אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בור הפטור השחור של מכרזי רמ"י נחשף צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

בור הפטור השחור של מכרזי רמ"י נחשף

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" בעקבות פנייה לממונה על חופש המידע ברשות מקרקעי ישראל עולה כי לא פרסמו 662 פטורים באתר האינטרנט שלה בניגוד לחוק

26.01.2016, 06:55 | אמיתי גזית

24.6 אלף יחידות דיור על פני 2 מיליון וחצי מ"ר - זהו נפח העסקאות בעשור האחרון בקרקע מדינה לבנייה למגורים שנעלמות מעיני הציבור. כך עולה ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" בעקבות פנייה לממונה על חופש המידע ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לפי חוק שעבר ב־2012, רמ"י מחויבת לפרסם את החלטות המכרזים שלה, ובכללן את ההחלטות של ועדת הפטור ממכרזים. אך למרות זאת, 662 הפטורים שמפורטים בטבלה משמאל לא נמצאים באתר האינטרנט של רמ"י.

משרד האוצר ורמ"י מרבים לדווח על מכרזים של רמ"י, ולכן מתקבל הרושם שזהו עיקר עיסוקה של הרשות. אלא שעל פי גורמים ברמ"י שאיתם שוחח "כלכליסט", יותר ממחצית מעבודתה של הרשות היא ניהול עסקאות מקרקעין שפטורות ממכרז. במקרים רבים מדובר בעסקאות בשטחים קטנים שבהם אפשר לבנות מעט יחידות דיור. לכן, באופן יחסי, כמות העבודה מנפקת מספר מועט של דירות.

 , צילום: נמרוד גליקמן צילום: נמרוד גליקמן  , צילום: נמרוד גליקמן

פטורים: מכל מיני סיבות

 

לפי החוק, ישנם כמה מקרים שמאפשרים לקבל קרקע ללא מכרז. למשל, בנייה לצורכי ציבור, בניית מפעלים באזורי עדיפות לאומית, בניית מיזמי תיירות או בנייה לצורך עבודה חקלאית. לפי הנתונים, ישנם מקרים רבים שבהם ניתן פטור לעסקאות על שטחים שמיועדים לבנייה למגורים.

החוק מתיר לרמ"י לתת פטור ממכרז כאשר היא מקצה קרקעות להרחבות בקיבוצים או במושבים. כמו כן, ניתן לתת פטור ממכרז גם לאחר ששני מכרזים לחכירת הקרקע נכשלו, וזאת בתנאי שלא חלפה שנה בין מכרז למכרז ושלא הוגשו הצעות העומדות בתנאי המכרז. גם משרתי כוחות הביטחון יכולים לקבל קרקעות בפטור ממכרז, אך רק בשכונות המיועדות לכך.

רמ"י מספקת גם פטורים ממכרזים במקרים שבהם הקרקע מהווה פיצוי על הפקעה של קרקע אחרת. כך למשל, קבלן מוביל סיפר על מקרה שבו הופקעה ממנו קרקע לצורך סלילת כביש, ולאחר מו"מ ארוך הוא קיבל מרמ"י קרקע חלופית בפטור ממכרז. היזם הדגיש כי במקרה זה הוא הפסיד מהפטור, משום שלהערכתו מחירה של הקרקע היה גבוה מזה שהיה משיג במכרז.

גם יזם שפועל לשינוי ייעוד הקרקע יכול לקבל פטור ממכרז על 20%–25% מהשטח. כך חברת CPM, שפעלה מ־1995 לתכנון קרקע שעליה נבנתה שכונת אפק במערב ראש העין, נהנתה בסופו של תהליך ארוך משטח לבניית כאלף יחידות דיור בפטור ממכרז.

כאשר לא נערך מכרז, החוק קובע כי מחיר הקרקע ייקבע לפי הערכת השמאי הממשלתי. סייג בחוק מתיר לרמ"י לדרוש מחיר נמוך מההערכה הזאת. הנתונים ש"כלכליסט" קיבל לא כוללים את מחירי העסקאות, והממונה על חופש המידע ברמ"י סירב לבקשה למסור את המידע הזה בטענה כי הוא "סודי, מסחרי ויהווה פגיעה בצד שלישי. מאחר שמדובר בכמות גדולה מאוד של פניות, אנו מעריכים את עלות הפקת המידע ב־4,500 שקל".

