פנים שלא רואים את הבקבוק בשקית הנייר, כמו שקרא לזה באני ב"הסמויה" – נחסמה.

היו שלום ותודה על הכריה

המטבע ששימש את דרך המשי, הביטקוין, גם הוא בצרות. לאחרונה הודיע מייק הרן, מפתח פעיל וחשוב בתחום, שהוא יוצא מהעסק ושכבר מכר את כל הביטקוינים שלו. בפוסט שכתב במדיום, הגדיר הרן את ביטקוין כפרויקט כושל. זמן קצר אחרי העריקה של הרן, התרסק המטבע והוא נסחר כעת בכ-380 דולר ליחידה, לעומת 430 דולר לפני הפוסט.

האם הניסוי נכשל?, צילום: בלומברג האם הניסוי נכשל? | צילום: בלומברג האם הניסוי נכשל?, צילום: בלומברג

הרן מנה שורה של בעיות בביטקוין שבגללן הוא רואה בו ניסוי כושל. העיקרית שבהן היא שאין לביטקוין הנהלה מרכזית. זה, צריך להזכיר, היה הטיעון העיקרי בעד ביטקוין: אין בנק מרכזי, אין רשות אחת. אבל התוצאה, מסתבר, היא אסופה קטנה של אנשים שלא מסוגלים לקבל החלטה.

הרן מצביע על בעיה מרכזית – חוסר היכולת להגדיל את ה-block chain. כרגע, הגודל של כל חתיכת שרשרת הוא לכל היותר מגהביט. התוצאה היא שכל ניסיון להעביר כסף יכול לחנוק את המערכת: הרן ציין ניסוי שנערך ביולי 2015, שבו התברר שהנפח המקסימלי שהרשת יכולה לעמוד בו הוא פחות משלושה תשלומים בשנייה. במשך זמן רב, הרן ניסה לשנות את ההחלטה בנושא ולהביא להגדלת הנפח של כל קטע בשרשרת לשמונה מגהבייטים, ולא הצליח. נמאס לו. הוא מצא שאי אפשר לסמוך על המערכת לביצוע תשלומים, משום שהיא חנוקה.

הרן הצביע על עוד בעיות במערכת: העובדה שהעמלות לא יציבות ותמיד עולות, והעובדה שבפועל המטבע נשלט על ידי סין. כיף.

האם הודו תעבור לתשלומים סלולריים?

מי שעוקב אחרי נושא הארנק הסלולרי, כבר שם לב שהחלוצים בתחום הגיעו דווקא מאפריקה, שם אין תשתיות בנקים, אין כספומט בכל פינה, אבל לכולם יש סלולר. אז למה לא להשתמש בהודעת סמס כדי להעביר כסף מאדם לאדם?

לנהגי הריקשות נמאס לריב עם לקוחות, צילום: בלומברג לנהגי הריקשות נמאס לריב עם לקוחות | צילום: בלומברג לנהגי הריקשות נמאס לריב עם לקוחות, צילום: בלומברג

התחום הזה מגיע עתה להודו, ומתחיל לתפוס דווקא בקרב נהגי ריקשה. נהגי המוניות של הודו. זוכרים את הימים הרעים ההם, שבהם הייתם נותנים לנהג שטר גדול וזה היה מחזיר עודף חלקי, ומתנצל שאין לו עוד? שמתם לב שהם התאדו ברגע שלשוק נכנס שחקן שהתחיל לקבל תשלומים באשראי? אז מסתבר שסכסוכים בין נהגי ריקשה ונוסעים על עודף הם דבר נפוץ. יש נהגי ריקשה שכבר אומרים שהם מעדיפים שהלקוח יוציא סמארטפון ולא ארנק, כי ככה הם יודעים שלא יהיה ויכוח.

מאחר וכולם יוצאים מהבית עם שלושה דברים לפחות – מפתחות, ארנק וסלולר – יש כבר יזמים זריזים שתוהים למה בעצם צריך את הארנק, אם הסלולר יכול לעשות את העבודה. זה לא יקרה בקרוב: התשתית הסלולרית עוד לא ערוכה לזה. בחלק ניכר מתת היבשת התשתית בוסרית מדי. אבל זה מתחיל לקרות, וזה תחום שצובר תאוצה.

הצד השני, כמובן, הוא שאחרי תשלומים סלולריים ניתן לעקוב. תוך זמן קצר, כל עסקה שאי אפשר להוציא עליה קבלה תהיה חשודה, ולא תמיד זה טוב.

