אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרעת אכילה צילום: אוראל כהן

הפרעת אכילה

רז רהב ניצל את הנטיות הכפייתיות שלו להפיכה לכוכב אינסטגרם והתמקצעות בתחום הקולינריה. עכשיו, בגיל 24, הוא כבר פותח את OCD - מסעדת שף שאפתנית ביפו שתקפיד על הפרטים הקטנים

27.01.2016, 08:40 | גלי וולוצקי

סיפורו של השף הצעיר רז רהב (24) הוא דוגמה מצוינת לדרך שבה הופכים לימונים ללימונדה. או יותר נכון, איך הופכים הפרעה אובססיבית קומפולסיבית והפרעות אכילה ליתרון שגורם לך לפתוח מסעדה ראשונה משלך בגיל צעיר כל כך.

אנחנו נפגשים במבנה של המסעדה החדשה, שתיפתח ב־5 בפברואר במתחם נגה ביפו, שנמצא בשיפוצים כעת. בקווי האישיות האובססיביים של רהב אפשר להבחין מיד - הוא עורך סיור מדוקדק במקום, נכנס לפרטים כמו איפה ימוקמו מכשירי האידוי ולאיזה גובה יגיעו החרסינות (לא בדיוק חרסינות, אבן שחורה. לא יראו עליה טיפה לכלוך, הוא מבטיח). הוא לא מנסה להסתיר את הירידה שלו לפרטים הקטנים, אחרי הכל היא שבנתה אותו כאחד מכוכבי האינסטגרם הלוהטים ביותר בזירת הקולינריה המקומית והפכה אותו למי שאולי יהיה ילד הפלא של הסצנה בחורף הזה. למסעדה, איך לא, קוראים OCD.

מנות של רז רהב. "אוכל אמיתי, ספק פשוט ספק מודרני", צילום: חיים יוסף מנות של רז רהב. "אוכל אמיתי, ספק פשוט ספק מודרני" | צילום: חיים יוסף מנות של רז רהב. "אוכל אמיתי, ספק פשוט ספק מודרני", צילום: חיים יוסף

"ב־OCD (הפרעה טורדנית כפייתית - ג"ו) יש אפס מקום לטעויות, וככה אני מרגיש לגבי המסעדה", הוא מסביר. "לפעמים אתה יוצר לעצמך את הדרך ושם לעצמך את השוליים. זה חלק מהחיפוש הבלתי פוסק שלי אחרי שלמות, ואני לא פוחד להגיד את זה בשם של המסעדה"

הקונספט של OCD שאפתני. רק 18 סועדים מסביב לבר מרובע במרכז המסעדה, שבלבו עובדים שלושה טבחים בכל ערב ומגישים ארוחת טעימות מובנית בת תשע מנות בדיוק. הארוחות רק בהזמנה מראש, ואפשר לבוא בשבע או בתשע וחצי. אין קבלה של מה שנקרא בעגת המסעדנות walk in - סועדים שעוברים ומתחשק להם להיכנס לאכול ואין בחירה בין המנות (אבל יש אפשרות להודיע מראש על מגבלות והעדפות תזונתיות, מהימנעות מגלוטן או אלרגיות ועד טבעונות). מחיר הארוחה הוא 280 שקל לאדם, כולל אפריטיף ולא כולל משקאות נוספים.

"אני יודע שיהיו כאלה שיגידו מי זה הילד המשוגע הזה שפותח מסעדה בהשקעה כזאת", אומר רהב. "לשמחתי יש לצדי קבוצה של שותפים שמאמינים בקונספט הזה ומאמינים בי. מבחינתנו מדובר בשתי הצגות בערב, אנחנו מתייחסים לזה כמו אל תיאטרון". בקבוצת השותפים שעומדת מאחורי הפתיחה נמצא את איש העסקים אסף הר־גיל, האחים עידן ודרור בלומנטל ועוד חמישה שותפים שקטים. את סכום ההשקעה הם מסרבים למסור, אבל ההערכות הן כי מדובר על כ־2.5 מיליון שקל.

את סגנון האוכל שיוגש רהב מתקשה להגדיר, אבל לדבריו מדובר ב"גוד פוד. אוכל אמיתי, ספק פשוט ספק מודרני, עם וריאציות שלנו על קלאסיקות". כך למשל יוגשו פסטת חלמונים עטופה בקראמבל של מוח עצם ועשבי תיבול עם בשר שייטל משויש, קרם פרש כמון ודמי גלאס חריף או קעריות קטנות של חצאי בצל צרוב ומקורמל, ממולאות פולנטה רכה מתירס גילי על קראמבל מתוק ומתובל של ג'ינג'ר ברד, סלט אדממה ותירס מבושל ב־54 מעלות בדיוק עם סיומת של שמן צ'ילי.

רז רהב. "חלק מהחיפוש הבלתי פוסק שלי אחרי שלמות", צילום: אוראל כהן רז רהב. "חלק מהחיפוש הבלתי פוסק שלי אחרי שלמות" | צילום: אוראל כהן רז רהב. "חלק מהחיפוש הבלתי פוסק שלי אחרי שלמות", צילום: אוראל כהן

רהב נולד וגדל בקריית אונו. לדבריו הוא היה ילד שמנמן שפיתח עד מהרה הפרעת אכילה. "בצבא נפצעתי והועברתי מתפקיד לוחם לתפקיד מטה במחלקת מבצעים בחיל הים. הרופא אמר לעשות יותר ספורט ולהוריד טיפה במשקל". אבל אצל רהב אין דבר כזה "טיפה", ולאחר זמן קצר הוא התמכר לספורט וגם לספירת קלוריות. כך הארוחות השבועיות עם סבו חובב הקולינריה במיטב המסעדות בארץ הפכו להיות מושא למחקר מדוקדק על אחוזי שומן וחומרי גלם. החקירה לצורכי דיאטה התחלפה לאט לאט בהתלהבות ממה שראה ומסקרנות לדעת עוד על אחורי הקלעים של עולם המסעדות.

חמוש בתחביב החדש, אבל בלי שום השכלה פורמלית בתחום הוא החליט להיכנס אליו, בהתחלה כמלצר. לפני שלוש שנים וחצי הצליח להתקבל לעבודה כטבח בפס הקר של מסעדת פופינה של השף אוראל קמחי, ומשם התקדם. "בהתחלה הייתי נורא", הוא מודה. "לא הייתי מסוגל להביא לאוראל צלחת לא מושלמת. אם עלה הבזיליקום זז מילימטר מהמקום, הייתי מתעקש לסדר הכל מחדש. עם הזמן התבגרתי ולמדתי, לא איך להרגיש שזה לא משנה, אלא איך לא להזיז את העלה".

לפני כמה חודשים, הוא מספר, הפסיק להעלות לחשבון האינסטגרם שלו (המתהדר ביותר מ־8,000 עוקבים) תמונות ממסעדות אחרות. "נמאס לי שמתייחסים אליי כמו אל בלוגר, היום אני צריך לבסס את המעמד שלי כבעל עסק. גם הרגשתי שזה לא אתי שאכתוב על מקומות אחרים. אני הכי מפרגן, אבל כבר לא יכול לתת ביקורת".

תגיות