אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אמנות על הדרך צילום: אוראל כהן

אמנות על הדרך

תערוכה חדשה של אמנות פלסטית במלון אלמא בזכרון יעקב מאפשרת למבקרים ולאורחים לחוות את היצירות בזמן הליכתם במסדרונות שבין החדרים

20.01.2016, 10:05 | רעות ברנע

תערוכת האמנות הפלסטית "דרוכים", שמוצגת במרכז האמנויות ומלון היוקרה אלמא בזכרון יעקב, מאגדת 15 אמנים ישראלים בעלי רזומה ומנסה לשוות להם זווית קצת אחרת. חלל התערוכה לא קונבנציונלי — מסדרון אחד ארוך בין חדרי המלון — והעבודות מוצגות מתוך מחשבה על ההליכה של הצופה. "התערוכה מרחיבה את אפשרויות התצוגה לאמנים ואת האפשרות של הקהל לראות אמנות, וזה לא עניין של מה בכך", אומרת האמנית מאשה זוסמן שמציגה בה.

להציג במלון יוקרה

 

אלמא, הפרויקט השאפתני של לילי אלשטיין, אלמנתו של יואל אלשטיין ממייסדי טבע, הושק בקול תרועה לפני כשנה. בתום עבודה של שנים שבהן שופץ, שוחזר המבנה הישן של בית מבטחים המיתולוגי והפך למרכז אמנויות ומלון יוקרה. אלשטיין, אחת הנשים העשירות בארץ, היא זו שחלמה, הגתה והביאה את המרכז למה שהוא היום. במרוצת השנה הראשונה הפך המקום למרכז תרבותי, אליו מגיעים לצפות בהופעות מוזיקליות וקונצרטים ולהשתתף בכנסים מקצועיים. עכשיו רוצה אלשטיין להקדיש את תשומת הלב גם לאהבתה הגדולה, האמנות הפלסטית, ועל כן גייסה לשורותיה את האוצרת שרית שפירא שאצרה את "דרוכים", התערוכה הקבוצתית הראשונה (עד 29.2, הכניסה חופשית).

עד השנה שעברה שימשה שפירא אוצרת ומנהלת אוסף האמנות של יגאל אהובי. לתערוכה הזאת היא קיבצה 15 אמנים ישראלים ובחרה בעצמה את העבודות שיוצגו לצד העבודות הקבועות המוצגות במקום, שהן מאוספה הפרטי של אלשטיין. מדובר בעבודות מושאלות שלא יחזרו לאוסף בתום התצוגה, אלא יחזרו כל אחת אל בעליה, ממש כמו בתערוכה מוזיאלית או בתערוכה קבוצתית בגלריה. האמנים שבחרה שפירא הם אמנם לא סיגלית לנדאו או יהודית סספורטס שמככבות בעבודות הקבע במרכז, אבל הם בהחלט בעלי רזומה מכובד בשדה האמנות הישראלי. לצד זוסמן והילה טוני נבוק אפשר למצוא עבודות של דוד עדיקא, אלהם רוקני ודרור דאום.

"בהתחלה היה חשש להציג במקום שמגדיר את עצמו 'מלון יוקרה'", אומרת נבוק, "אבל העובדה שלא כפו עלינו שום דבר הופכת את ההצגה במרחב ציבורי כזה לדבר שהוא בעל ערך, כל עוד אתה מציג גם במקומות אחרים. כל מקום שאני מציגה בו גורם לי להסתכל על העבודות שלי מחדש".

"ללא כותרת 2014" של טוני נבוק "ללא כותרת 2014" של טוני נבוק "ללא כותרת 2014" של טוני נבוק

 

יצירות לפרוקטולוגים

 

נבוק (41) וזוסמן (43) מייצגות את דור האמנים העכשוויים שפעיל בישראל. הן יוצרות, מציגות, מלמדות ומעורבות בפרויקטים שונים, ולשתיהן התערוכה היא משהו חדש. שפירא פנתה אליהן והגיעה אל הסטודיו שלהן לבחור עבודות, ואחר כך הציבה אותן בחלל התערוכה. שתיהן מציגות עבודות משלבים שונים בקריירה.

מה שונה בתערוכה הזאת?

"זו תערוכה שהיא לא בחלל 'וויט קיוב' (חלל מוזיאלי או גליריסטי — ר"ב), אבל עדיין מצליחה להביא לידי ביטוי כל אחד מהאמנים באופן מכובד", אומרת זוסמן. "ההליכה של הצופה נלקחת בחשבון, ובמהלכה נחשפות בפניו היצירות", מוסיפה נבוק. "כמו כן, שעות היום משחקות תפקיד בזכות האור שנכנס לחלל ויש אפשרות גם למבט מבחוץ בזמן הליכה בחצר".

אתן מצליחות להיחשף גם לסוגי קהל אחרים בתערוכה?

"כן. המקום נשען על תנועה של אנשים שמגיעים לשם לטובת עניינים אחרים שהם לא צפייה באמנות", אומרת נבוק. "אני שמחה על כל הזדמנות שבה אנשים יכולים לראות את האמנות שלי בלי לשלם הרבה כסף", מוסיפה זוסמן, "ואני רוצה שיראו את האמנות שלי גם אם זה 'על הדרך'. אני מעריכה למשל את העובדה שאנשים שמגיעים לכנס פרוקטולוגים רואים את היצירות שלי".

תגיות