 

אבל לא בונים על הקרקע

רמ"י נתקלת בבעיות הקשורות לקרקעות שהוקצו ללא מכרז. ישנם מקרים שבהם בעלי הזכויות בקרקע לא פועלים לממש את זכותם ואינם בונים עליה. על רקע משבר הדיור והרצון להגדיל את היצע הדירות, קיבלה ב־2015 מועצת מקרקעי ישראל החלטה שמאפשרת לבטל הסכם עם בעל זכות על קרקע אם חלפו 48 חודשים ממועד החתימה על ההסכם והוא עדיין לא בנה עליה.

בקשת "כלכליסט" לקבל מידע על כמות הקרקעות שהוקצו ללא מכרז וטרם החלה בנייה עליהן נדחתה גם היא, משום ש"המידע טרם אותר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
צריך לחקור את רמ"י אגף דרום.רמ"י מחלקים בעלות אפסית אלפי דונמים בערבה לקיבוצים לגידולים
כבר מזמן שהנגב הינו קרקע פוריה לגידולים של ירקות ופירות:פלפלים,תמרים,עגבניות,חסה. שיטות הטכנולוגיה כיום מאפשרות לחקלאים לגדל ירקות ופירות בפריסה רחבה ובחממות באופן איכותי מאוד ובעלות פחותה עם הטבות וסבסוד מהמדינה. לא סתם קיבוץ יוטבתה הוא אחד העשירים ביותר בארץ. רמ"י מוכרת את הקרקעות לחקלאים במחיר אפסי ואלה גורפים עשרות מיליוני דולרים ע"י ייצוא רוב הירקות לחו"ל במקום להוריד פה בארץ את יוקר המחייה. מילא הסבסוד מועיל לאזרחים, אך כל מה שקורה שקומץ קיבוצים בערבה גוזר קופון שמן,מעשיר את תושבי הקיבוץ ואת המקורבים שבתוך רמ"י אשר לכאורה קיים חשש של מתן קרקעות בסתר ובמחשכים דבר שמהווה פרצה לגנב. דחוף חקירה!!
1+1 יכול להיות שווה גם 100,000,000 מיליון שקל  |  27.01.16
4.
פגיעה בצד שלישי?? הפטור מקנה לצד השלישי למכור את הקרקע במכפיל 20 משוויה הבתולי
דוגמא: יזם פרטי פונה לרמ"י בבקשה שימצאו לו קרקע למיזם, היזם מקבל את הקרקע ולא בונה עליה. עוברים 5 שנים, היזם מעוניין למכור את הקרקע במכפיל 20 משוויה הראשוני ואף יותר מכך... בעצם רמי"י תורמת לספסרות ולכאורה קיים החשש שהעסקה הסודית הזאת עלולה לרפד גם את האחראי על העסקה... ההזוי הוא, ממקור ראשון שרוב היזמים לא רוצים להוציא שקל, ולכן את מספר הדונמים שנותנת להם רמ"י בפטור ממכרז ובעלות אפסית לרוב,היזמים מוכרים כדי להתעשר ורמי"י לא מזיז לה בכלל. רמ"י אינה אוכפת את התנאים המטלים של הסכמיה ורמי מתעלמת מהפרות סעיפי ההסכם. השנים עוברות וכלום לא קורה. הדבר הזה דומה להפליא במנגנון שיצרו רמ"י מול הרשויות המקומיות כדי לעודד מיזמי תיירות לקבלנים ויזמים המקורבים לראשי העירייה. חבל שעסקאות כאלה נעשות במחשכים, חבל שאין שקיפות וחבל שככה מנפחים מחירים לקרקעות ע"י הקצאה דונמים מקורבים ומושחתים!
טיעון הפרטיות וסוד מסחרי הזוי ומזעזע  |  26.01.16
לכל התגובות