אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המענק השנתי בוטל, אך וידמן יקבל עוד חצי מיליון שקל בשנה

המענק השנתי בוטל, אך וידמן יקבל עוד חצי מיליון שקל בשנה

אסיפת בעלי המניות של מזרחי טפחות תתבקש לאשר ליו"ר משה וידמן שכר בעלות שנתית של 3.5 מיליון שקל. שכרו החודשי יעמוד על 220 אלף שקל ברוטו - תוספת של 40 אלף שקל לשכרו כיום. אולם בשל ביטול המענק השנתי עלות שכרו הכוללת תרד

27.01.2016, 08:28 | רעות שפיגלמן

שכרו החודשי הבסיסי של יו"ר מזרחי טפחות משה וידמן יעלה, ומנגד עלות שכרו השנתית תרד. זאת בעקבות ביטול רכיב המענק השנתי בשכר, שנעשה בהתאם להוראה שהוציא הפיקוח על הבנקים באוגוסט אשתקד. על פי הוראת הפיקוח, חברי דירקטוריון בנק, לרבות היו"ר, יקבלו שכר קבוע בלבד, ללא רכיבי שכר משתנים כמו בונוס.

אסיפת בעלי המניות, שתתכנס בתחילת מרץ הקרוב, תתבקש לאשר לווידמן שכר בסיס חודשי של 220 אלף שקל, לעומת שכר של 180 אלף שקל, שלו הוא זכאי במסגרת הסכם ההעסקה שלו היום.

 , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, מוטי קמחי צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, מוטי קמחי  , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, מוטי קמחי

כהונתו הראשונה של וידמן החלה בדצמבר 2013 והסתיימה בדצמבר האחרון. דירקטוריון הבנק מבקש להאריך את כהונתו בשנתיים נוספות עד דצמבר 2017. ב־2014 נהנה וידמן מעלות שכר כוללת של 4.9 מיליון שקל. רכיב השכר, שכלל הפרשות סוציאליות והטבות, עמד על 3.3 מיליון שקל, והמענק השנתי הסתכם ב־1.6 מיליון שקל. הסכם ההעסקה החדש של וידמן מבקש לאשר לו שכר כולל סוציאליות של 3.5 מיליון שקל בשנה.

עלות שכרו הכוללת של וידמן עומדת בדיוק על 3.5 מיליון שקל, אותו רף שניסה לקבוע שר האוצר לשעבר יאיר לפיד.לפיד ביקש לרסן את שכר הבכירים (כולל יו"ר) בענף הפיננסים, והצעתו היתה שכאשר שכר בכיר יעבור את ה־3.5 מיליון שקל, היתרה שמעל ה־3.5 לא תוכר כהוצאות שכר בדוח"ות הבנק לצורכי מס. ההצעה ביקשה גם שגוף פיננסי שיבקש לאשר שכר הגבוה מרף זה יידרש לקבל את אישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד מקרב בעלי מניות, רוב שלא כולל את בעלי השליטה.

בזמנו לפיד הפך את שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות לדגל במאבקו בשכר הבכירים בענף. לפידות נהנה משכר של 9.1 מיליון שקל ב־2013. הורדת שכרו סימלה אז את ניצחונו של לפיד. על פי תנאי השכר העדכניים של לפידות, שאושרו בנובמבר 2014, עלות שכרו הכוללת אמורה להסתכם ב־2015–2017 ב־3.48 מיליון שקל בשנה.

עם התחלפות הממשלה שר האוצר משה כחלון ביקש להחיל על הצעת החוק דין רציפות, והיא חזרה לדיונים בוועדת הכספים. בתחילת החודש התקיים דיון ראשון בוועדה לגבי ההצעה, ומרבית חברי הוועדה היו מעוניינים בהנמכת הרף. הדיון הסתיים בכך שנקבע לכנס דיון נוסף בהצעה, אך חלף כבר חודש, וטרם נקבע לו מועד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות