המטרה: בסיסי צבא חדשים וחכמים

רבע מהמבנים של הצבא צפויים להיבנות מחדש בעשור הקרוב במסגרת העתקת מקומם של בסיסי צריפין, תל השומר, גלילות ובסיסים נוספים ממרכז הארץ. מדובר בשטח בנוי של 2 מיליון מ"ר שירוכזו ב-6 בסיסים חדשים ‑ קריית המודיעין, צפונית לבאר שבע, קריית התקשוב בבאר שבע, אופק רחב ברמלה ומרכזי אספקה בצפון, בדרום ובמרכז ‑ שני שלישים מהם ייבנו בדרום הארץ וכשליש בצפון ובמרכז, בעלות הקמה מוערכת של 28 מיליארד שקל.

במשרד הביטחון ‑ שחתם על הסכם העתקת הבסיסים עם משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, הסכם שוהם ‑ רואים במעבר הזה הזדמנות ליצור לבסיסים הללו תשתית חכמה ובת קיימא, שתייעל את פעילותם, תתרום לחיסכון בעלויות התפעול תוך כדי התחשבות בצורכי הסביבה, ותנתק אותם מתלות בתשתיות אזרחיות. לדברי אל"מ דניאל רוד, סגן ראש אגף הנדסה ובינוי במשרד הביטחון, סיכויי ההיתכנות של המיזם הם גבוהים, שכן הטכנולוגיות הללו צפויות להחזיר את ההשקעה בהן בתוך עשר שנים.

עיר הבה"דים מחוץ לתמונה

הבסיס הראשון שבנייתו יצאה לדרך במסגרת הסכם שוהם הוא קריית ההדרכה, עיר הבה"דים שבדרום, שבנייתה הושלמה בשנה החולפת. אלא שהתכנון הזה פסח עליה. לדברי רוד, קריית ההדרכה נבנתה אמנם על פי סטנדטים ירוקים, אך כל מבנה בה תוכנן כיחידה נפרדת. לעומת זאת, המבנים ביתר הבסיסים יתוכננו כיחידות שחוברות יחד אל יחידה עצמאית אחת שתייצר לעצמה את מקורות האנרגיה, ותוכל להמשיך בפעילותה גם במקרה שכל המשאבים האזרחיים מסביב יושבתו מסיבה כזו או אחרת. הטענה היא כי לו"ז צפוף לא אפשר לתכנן את עיר הבה"דים כעיר חכמה, כמו כן במשרד הביטחון קיוו שהיזמים שזכו במכרז יכניסו טכנולוגיות מתקדמות על דעת עצמם, אלא שמשאלה זו לא התממשה במלואה. על כן המכרזים לבניית הבסיסים האחרים כבר צפויים לחייב את היזמים לטכנולוגיות חכמות בנות קיימא.

ההשראה לבסיסים החכמים היא הקונספט של ערים חכמות, שתופס תאוצה בעולם ומבוסס על חיסכון במשאבי טבע כגון אנרגיה ומים. בהתאם לכך משרד הביטחון בוחן כעת אפשרות ליישם בבסיסים הללו טכנולוגיות של בנייה ירוקה, הקמת תחנת כוח אוטונומיות לייצור חשמל מגז טבעי, חוות סולאריות, מערכות פוטו־וולטאית על גגות, מערכת למיחזור מים אפורים, ניהול ממוחשב של חדרי דיונים וכיתות לימוד ומערך שירות אופניים בדומה לתל אופן בתל אביב. לדברי דביר דייטש, האדריכל הראשי של אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, המטרה המרכזית היא שהבסיסים החדשים ייצרו את האנרגיה שהם צורכים. על פי הערכות, צריכת האנרגיה בבסיסים החדשים תהיה עד פי ארבעה מהבסיסים הקיימים, כך שפתרון טכנולוגי לחיסכון בצריכת אנרגיה הוא מהלך מתבקש.

כדי להקל על היזמים לקבל החלטות בנושא זה הקים אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון צוות מומחים, וזה תוקצב בכמה מיליוני שקלים כדי לתכנן את הפרויקט, בשיתוף מומחים מהצבא האמריקאי, שהקימו עד כה שישה בסיסים חכמים בארה"ב ונערכים להקמת 150 בסיסים נוספים כאלה בעשורים הבאים. המודל נמצא בשלבי תכנון מתקדמים, ואלה יתורגמו בקרוב למכרזים שחלקם יפורסמו כבר ב־2016. רוב הבסיסים יתופעלו במשך 20 שנה על ידי היזמים שזכו במכרז הבנייה, במודל הנפוץ כיום במגה־פרויקטים וכבר מיושם בקריית ההדרכה (מודל BOT).

לדברי האדריכל חן שליטא, ראש צוות התכנון, ההנחיה הראשונית להתייעלות ניתנה על ידי מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, ומשם כבר נולדו היעדים של שמירה על הסביבה ושימוש באנרגיות מתחדשות. "כשאנשים מבסיס גלילות שנחשב למתקדם יורדים דרומה אני חייב לתת להם יותר ממה שהם מורגלים לו", אומר שליטא.

