אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שולץ האיום: נשיא הפרלמנט האירופי נגד חברות הטכנולוגיה צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

שולץ האיום: נשיא הפרלמנט האירופי נגד חברות הטכנולוגיה

מרטין שולץ מאשים את חברות הטכנולוגיה בכך שההתנהלות שלהם הורסת את הסדר הקיים, העובדים העניים של עמק הסיליקון לא יכולים יותר והבית הלבן מונע סיווג בטחוני מאיש צוות שתמך בסנודן

31.01.2016, 14:18 | יוסי גורביץ

אנחנו נקבע את גורלנו בעצמנו

הזעם על ההתחמקות של גוגל מתשלום מס בבריטניה עדיין לא שכך, וכעת מגיעות ידיעות על כך שגם באיטליה מאשימים את החברה בהעלמת מס בהיקף של מאות מיליונים. האיחוד האירופי רוצה כעת לבחון את הסדרי המס בין בריטניה וגוגל, אבל בהחלט יכול להיות שסימני הסערה האמיתיים מבחינת עמק הסיליקון מגיעים מחזית סמוכה אך לא זהה. 

מרטין שולץ, נמאס לו מהשלטון של עמק הסיליקון, צילום: אי פי איי מרטין שולץ, נמאס לו מהשלטון של עמק הסיליקון | צילום: אי פי איי מרטין שולץ, נמאס לו מהשלטון של עמק הסיליקון, צילום: אי פי איי

נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ, האשים השבוע את חברות עמק הסיליקון בכך שהן מתנהלות כמו "כדור הריסה", וש"תרבות השיבוש" שלהן הורסת לאנשים פשוטים את החיים. שולץ אמר שה"מטרה של (חברות הטכנולוגיה) היא לא רק לשחק בדרך שבה החברה בנויה, אלא להרוס את הסדר הקיים ולבנות משהו אחר במקומו."הגיע הזמן", אמר, "שנבין שטכנולוגיה היא משהו שאסור להשאיר לכמה גיקים".

שולץ לא עצר כאן: המטרה של עמק הסיליקון, לדבריו, היא להפוך את כולנו ל"פרות מידע מנוהלות מרחוק שחיות בעולם שנשלט על ידי מספר חברות בינלאומיות." והגיע הזמן שמישהו יאמר את זה.

כמעט כל השינויים שחלו בחיינו מאז פריצת הרשת קרו בלי שום דיון ציבורי. פלטפורמות המדיה החברתית הגיעו משום מקום ושינו את כל צורת ההתנהלות שלנו. הן שינו את צורת הדיון, את הצורה שבה אנחנו חושבים על ידידות, את האופן שבו מצופה מאיתנו להתנהל בחיים. כמעט כל חברה בעמק הסיליקון מתקיימת על המידע של המשתמשים, בדרך כלל באופן רחוק משקיפות. מדי כמה שנים, פייסבוק וגוגל משנות את האופן שבו הן אוספות מידע ושומרות אותו, ואת מה שהן מרשות לעצמן לעשות בו.

כל זה נעשה בלי שום דיון ציבורי, גם לא על האתיקה של חברות הטכנולוגיה. זה סוד קטן מאד שרובן מתנהלות על פי קווים ליברטריאניים – כמה שיותר חופש למי שיש לו, כמה שפחות נוכחות ממשלתית ורגולטיבית, אבל אלה קווים שנדחו על ידי רוב הציבור, ודאי באירופה.

אולי הנשק הגדול ביותר של תרבות השיבוש – שהמוטו שלה הוא העברת כמה שיותר כסף מכמה שיותר אנשים מהמעמד הבינוני לכמה שפחות אוליגרכי טכנולוגיה, בתמורה לכמה חרוזי זכוכית של נוחות – הוא התפיסה שהיא בלתי נמנעת. מישהו פיתח משהו ועל כן זה בלתי נמנע שהמשהו הזה ישבש לך את החיים.

אבל זה לא המצב. בינתיים, אנחנו אדונים לגורלנו. אנחנו עדיין יכולים לומר שפייסבוק צריכה לצאת מהנשמה שלנו, אנחנו עדיין יכולים לומר שאובר היא כנופיה, אנחנו עדיין יכולים להצביע על כך שהכלכלה הדיגיטלית מחריפה פערים חברתיים ומסייעת למי שיש לו על חשבון מי שאין לו. אבל, כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים לזכור שלפני שאנחנו משתמשים, ולפני שאנחנו צרכנים, אנחנו קודם כל אזרחים. ואזרחות משמעה אחריות כלפי הקהילה שלך ונכונות לפעול למענה.

