חברות הסייבר: עדיין לא תעשייה אמיתית

לפי נתוני דו"ח IVC, בקושי 40 חברות סייבר ישראליות מוכרות ביותר מעשרה מיליון דולר. זו תעשיית הסייבר הישראלית שממשלת ישראל וכל התעשייה כה מתגאות בה. תעשייה שיש לה כל כך מעט חברות שמוכרות צריכה להסתכל היטב פנימה ולהחליט האם היא אמיתית או לא.

יש בישראל הרבה חברות סייבר וכישרון שלא קיים בשום מקום בתחום הזה, אבל אין בישראל תעשייה. תעשייה היא גוף אשר מייצר הכנסות וחברות גדולות, תעשייה מקימה חברות אמת המגיעות לשוקי ענק.

בעיקר השקעה טרנדית

 

מרבית חברות הסייבר מצליחות לגייס היום כספים בקלות מדאיגה למוצרים שרובם נישתיים ביותר שאפילו בשיא הצלחתם לא יביאו למאות או אפילו עשרות מיליוני דולרים של מכירות. דינן של הרבה חברות כאלו להיסגר או להימכר בזול אבל הבעיה העיקרית היא שהחברות הללו שואבות כוח אדם איכותי מהתעשייה לצורך הקמת החברות והרדיפה אחרי חלום האקזיט במקום להתמקד בהקמה של מספר איכותי של חברות.

אנשי התעשייה בשוק מתמוגגים מכמות החברות שקמו ומהכסף הרב שזורם. זהו אכן מידע כמותי מרשים שניתן להציגו בכל העולם. אבל בחינה איכותית של רבות מהחברות האלו היתה מביאה משקיעים רבים להודות שהשקיעו בגלל הטרנד.

רבות מהחברות האלו יגיעו לסיבוב הראשון המשמעותי שלהן ויגלו שהמשקיעים קצת מהססים. חברות רבות ינסו למכור את המערכות שלהן ויגלו שאנשים מוכנים לרכוש במחירים מאוד נמוכים ולאט מאוד וכך לאט לאט ייעלמו חברות וכסף רב יימחק.

יש היום צורך אמיתי במערכות סייבר, האיום על העסקים בעולם הוא אמיתי וקשה. הפשיעה בסייבר תהפוך בתוך זמן לא רב לאתר הפשע הגדול בעולם אבל האם המענה הוא בדמות שלל עצום של כלי הגנה וכלי תקיפה שאף אחד לא יודע לזהות מי טוב ומי לא או שצריך לשאוף לחפש את האיכות ולא עוד אקדח נחמד שלא מפחיד אף האקר?

 

הפיקוח שעשוי להרחיק את חלום האקזיט

 

אחרי שחברות הסייבר פעלו בשנים האחרונות באין מפריע בכל הנוגע ליצוא פעילותן לחו"ל, משרד הביטחון יוזם מהלך להוצאה של תקנות פיקוח על החברות הישראליות שמפתחות מערכות שיכולות להיחשב גם כמערכות תקיפה. המהלך הזה מעורר חשש בקרב החברות מכך שהן יאבדו את חופש הפעולה שסייע להן להזניק את התחום בשנים האחרונות.

משרד הביטחון יזם את המהלך אחרי שהבין מה שכל שחקן בתעשייה מבין. סייבר אינו רק חומת ברזל, הוא גם טיל מונחה, הוא גם השבתה של רשת חשמל עם וירוס. ההחלטה של משרד הביטחון יכולה לגרום נזק עצום לתעשיית ההייטק אם לא תהיה מגובשת בצורה מלאה עם כללים ותקנות מפורטים שיתייחסו בעיקר לנושא התקיפה. אם כל חברה ישראלית תיאלץ לקבל אישור ייצוא לכל עסקה שלה, הרי שכך יגיע הקץ לתעשייה שממשלת ישראל כה חפצה ביקרה.

אולם אם יוטלו מגבלות כלשהן רק על חברות שמפתחות כלי תקיפה ומגבלות אלו רק ישמשו לפיקוח ולא יפריעו להן לעבוד, הרי שאפשר לראות בכך אפילו צעד מבורך.

בסופו של דבר, אם משרד הביטחון מאשר כל עסקת יצוא של טילים ומטוסי קרב אין כל סיבה שעל כלי הנשק החדישים של עולם הסייבר הוא לא יפקח.