שפיר: הרכבת משתמשת בערבויות להפעלת לחץ

שפיר הנדסה עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להקפיא את חילוט הערבויות בגובה כ־32 מיליון שקל שהטילה עליה רכבת ישראל.

בשבוע שעבר הגישה הרכבת לבנק מזרחי טפחות את הדרישה לחילוט בטענה כי שפיר נשכרה לבצע חלק מהקמת הקו המהיר בין ירושלים לתל אביב, אך סיימה את העבודות באיחור של שנה, ללא הסבר. שפיר התרעמה על הצעד וטענה שמדובר בלחץ שהרכבת מפעילה עליה כדי לסיים את סכסוך משפטי, שנולד לאחר שכל צד האשים את השני באחריות לביקוע אחת מרצפות המעברים התת־קרקעיים שמקשרים בין המסילות באותו מקטע אתו בנתה שפיר.

הסכסוך בין הצדדים הגיע אתמול לוועדת הכלכלה שקיימה דיון בנושא וזאת לאחר סיור שנערך במקום על ידי חברי הכנסת ביום חמישי האחרון, כאשר במהלך הדיון חזרו חברי הכנסת על ההאשמות הדו צדדיות.

מימין: מבעלי קבוצת שפיר הראל שפירא ומנכ"ל הרכבת בעז צפריר. מסוכסכים | צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר

כך למשל המהנדס הראשי של שפיר, אבי פנטורין, טען במהלך הדיון שלמעלה מ־50% מהמנהרות המקשרות בתוואי הרכבת סדוקות. "ראיתם את הכוחנות של הרכבת, שמחלטת ערבות עוד לפני הבירור, וכך היה גם תוך כדי הביצוע. ביצענו את התוכניות למרות שחברה חיצונית סברה שהן לא טובות. המשכנו לבצע את זה בהנחיה חד משמעית של הרכבת ולצערנו בסופו של דבר קרו כשלים במנהרות. לדעתנו הסדקים קונסטרוקטיבים, כאלה שמהווים כשל. בלמעלה מ־20% מהמנהרות המקשרות יש נזילה. מנהרה מספר 24 למעשה קרסה ובאחוז גדול מהקירות, לפי סקר שביצענו, יש עיוותים".

מנכ"ל הרכבת בועז צפריר אמר בתגובה כי חילוט הערבויות נובע מכך ש"החברה המבצעת איחרה במשך שנה תמימה ממועד המסירה". עוד אמרו ברכבת שנזילות שהתגלו במעברים אחרים אינם רציניים וכי קו הרכבת יפתח במועדו המקורי ב־2018.

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל סיכם את הדיון ואמר "מיד לאחר שהדו"ח יונח בפנינו נזמן ישיבה נוספת למעקב ונתבע תשובות ברורות לשאלות שעלו בסיור ובדיון היום", סיכם.