בעוד חצי שנה יושק המיזם לאיתור חשבונות רדומים בבנקים

בעוד פחות מחצי שנה (אם הכול יתנהל כשורה), יוכל הציבור באמצעות הקלקה פשוטה באתר משרד האוצר לחפש חשבונות רדומים שלא נעשית בהם פעולה או חשבונות של יורשים. סכומי החשבונות האמורים מוערכים בכ-20 מיליארד שקל. השקת המיזם מתוכננת ליולי השנה.

צוות פעולה של נציגי הבנקים, בנק ישראל ומשרד האוצר עומל על יישומו של המהלך והוצאתו לפועל מאז חודש נובמבר האחרון. ל'כלכליסט' נודע שהבנקים משתפים פעולה ונרתמים גם הם למהלך. ניסיונות עבר לקדם מהלך דומה לא צלחו ולא יצאו לפועל. 

 

מדובר על ממשק באתר משרד האוצר במתכונתו של 'הר הכסף' - המיזם לאיתור חסכונות פנסיוניים וביטוחיים. הממשק יאפשר לכל אזרח, באמצעות הזדהות פשוטה של מספר תעודת זהות, לקבל מידע על חשבונות שהוא בבחינת זכאי בהם. במילים אחרות, האתר יספק מידע על הבנק, על הסניף ועל החשבון, אך לא יספק מידע על הסכום המצוי בחשבון.

לצורך קבלת מידע מפורט יותר, ובכלל זה על הסכום בחשבון, יידרש לפנות לבנק האמור- שם יוכל למשוך את הכסף בכפוף לעמידה בקריטריונים בסיסיים של אישור הזיהוי.

במסגרת הקמת המיזם נדרשים הבנקים ליישר קו בנוגע לכמה סוגיות עיקריות. כך למשל, כאשר מדובר על סכומים נמוכים בחשבון לא יבקשו מהפונה להזדהות פיסית ולהגיע לסניף אלא יתאפשר יהיה זיהוי מרחוק. דוגמה נוספת קשורה לתהליך ההזדהות – הבנקים הביעו הסכמה לכך שהתהליך יוכל להתבצע בכל סניף של הבנק הרלבנטי, ולא בהכרח בסניף שבו מתנהל החשבון.

 

באפריל 2013 ניסה המפקח על הבנקים דאז דודו זקן לקדם יוזמה דומה שלא צלחה. בשונה מהיוזמה הנוכחית, שתאפשר לציבור גישה למידע, היוזמה מלפני שנתיים דרשה מהבנקים לנקוט פעולה אקטיבית יותר לאיתור בעלי הכספים. כך למשל נדרשו הבנקים לשלוח הודעות ללקוח, ליצור איתו קשר טלפוני ולאמת את כתובתו מול מרשם האוכלוסין. במידה שהבנק לא הצליח לאתר את הלקוח - המפקח גם הורה לבנקים לחזור על פעולות אלה אחת לשנה לפחות.