דאבוס זה בוס

"אנחנו נמצאים בפתח מהפכה טכנולוגית שתשנה מן היסוד את האופן שבו אנחנו חיים, עובדים, ומתקשרים זה עם זה. בגודל, בהיקף ובמורכבות, השינוי הזה לא יהיה דומה לשום דבר שהמין האנושי חווה בעבר", אמר פרופ' קלאוס שוואב, המייסד המיתולוגי של הכינוס העולמי של האליטה הגלובלית בדאבוס, שעמד השנה בסימן המהפכה התעשייתית הרביעית. שוואב משוכנע שאנחנו לא ערוכים למהפכה "שתשטוף אותנו כמו צונאמי".

מהי המהפכה התעשייתית הרביעית? במהפכה הראשונה נרתם הקיטור למכן את הייצור; בשנייה שימש החשמל לייצור המוני; בשלישית הפכו האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע את הייצור לאוטומטי, והמהפכה הרביעית תיקח את מהפכת המידע צעד אחד הלאה "ותטשטש את הגבולות בין הפיזי, הדיגיטלי והביולוגי" באמצעות ננו־טכנולוגיה, הדפסת 3D, מחשוב קוואנטי, ומה לא.

לא משנה אם קשה להבין על מה שוואב מדבר. ככל שהנושא עמום יותר, כך אפשר לייחד לו עוד דיונים של 'מובילי דעה' על המהפכה המתקרבת והשפעתה על התרבות, הפרטיות, מעמד האישה, החברה האזרחית, וכמובן על מקומות העבודה. דו"ח שפרסמו חוקרי הפורום מעריך ש־5.1 מיליון מקומות עבודה יאבדו עד סוף העשור ב־15 כלכלות מובילות, ושוואב מדבר על שוק עבודה מקוטב בין מקצועות "כישורים נמוכים ושכר נמוך", ו"כישורים גבוהים ושכר גבוה", ועלייה במתחים החברתיים.

גדלי המדינות בדאבוס. ככל שהנושא עמום יותר, כך אפשר לייחד לו עוד דיונים של 'מובילי דעה' על המהפכה המתקרבת | צילום: בלומברג

זה חזון מטריד, אבל לא ברור אם הוא בדרך. חלק מהדיונים בדאבוס יוחדו לאחת התופעות המטרידות את הכלכלנים בשנים האחרונות: קצב החדשנות רושם האטה ומוביל לצמיחה עולמית אטית יותר - בדיוק ההפך ממה שהיינו מצפים בעיצומו של גל חדשנות.

וגם אם המהפכה התעשיתית בדרך, לא ברור אם חשוב יותר להתמקד בה או בנושאים בוערים כמו מניעת המשבר הפיננסי הבא, ריסון מקלטי המס, או צמצום אי־השוויון הגואה במערב. לכן יש משהו נוח בהסטת הדיון לשינוי טכנולוגי שמגיע כמו צונאמי: איתני הטבע אינם בשליטת איש. ויותר מזה, התמונה המצטיירת מהניתוח של שוואב, של עולם שבעלי הכישורים הגבוהים בו הם המנצחים הגדולים, דווקא מתאימה למשתתפי הכנס.

אבל מובן שכישורים זה לא הכל. צריך גם מאמץ. כך ממחיש מחקר שפרסם הפורום ומפורטים בו "14 דברים שאנשים מצליחים עושים לפני ארוחת הבוקר": הם משכימים קום, שותים מים, מתעמלים, עובדים על פרויקט עסקי או על פרויקט אישי, מבלים זמן איכות עם המשפחה, מתחברים עם בני הזוג, מסדרים את המיטה, עושים נטוורקינג על כוס קפה, עושים מדיטציה, כותבים על מה הם אסירי תודה, מתכננים אסטרטגיה, בודקים אימיילים, וקוראים את החדשות.

זו רשימה מפרכת וגם קצת מגוחכת שזכתה ללא מעט שיתופים ברשתות החברתיות, וגם לחצי לעג. המסר שלה, בכל מקרה, ברור ומתחבר היטב לחזון "העולם שייך למוכשרים". כדי להצליח בעולם החדש צריך לקום בשלוש בבוקר. מי שלא מצליח, כנראה לא התאמץ מספיק. אחרת הוא היה בדאבוס.