"אנחנו מנסים לא להשאיר אבן על אבן. נסענו לכנס ברצלונה לערים חכמות ואנחנו מתייעצים עם כולם, כולל אוניברסיטאות ומכללות. עומד להגיע לכאן צוות מחקר אמריקאי, שב־2009 כבר הגיע למסקנות בתחום בניית בסיסים חכמים, ובתחילת 2010 הם הצליחו להפעיל בסיס שמספק לעצמו עצמאית אנרגיה, ממחזר מים ופסולת. יש להם מתודולוגיות שונות ואנחנו מסתנכרנים איתם. להם יש הוריקנים ולכן חשוב להם שבסיס יוכל לעמוד על רגליו בלי להזדקק לאוכלוסייה האזרחית והמשאבים שלה. אנחנו מאמצים את זה שבמצב חירום לא נזדקק למאגרי סולר רחבי היקף או לרשת החשמל. האמריקאים אומרים שהייקור של אותן מערכות הן 17%-15% בעלות ההקמה, ואתה מחזיר את זה בארבע־חמש שנים. אלה דברים שאנחנו לא מכירים".

אוויר נקי הוא אחד מיעדי התכנון של הבסיסים החדשים, ולצורך כך נבחנים פתרונות תחבורה להפחתת הזיהום. בין היתר נשקלת אפשרות של צמצום שטחי החניה בבסיסים, בדומה לשטחי החניה בקמפוסים של הייטק, וניטור ממוחשב של החניות כדי שיתאפשר לדעת בזמן אמת כמה חניות פנויות יש בבסיס. כמו כן שוקלים להגביל את הנסיעה בתוך הבסיסים לרכבים חשמליים בלבד. גם על מסלול אופניים חושבים במשרד הביטחון, ובבסיס אופק רחב למשל, שיוקם ליד רמלה, יש כוונה להקים מסלול היקפי לאופניים; ובכל הבסיסים, חדשים וותיקים, נבחנת הקמת מערך של שימוש אופניים. כמו כן נעשים מאמצים שתחנות הרכבת ימוקמו בסמוך לקריית המודיעין.

על פי הערכות, כל בסיס גדול מייצר כמה טונות של פסולת אורגנית ביום. פסולת זו, שדורשת עלויות שינוע והטמנה גבוהות, היא בעצם משאב מבוזבז, ובמשרד הביטחון בוחנים אפשרות לייצר מהפסולת הזו גז בישול, ולחלופין להקים מפעל קומפוסט בצמוד לבסיס ומתקני מיון פנאומטיים, המבוססים על לחץ אוויר, ומיחשוב מתקני פסולת כך שחיישנים ידווחו כאשר מתקן מיחזור או אשפה מלא ויש צורך לרוקן אותו.

אחד המשאבים המבוזבזים ביותר בבסיסי צה"ל הוא מים. כיום הבסיסים מעבירים את המים למתקני טיפול בשפכים, אלא שהולכת המים יקרה והיעדר שימוש במים מושבים, שעברו טיפול, מביא לבזבוז של עלויות. "הצבא משלם על מתקן טיפול שפכים הרבה מאוד כסף, אך בפועל יש דרכים לנצל אותם שוב ושוב עד למיצוי מלא וכך לחסוך הרבה מאוד כסף", אומר דייטש. לדבריו, התכנון הוא שהמים יטופלו בבסיס וכך ייחסכו עלויות הובלתם. "במים המושבים ניתן להשקות גינות ולייצר נווה מדבר אמיתי. 70% מהמים אינם לצורכי שתייה או מקלחות, ואין בעיה להשתמש בהם לאחר טיפול מסוים לצרכים שונים. מדובר בהחזר השקעה בתוך פחות מעשר שנים. חלק מהשימוש ינותב גם למערכות מיזוג ומגדלי קירור שבהם אין כל בעיה להשתמש במים אפורים. בנוסף לכך יבוצע ניטור סביבתי לאיתור דליפות וניהול תשתיות המים".

מתחברים לכמה מקורות אנרגיה

אחת ההוצאות הגבוהות ביותר היא ההוצאה על אנרגיה, חשמל. על פי התכנון, הבסיסים החדשים יחוברו לכמה מקורות אנרגיה שונים, כך שבכל רגע נתון יתאפשר לעבור ממקור אנרגיה אחד לאחר בהתאם לצרכים ולעלויות וכך להגיע לחיסכון מיטבי. ההערכה היא שיהיה חיבור למשק החשמל הסטנדרטי, ובמקביל נבחנת הקמת מערך של תאים פוטו־וולטאיים, טורבינות רוח וחיבור הבסיסים למערכת הגז, מהלך שמותנה ברגולציה ובפריסה הארצית.

מלבד כל אלה, הבנייה בבסיסים תעמוד בתקן הישראלי לבנייה ירוקה, כל בסיס יהיה ממוחשב כך שכל מפקד בסיס יוכל לשלוט על כל התשתיות והמבנים בזמן אמת, ויוכל למשל לכבות אורות של מבנה מרחוק. חדרי ישיבות ינוהלו בצורה ממוחשבת כך שמי שירצה להשתמש בהם יוכל לראות מתי הם פנויים ולהזמין מקום. בנוסף לכך מחשבים יהיו פזורים ברחבי הבסיס, ובהם יוכלו חיילים לדווח על מפגעי בטיחות או נושאים אחרים שדורשים טיפול.