תג ירוק, תג כחול

האגדה שעולם ההייטק מפיץ על עצמו היא שהוא קטר כלכלה: תנו לעובדים שלו שכר מופרך, והם יוציאו אותו על כל מיני דברים אחרים, וככה שאר העולם ייהנה מהפירורים שלהם. הבעיה היא שעובדי השירותים של מגזר ההייטק מספרים סיפור אחר לגמרי. 

בעמק הסיליקון יש שווים יותר ושוות פחות, צילום: בלומברג בעמק הסיליקון יש שווים יותר ושוות פחות | צילום: בלומברג בעמק הסיליקון יש שווים יותר ושוות פחות, צילום: בלומברג

אם תלכו במסדרונות אינטל, למשל, תראו שהאנשים שאתם פוגשים עונדים אחד משני תגים. חלקם יענדו תג כחול, שמציין את העובדה שהם מהנדסים או מפתחים. אחרים יענדו תג ירוק, שמעיד על כך שתפקידם הוא לשרת את בעלי התג הכחול. הכחולים יכולים לקבל פחות או יותר כל שירות בחינם; הירוקים צריכים לשלם עליו.

הירוקים אינם עובדים רשמיים של אינטל. הם עובדים באותו המתקן ובאותם המשרדים, לעתים שעות ארוכות יותר, אבל אינטל לא מעסיקה אותם ישירות. הם עובדי קבלן. אתם יודעים, שם קוד לעובדים שאין להם זכויות. הם גם מקבלים שכר שאי אפשר לחיות ממנו, לדבריהם, הם ברובם נשים ו-78% מהם לטינים. עובדי אינטל, מצד שני, הם ברובם המכריע (75.9%) גברים. מישהו אמר אוליגרכיה שמנציחה את עצמה?

עכשיו הירוקים מתחילים להתאגד. בשנה האחרונה היו ניסיונות להקים איגודים במספר חברות בעמק הסיליקון. מזכיר העבודה של ממשל אובמה, תומאס פרז, הורה להתחיל לאסוף מידע על "כלכלת החלטורות" (gig economy), קרי המצב שבו אנשים נאלצים לעבוד בשבבי משרה עבור חברות הייטק, כדי לברר איך בעצם זה משנה את הכלכלה. אנחנו בשנת בחירות וזה אומר שיש סיכוי שלשם שינוי, הנושא הזה יעלה לכותרות ואולי גם ישפיע.

בדיקת נאמנות

הרקורד של ממשל אובמה בתחום ההגנה על זכויות דיגיטליות ועל חופש הביטוי בעייתי מאד: הממשל הגן באגרסיביות על מפעל הריגול של ה-NSA, רדף מדליפים – ועכשיו הוא חוזר 70 שנה אחורה, לימי שבועות הנאמנות של הנשיא טרומן. 

שכרנו אותך, אבל לא ניתן לך סיווג בטחוני, צילום: שאטרסטוק שכרנו אותך, אבל לא ניתן לך סיווג בטחוני | צילום: שאטרסטוק שכרנו אותך, אבל לא ניתן לך סיווג בטחוני, צילום: שאטרסטוק

כשמדברים על מק'רתיזם, בדרך כלל שוכחים את התרומה של הנשיא טרומן לנושא. זה דרש מכל עובדי הממשל שבועת נאמנות לארה"ב, כביכול כדי לוודא שהם נאמנים לה ולא לברה"מ, וזרע בכך את הרוח שתוליד את הסופה. אחרי הכל, אם הנשיא חושד בעובדי הממשל שהם לא נאמנים, מכאן ועד לטענה שאנשים ספציפיים לא נאמנים המרחק קצר למדי.

בסוף השבוע, נודע שהבית הלבן סירב לאשר סיווג בטחוני לחוקר האבטחה ששכר - אשכאן סולטאני, שהיה בעבר חלק מצוות הטכנולוגיה של הבית הלבן. המינוי של סולטאני גרר הרמת גבות מלכתחילה, משום שהוא היה עיתונאי שעבד על מסמכי סנודן כשהם נחשפו. עכשיו מסתבר שבבית הלבן קיבלו רגליים קרות, וסירבו לתת לאיש שהם מינו סיווג בטחוני. זה לא אפשר לו לעבוד ולכן הוא פרש.

המסקנה המתבקשת מהמהלך הזה של הבית הלבן היא שאם אתה מפרסם מידע שהודלף, אתה סיכון בטחוני ואי אפשר להעסיק אותך. כשאובמה יתיישב לכתוב את הביוגרפיה שלו, מומלץ לו להרהר על כך שהדבר שטרומן התחרט עליו יותר מכל היו שבועות הנאמנות.

