אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סלינגר תוקפת את המוסדיים בהנפקת הקוקו הפרטית של מזרחי טפחות צילום: נמרוד גליקמן

סלינגר תוקפת את המוסדיים בהנפקת הקוקו הפרטית של מזרחי טפחות

על רקע הנפקת אג"ח הקוקו שבוצעה ללא כל תשקיף לפני מספר שבועות, דרשה הממונה על שוק ההון באוצר להבין מדוע בחרו שלושת הגופים המוסדיים להשתתף בהנפקה והאם הם מבינים את הסיכון הגלום

19.01.2016, 15:19 | רעות שפיגלמן

דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, דורשת לדעת מהמוסדיים מדוע בחרו לאחרונה להשתתף בהנפקת הקוקו הפרטית של מזרחי טפחות.

קראו עוד בכלכליסט

הבנק שבשליטתו של מוזי ורטהיים גייס לפני מספר שבועות 417 מיליון שקל בהנפקה פרטית שקיים למוסדיים שלא דרשה תשקיף.

הקוקו הינו מכשיר ייחודי שלראשונה הונפק בישראל בכלל ובמערכת הבנקאית בפרט. ייחודו של מכשיר זה הוא בכך שאם בבנק מתרחש אירוע קיצון כמו ירידה משמעותית בהיקפי ההון, אז משקיעי האג"ח לא מקבלים בשלב הראשון את החוב המגיע להם כשלמעשה הוא נמחק או מומר למניות.

הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון משרד האוצר דורית סלינגר , צילום: נמרוד גליקמן הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון משרד האוצר דורית סלינגר | צילום: נמרוד גליקמן הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון משרד האוצר דורית סלינגר , צילום: נמרוד גליקמן

בהמשך אם מצבו של הבנק משתפר ניתן להחזיר למשקיעי האג"ח את חלקם, בכפוף להחלטת הבנק ותנאים נוספים.

מכיוון שמזרחי הצליח לגייס את האג"ח האלו ללא תשקיף בהנפקה הפרטית למוסדיים, לא ניתן לקבל באופן פומבי מידע לגביו ולכן דרשה אתמול סלינגר להבין האם שלושת הגופים המוסדיים שבחרו להשתתף בהנפקת האג"ח הזו מבינים את הסיכון הגלום וביצעו את הבדיקות הנדרשות טרם קבלת ההחלטה להשקעה במכשיר הזה.

בנוסף דרשה סלינגר לדעת האם המשתתפים ביצעו ניתוח מספק לגבי הסיכונים והאם קיימו וועדות השקעה שדנו בהשקעה בצורה מסודרת. שלושת המוסדיים שהשתתפו בהנפקה הם מנורה-מבטחים, הפניקס ובית ההשקעות הלמן-אלדובי.

על דרישתה זו של סלינגר נאמר בקרב המוסדיים כי היא מגיעה על רקע מאבקי הכוחות המתקיימים בין בנק ישראל למשרד האוצר לגבי שליטה בתהליכים משמעותיים במערכת הבנקאות והפיננסית בישראל.

בנק ישראל הוא זה שאישר למזרחי טפחות להנפיק את אג"ח הקוקו בהנפקה פרטית. זוהי לא הפעם הראשונה בה אנו עדים למאבקי כוחות בין שני הצדדים. בוועדת שטרום בא לידי ביטוי המאבק בין השניים כאשר משרד האוצר פרסם דו"ח אלטרטנטיבי טרם פרסום דו"ח הביניים של ועדת שטרום, בו נאמר כי אגף התקציבים באוצר תומך במכירת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט ומהבנק הבינלאומי, זאת בניגוד לעמדתו ההפוכה של בנק ישראל בנושא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות