ב-1984 זכתה צרפת בטורניר המרכזי הראשון שלה לאחר שגברה על ספרד בבית בתוצאה 2-0 וזכתה בגביע הנרי דלאוני. הנבחרת של מישל הידאלגו הפכה לחלק מהפולקלור של הכדורגל הצרפתי. המאמנים אלן ז'ירס, לואיס פרננדז וטיגאנה, טיפחו בהמשך את הדור הבא של שחקני כדורגל צרפתיים, שהתעלו במונדיאל ב-1998 בצרפת וביורו 2000, אותו אירחו ביחד עם בלגיה והולנד.
השנה הטורניר היבשתי חוזר לצרפת. הפעם המארגנים, שכוללים את פדרציית הכדורגל של צרפת (FFF) והליגה הצרפתית (LFP), רוצים יותר מרק מורשת ספורטיבית, מילת מפתח שהומצאה על ידי מפרסמים ומהווה עוול על המארגנים. מורשת היא מהותית בימינו.
הליגה הצרפתית מעוניינת להחיות את התחרות המקומית. במשך זמן רב מדי ליג 1 נראתה כאילו היא פועלת בתוך שנת חורף, ובלי הכיף ואבק הכוכבים שמאפיינים את הלה ליגה, הפרמיירליג והבונדסליגה, שפועלות בחלל משל עצמן. פריז סן ז'רמן והבעלים שלה, נאסר אל ח'ליפי מקטאר היטו את האיזון התחרותי בליגה, סימפטום נוסף לפערים הכלכליים שמשנים את הנוף בליגות האירופיות.
הליגה אינה בעמדה לשנות את האיזון התחרותי של ליג 1, והיא לא מתנגדת למעמד העולמי ממנו נהנית פריז סן ז'רמן. לכן הם מעוניינים לשדרג את חווית האוהדים באצטדיונים ברחבי צרפת לאחר הטורניר. במובן זה, מונדיאל 1998 היה כישלון: גל של אוהדים בכחול שטף את פריז ואת השאנז אליזה בלילה שבו נגיחה של זידאן העניקה לנבחרת תהילה נצחית, אך בממוצע רק 20 אלף אוהדים צפו במשחקים בעונה לאחר מכן. הנתון לא השתפר בהרבה מאז.
צרפת יכולה להעתיק מגרמניה. הגרמנים ניצלו את האירוח המוצלח של מונדיאל 2006 והציגו אצטדיונים חדשים. קבוצות הבונדסליגה נהנו מעלייה במספר הצופים תוך שמירה על מחירי כרטיסים סבירים. עבור טורניר יורו 2016 בונות בורדו, ליון, ליל וניס אצטדיונים חדשים לגמרי, וששת האצטדיונים הנוספים שישמשו במשחקים ישופצו. האצטדיונים האלה ידגישו לבעלים שניהול קבוצה מצליחה לא עוסק רק בניצחון במשחק הבא וזכייה בתארים מקומיים, אלא קשור גם לתכנון ארוך טווח להפוך את המשחק למודרני ומסחרי יותר.
להתאחדות הצרפתית יש יעד ברור לגבי יורו 2016 ליצור את הדור העתידי של כוכבים. מסע לפני הטורניר יבקר ב-20 ערים שלא מארחות משחקים, ובהן יתקיימו תצוגות כדורגל ואירועים חברתיים. הכדורגל לא זוכה לבלעדיות בצרפת ומתחרה בקרב הפופולאריות בכדורסל ובכדוריד.
גם במקרה זה יכולה גרמניה לספק לשכנה שלה מתכון להצלחה. לאחר טורניר יורו מאכזב ב-2000, הגרמנים המציאו מחדש את מערכת כדורגל החובבים (grassroots football). ההתאחדות הגרמנית ביחד עם הבונדסליגה והמועדונים התמקדו בפיתוח של שחקנים מקומיים מוכשרים ומיומנים.
ב-2003 הושקה תכנית פיתוח הכשרונות של ההתאחדות הגרמנית, שכיסתה 366 אזורים במדינה וכללה אלף מאמנים במשרה חלקית עם הסמכה מאופ"א. הארגון מחדש של הכדורגל הגרמני נמשך עשור והסתכם בניצחון 1-0 על ארגנטינה בגמר המונדיאל האחרון בברזיל, סיום הוגן ליואכים לב ולנבחרת שלו.
ההתאחדות הצרפתית רוצה לחקות את הגישה הזו כלפי כדורגל החובבים על ידי הפיכת המשחק לפופולארי יותר. המטרה היא להעלות ב-15% את מספר החברים בהתאחדות (שחקנים חובבים רשומים) מ-2.2 מיליון ל-2.5 מיליון עד 2018, זאת על ידי השקעה של 37 מיליון יורו כדי לבסס את המורשת של כדורגל החובבים.
עד למונדיאל 2018 ברוסיה, ייתכן שכבר יצוץ אנטוני מרסיאל או פול פוגבה הבא, שיצפו בו מיליונים בליג 1, לפחות זה מה שבהתאחדות ובליגה הצרפתית מקווים שיקרה.
צילום: אם סי טי
תגובה אחת לכתיבת תגובה