קצרצרים

1. משפטי הפטנטים של אפל וסמסונג נכנסים לסיבוב המי יודע כמה, ואפילו המשפטים של אהוד אולמרט מתחילים להיראות קצרים יותר, אבל לראשונה זה הרבה זמן, קורה כאן משהו מעניין. שורה של ארגוני פעילים, ארגוני עסקים קטנים של אפרו-אמריקאים ואפילו חוואים שלחו בקשות להצטרף לדיון כידידי בית המשפט. הם קוראים לבית המשפט העליון האמריקאי לדון מחדש בתיק. הסיבה? ניצול לרעה של חוקי הפטנטים. היצרנים הקטנים וארגוני הפעילים מציינים שפסקי דין מופרכים בתחום הפטנטים – סמסונג אמורה לשלם לאפל חצי מיליארד דולר – פוגעים בסופו של דבר בכולם. הטענה היא שאיום בפסק דין כזה, והעובדה שלחברות ענק יש יכולת בסיסית לרושש משפטית, מעצם הגשת התביעה, כל אדם קטן שניצב מולן, משמעה חיסול של השוק החופשי והפיכתו לשוק של פרוטקשן: הראשון שהצטייד בפטנט מופרך ובסוללת עורכי דין השתלט על השוק. נראה לאן זה יילך.

האם החקלאים יובילו את המהפכה?, צילום: בלומברג האם החקלאים יובילו את המהפכה? | צילום: בלומברג האם החקלאים יובילו את המהפכה?, צילום: בלומברג

2. כחלק משחרור האסירים האיראנים בעקבות הסרת הסנקציות, שחרר משטר האייטולות גם את עמיר מזרע חֵקְמַתי, מעצב משחקים אמריקאי-איראני שישב בכלא האיראני במשך כארבע שנים. ב-2011, בעקבות מה שמכונה בישראל "אמצעי חקירה מיוחדים," הודה חקמתי שהיה מרגל של ה-CIA. תפקידו בכוח? לעצב משחקים שיעצבו את דעת הקהל האיראנית ויעלו את התמיכה במדיניות האמריקאית. חקמתי הורשע גם ב"מלחמה נגד אלוהים", אם המילה "הרשעה" נכונה כאן בכלל שהרי היא מתייחסת לסוג של מערכת משפט הגיונית. חקמתי נידון תחילה לעונש מוות ואחר כך לעשר שנות מאסר. החברה שבה עבד, Kuma, מייצרת משחקים ריאליסטיים למראה סביב אזורי סכסוך בעולם, והואשמה בעבר בכך שהיא מנצלת את הסכסוכים לעשיית כסף במהירות. שמעתי על התייחסות רצינית מדי למשחקים, אבל זה מוגזם אפילו בקנה המידה של המדינה השיעית היחידה בעולם.

3. בניו יורק, תאי הטלפון הישנים יהפכו בקרוב לתאי ווייפיי. אבל יש גם תופעת לוואי בלתי צפויה: חברה בשם Hot Octopuss (האיות של Octopuss איננו שגיאה, וכן, לא ככה כותבים "תמנון") הציבה כבר תא אחד שהיא מכנה guy-wi, והיא מתכוונת להציב נוספים. מה המטרה של התאים הללו? ובכן, מאחר ואוננות בפומבי היא עבירה על החוק, החברה לא עונה על השאלה במפורש אבל היא רומזת בגסות שהיא נותנת לאנשים גישה לסרטי פורנו ומסך שמפריד אותם מהרחוב, ומכאן שיעשו מה שהם רוצים; את הפעילות עצמה היא מכנה "הרגעה עצמית". לטענת החברה, כ-100 אנשים עשו שימוש בתא שלה ביום הפעולה הראשון שלו.

ניו יורק. הייאוש נעשה יותר נוח, צילום: snipview.com ניו יורק. הייאוש נעשה יותר נוח | צילום: snipview.com ניו יורק. הייאוש נעשה יותר נוח, צילום: snipview.com

4. דונלד טראמפ, המועמד המוביל בפריימריז הרפובליקניים, הכריז כי אם ייבחר לנשיא, הוא יהפוך את הירח לגבינה. טוב, משהו טיפה פחות מופרך – הוא אמר שהוא ייאלץ את אפל "לייצר את המחשבים והחפצים הארורים שלה" בארה"ב ולא במדינות זרות. זו תהיה התערבות כל כך בוטה במשק, שאפל תעדיף להעביר את המטה שלה לוואדוז ובכך ארה"ב תפסיד את מעט המסים שהיא מקבלת מאפל. החברה ודאי לא תשכור עובדים אמריקאים בשכר הוגן, כי היא מעדיפה את שולי הרווח שלה מסחררים. צריך להרגיע את בעלי המניות, אחרי הכל, ולהם אין שום בעיה עם עבודת עבדים בעולם השלישי. מעניין אם טראמפ גם ינסה לאסור על עבודת רובוטים. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות