אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מאסטר של הומור" צילום: עמית שעל

"מאסטר של הומור"

אלינור לכטמן היתה מהנדסת באינטל, אך כיום היא מנהלת את העיזבון של אליל ילדותה אפרים קישון. את שנת העשור למותו היא תחתום בפסטיבל סרטים בהשראתו

27.01.2016, 08:40 | מאיה נחום שחל

אלינור לכטמן מעולם לא פגשה את אפרים קישון, אך כבר ארבע שנים היא מנהלת את העיזבון התרבותי שלו עם משפחתו. יחד הם ציינו את שנת העשור למותו בסדרת אירועים, וביום שישי (29.1, יום פטירתו של קישון, 14:00, סינמטק תל אביב) ייערך אירוע הקרנות בכורה של סרטים קצרים בהשראת יצירתו.

"אנחנו מתנהלים כמו סטארט־אפ של תרבות, חברה צרה שלוקחת את ה־IP הכי איכותי שיש ועובדת כדי לייצר שיתופי פעולה ועסקאות חדשות בכל העולם", מספרת לכטמן. "מאז הגיעו הזכויות המלאות למשפחה היא רצתה להקים גוף שיטפל גם בזכויות היוצרים הבינלאומיות ובשימור המורשת שלו, וזה מה שאני עושה".

למען הדורות הבאים

במסגרת שימור מורשתו של הסופר, הסאטיריקן, המחזאי, התסריטאי והבמאי מתקיימים שלל אירועים ותחרויות. אירוע הפתיחה לציון שנת העשור למותו היה פסטיבל קישון להומור, בהמשך יצא ספר "קישוני" וכעת חותם את השנה המיזם הקולנועי "קצר וסאטירי" ביוזמת קרן גשר לקולנוע רב־תרבותי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ופסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.

במסגרת המיזם יוקרנו ביום שישי חמישה סרטים קצרים שהופקו בהשראת יצירתו של קישון - "סיביר" של אשכול נבו ונפתלי אלטר; "הוצאתו לאור של המשורר המת" של ישראל ברייט ורן שריג; "לחופש נולד" של ליאב צברי; "יוקר המחיה" של דניאל נחנסון ואלי חביב; ו"ולתפארת מדינת ישראל" של יניב סגלוביץ'.

אלינור לכטמן בחדר העבודה של קישון. "זה מדהים שהחדר שלו נשאר אותנטי", צילום: עמית שעל אלינור לכטמן בחדר העבודה של קישון. "זה מדהים שהחדר שלו נשאר אותנטי" | צילום: עמית שעל אלינור לכטמן בחדר העבודה של קישון. "זה מדהים שהחדר שלו נשאר אותנטי", צילום: עמית שעל

"הכל התחיל מהמחשבה איך לוקחים את כל היצירות האלה של קישון, שידוע שהקדים את זמנו, ומנחילים אותן לדורות שלא גדלו עליו", אומרת לכטמן. "פתחנו את החומרים לפני יוצרים עכשוויים מהשורה הראשונה כדי שיעבדו אותם באינטרפרטציה שלהם, חלק השתמשו בחומרים עצמם וחלק רק בהשראה".

לכטמן (36), בוגרת לימודי הנדסת תוכנה בטכניון ויוצאת הייטק שעבדה בין השאר שש שנים בפיתוח וניהול מוצר באינטל ישראל, הגיעה אל העיזבון של קישון לגמרי במקרה במסגרת עבודתה בפרויקט של הצלם ספנסר טוניק, כשפגשה את בתו רננה קישון. "גדלתי על קישון, וברגע שראיתי את רננה התרגשתי מאוד", היא מספרת. "כשהסתיים הפרויקט רננה פנתה אליי, ומובן שמיד אמרתי כן. כשהגעתי בפעם הראשונה לחדר העבודה שלו נדהמתי מרוחב היריעה. הוא ניהל לעצמו את העניינים, וכשהוא נפטר פתאום לא היה את מי לשאול שאלות ופתחנו בתהליך של מחקר גדול. ישבתי בחדר הזה שעות וימים והסתכלתי על עצמי מהצד ולא האמנתי. לקח לנו כמה חודשים לחדש את מערך הקשרים העסקיים ולייצר חדשים, זה אתגר מרתק שאני ממש מאושרת ממנו.

"אני לא אוהבת את המינוח גאון, אבל אחרי ארבע שנים שאני מכירה את האדם דרך העבודה שלו, אני יכולה להגיד שהוא היה מאסטר של הומור והבין את המילה הכתובה בצורה מתמטית, ידע בדיוק את המשקלים ואיפה בדיוק יצחקו, וזה מה שהפך את היצירה שלו למוצלחת כל כך".

מחפשים תקציב למוזיאון

חוץ מהעבודה בישראל יש גם לא מעט מעריצים של קישון מעבר לים. "יש הצגות בטורקיה, בגרמניה ובאוסטריה, ספרים בדרום קוריאה ותסכיתי רדיו בצ'כיה. כתביו תורגמו ל־38 שפות ואפילו יש ספרים שלו בכתב ברייל", אומרת לכטמן. "את אותו מהלך שאנחנו עושים פה נחזור לעשות בגרמניה, כי גם שם קישון היה אייקון. אנחנו רוצים להתחיל להיכנס לארצות הברית כדי שמחזות שלו יעלו גם שם. נחזיר בין השאר את 'סלאח שבתי' לברודוויי, והפעם באנגלית ולא כסיור של ההפקה הישראלית".

חשבתם להפוך את חדרו למוזיאון?

"יש משהו מדהים בזה שהחדר שלו נשאר אותנטי עם כל הדברים האישיים שלו - התרופות, המסרקים, הצעצועים. אנחנו רוצים מאוד להנגיש את זה לציבור, או למצוא מקום ציבורי אחר, אבל זה סדר גודל של תקציבים גבוהים וצריך למצוא שיתופי פעולה נוספים ונשמח מאוד לזה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות