קריאה אחרונה להגשת תביעות על הפקעה

מי שקרקעותיו הופקעו לפני 2009 לא יוכל לדרוש פיצוי לאחר 21 במרץ השנה, בעקבות כניסתה לתוקף של פסיקת בית המשפט העליון, שהתקבלה ב־2013, ולפיה על תביעות פיצויים כאלה חלה תקופת התיישנות בת שבע שנים מיום ההפקעה בפועל. פסק הדין עוסק רק בקרקעות שהופקעו לצורך בנייה ותכנון, ולא לצרכים אחרים, כגון צורכי ביטחון.

"מדובר ב'קריאה' אחרונה לאזרחים שלא קיבלו פיצויים בגין הפקעות היסטוריות להגיש תביעה לפיצויים לפני שהרכבת עוזבת את התחנה", אומר עו"ד גלעד כץ, שותף במשרד ש. הורביץ.

עו"ד יוסי מילר | צילום: אלוניס

בית המשפט נתן חלון הזדמנויות בן שלוש שנים מיום הפסיקה, שבו אנשים שהופקעו מהם אדמות לפני יותר משבע שנים יוכלו להגיש תביעות פיצויים גם בשם אבותיהם שנפטרו לפני שנים רבות.

לדברי עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד במשרד מילר ושות', בשנה האחרונה נוצל חלון ההזדמנויות והוגשו תביעות רבות גם לרשויות מקומיות וגם לרשות מקרקעי ישראל.

על פי עורכי הדין, לפסק הדין השלכות מרחיקות לכת בתחום הפיצויים, והוא אחד מפסקי הדין החשובים שניתנו על ידי בית המשפט העליון בתקופה האחרונה בכל הקשור לדיני הפקעה.

המקרים הרלוונטיים להגשת התביעות הם רבים, כגון מקרים שבהם יורשים מגלים שקרקע הופקעה להוריהם או לסביהם, מקרים שבהם חברות נמכרו בכינוס נכסים ובעליהם החדשים מגלים שקרקע של החברה הופקעה בלי פיצוי או הקדשים (קרקעות שניתנו בנאמנות) שהופקעו.

השינוי במדיניות המשפטית הוא תוצאה של הכרעת בית המשפט העליון בפרשת עזבונו של אדוארד ארידור לפני כשלוש שנים, אשר ניתנה במסגרת דיון נוסף בהרכב מורחב של שבעה שופטים. הרקע להחלטה זו היה תביעתם של בני משפחת ארידור ב־2002 נגד עיריית פתח תקווה בדרישה לקבל פיצויים עבור קרקעות אשר הופקעו מאביהם ב־1962.