קצרצרים

1. המאבק בין הרגולטור הבלגי ובין פייסבוק, בשל מנהגה של הרשת החברתית לרגל אחרי משתמשים שכלל אינם חברים בה, מגיע לשלב האווילי. בכתב ההגנה שלה, טוענת פייסבוק בין השאר שהיא מסרבת להכיר בצו שהוצא נגדה, משום שהמילים "דפדפן" ו"עוגייה" נכתבו בו באנגלית, בעוד שהחוק הבלגי דורש שכל צו משפטי ינוסח בצרפתית, הולנדית או גרמנית. פייסבוק טענה שיש לה גם טענות רציניות יותר. נראה. 

עוגייה בכל שם אחר עוגייה בכל שם אחר עוגייה בכל שם אחר

 

2. טוויטר אולי נמצאת בעיצומה של מהפכה, כשחלק ניכר מההנהלה פורש או מופרש בשבוע האחרון, אבל הבכירים שם עדיין מוצאים זמן לרתוח על פייסבוק. לטענתם, אותה שיתפו מספר פעמים בטוויטר, פייסבוק מדווחת כמה פעמים בשבוע על אירועים שמקורם בטוויטר – אבל מקפידה שלא לתת קרדיט לרשת המתחרה וקוראת לטוויטר "המדיה החברתית." בטוויטר טוענים שמטרתו של שם הקוד הזה למנוע מהקהל השבוי של פייסבוק לדעת על עצם קיומו של טוויטר. מגוחך, אווילי, ולגמרי פייסבוק.

3. לארגון זכויות הגולשים הוותיק EFF יש פיצ'ר חודשי קבוע שנקרא הפטנט המטומטם של החודש. הזוכה בפרס לינואר 2016 הוא פטנט שביקשה זירוקס ב-2011 וקיבלה עכשיו, על "רשת חברתית לשיתוף קבצים ברשת", שהמשמעות שלו היא שלזירוקס יש עכשיו פטנט על עצם הרעיון של שיתוף קבצים ברשת. החברה עוד לא ניסתה את הפטנט בבית המשפט, אבל אין ספק שמדובר בפטנט שהוא לכל היותר כלי נשק משפטי, וסביר למדי שהוא ינוסה בקרוב. לא ברור מה חשב רשם הפטנטים שאישר את הפטנט הזה. 

זירוקס. רשמו פטנט של שיתוף קבצים, צילום: בלומברג זירוקס. רשמו פטנט של שיתוף קבצים | צילום: בלומברג זירוקס. רשמו פטנט של שיתוף קבצים, צילום: בלומברג

 

4. זוכרים איך לפני שלושה שבועות דיווחו לנו בחיל ורעדה על כך שלדאעש יש אפליקציה מוצפנת משלה? ובכן, לא נראה שיש כזו. עיתונאי שלDefense One דיווח על האפליקציה, אבל כעת מודה שהוא לא ראה אותה. התקשורת העולמית מיהרה לדווח על כך שדאעש מגשימה את הנבואות של מנהל ה-FBI, אבל כשתומכי דאעש נלהבים חיפשו את האפליקציה, השתררה דממה מביכה. לא נראה שיש באיזשהו מקום עותק של התועבה להורדה. התמונות שפרסמו כלי התקשורת במערב התבררו, אפעס, כצילומי מסך של אפליקציית קורא RSS.

כאן המקום להזכיר שתומכי דאעש הם לעתים קרובות לא הגבינה החדה במזווה, ושהספר הנפוץ ביותר בקרב אלה שנוסעים לעיראק וסוריה להצטרף לארגון הוא Islam for Dummies. חוץ מזה, אחת הסיבות שדאעש מחרפן את צבאות המערב היא הסירוב שלה להשתמש בתקשורת אלקטרונית לצרכים פנימיים. הרבה מהתקשורת שלה היא מסרים שמועברים מיד ליד, או פנים אל פנים. זה איטי מאד, אבל זה ביטוח חיים לא רע בכלל.

5. כחלק מגל הזעם בבריטניה על חברות אמריקאיות שבוזזות את המדינה, נהגי המוניות של לונדון העלו טיעון מעניין נגד אישור לפעולה של אובר במדינה: על פי ההערכות שלהם, 4 נהגי מוניות שלהם משלמים יותר מס בבריטניה מכל מה שמשלמת אובר. בשנה האחרונה שילמה אובר מס בבריטניה בשווי 22,134 ליש"ט בלבד. בין שאר פשעיה של אובר, היא עושקת את משלם המסים. 

תגיות