הצד האפל של הגירעון

בזמן האחרון לא עובר שבוע בלי שמשרד האוצר מעניק מתנה לציבור. הוזלה של התחבורה הציבורית, הורדת המע"מ, ביטול אגרת טלוויזיה, סובסידיות לרוכשי הדירות והרשימה עוד רחוקה מלהסתיים.

הטבות ניתנות כמובן על חשבון הקופה הציבורית. למרות זאת, התבשרנו בשבוע שעבר, שגירעון הממשלה הסתכם בשנת 2015 ב-2.15%, הרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2007. היחס חוב לתוצר ירד ל-64.9% לעומת 66.7% בסוף שנת 2014. כל אחד יודע שאי אפשר להוציא יותר כסף בלי להגדיל את הגירעון ללא גידול מקביל בהכנסות.

אז קודם כל החדשות הטובות. ניכרת העמקת גביית מסים ובאוצר הצטברו עודפים. במיוחד ניכר גידול חד בגביית המסים מעצמאיים. גם הגבייה משכירים עלתה בשיעור יחסית גבוה.

יחד עם זאת, מסוכן להניח שההכנסות ממסים מתחום הנדל"ן שעלו ב-37% לעומת 2014 שבה נרשם קיפאון בתחום הנדל"ן בגלל חוק מע"מ אפס ובכ-47% לעומת הממוצע של השנים 2012-2013 יישארו גבוהים כאשר משרד האוצר עושה מירב המאמצים לקרר את שוק הדיור.

ההכנסות ממסי הנדל"ן הינן רק חלק מההכנסות מבועת הנדל"ן. הכנסות אלה לא כוללות הכנסות ממכירת הקרקע בסך של 3.4 מיליארד שקל וגביית מס הכנסה מהחברות בתחום הנדל"ן והבנייה שלפי דיווח האוצר עלו באופן ניכר.

משה כחלון שר האוצר | צילום: נמרוד גליקמן

יש לא מאט מדינות שהסתמכו על ההכנסות מהנדל"ן בתקופת התנפחות הבועה והגיעו למשבר תקציבי קשה, כאשר הבועה פקעה. ספרד ואירלנד הן הדוגמאות האחרונות הכואבות ביותר.

גם בצד ההוצאות, יש דברים שמסתתרים מאחורי המספרים הרשמיים. כפי שפרסם בסקירתו בנק ישראל לפני כחצי שנה, משרד האוצר מעביר חלק מההוצאות למסגרת חוץ תקציבית ובכך באופן מלאכותי מקטין את ההוצאות.

ההוצאות בגין הסכמי גג עם הרשויות המקומיות ופינוי בסיסי צבא ממרכז הארץ נרשמות מחוץ למסגרת ההוצאות התקציביות ואמורות להיות ממומנות ע"י ההכנסות העתידיות ממכירת קרקע. הצעדים הללו מקטינים לכאורה את ההוצאות, אך למעשה לפי הפרשנות החשבונאית המקובלת, אמורים להירשם כהוצאה תקציבית, כאשר ההכנסות העתידיות ממכירת הקרקע מהוות אמצעי מימון לגירעון ולא הכנסה חשבונאית.

בנוסף, הממשלה מעניקה סובסידיות לרוכשי הדירות במסגרת הפרויקטים מחיר למשתכן שאילו הסובסידיה הייתה משולמת ישירות לרוכשי הדירות, היא הייתה נרשמת כהוצאה בספרי התקציב. במצב הנוכחי אין רישום סובסידיה כלל בתקציב.

הכללת ההוצאות הנ"ל בתקציב הייתה מגדילה את הגירעון לרמה שקרובה ליעד של כ-3%. גירעון זה ממש לא נמוך כאשר המשק נמצא בתעסוקה מלאה. קשה לרדת מהגירעון הנוכחי אך קל לעלות במידה והמשק יתדרדר להאטה או אף למיתון. מי שמסתכל על המצב בעולם היום לא יכול לטעון שזה תסריט בעל סיכויים זניחים להתממש.

לא רק שהגירעון הנמוך בעצם לא היה כל כך נמוך, אלא גם שהירידה ביחס חוב תוצר לא בדיוק התוצאה של הצמיחה הגבוהה או הקטנה מהותית בחוב הממשלתי. הירידה ביחס גם לא התרחשה בגלל הצמיחה הגבוהה של המשק, אלא הייתה הנמוכה ביותר מאז המשבר 2008.

עיקר הירידה ביחס חוב לתוצר התרחשה בגלל ההפרש הגדול בין השינוי במדד המחירים לצרכן אליו מוצמדים 40% מהחוב הממשלתי לבין מדד המחירים לפיו מחושב התמ"ג. בשנתיים האחרונות מדד המחירים של התמ"ג עלה ב-3.4%, כאשר מדד המחירים לצרכן ירד ב-1.1%. בכך, החוב ירד, התוצר הנומינאלי עלה והיחס ביניהם ירד.

מי תרם לאינפלציה כל כך נמוכה? לחלק ניכר מהוזלת האינפלציה תרמו אותן מתנות שחילק משרד האוצר. צעדיו האדמיניסטרטיביים של האוצר היו אחראים על הוזלת האינפלציה בכ-1% בשנת 2015. אגב, הוזלת האינפלציה ב-1% חסכו לאוצר תשלומי הצמדה למדד על החוב הצמוד בסך של כ-3 מיליארד שקל בשנה, כך שחלק מהחשבון מוגש לחוסכים במשק.

למרות המספרים הטובים של התקציב, המצב די שברירי נוכח הסיכונים הפוטנציאליים. מוטב למשרד האוצר להתרכז יותר ברפורמות שיאיצו את הצמיחה במשק, יגבירו תחרות, יעודדו השקעות ויתמכו ביצוא מאשר בחלוקת מתנות.