גם פיזור הוועדה לא עזר למועמד של ניצן

משרד המשפטים מתגאה, ובצדק, בשילוב בני מיעוטים. אבל המגמה המבורכת עדיין לא חלחלה למשרות הבכירות. עד לפני שבועיים, כשוועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה במועמד דרוזי, עו"ד קמיל עטילה, למנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.

אלא שהמינוי של עטילה עבר מסלול ייסורים שכלל שתי ועדות ושתי ערכאות של בית הדין לעבודה. הסיבה הרשמית לכך היא פיזור הוועדה הראשונה, שבעקבותיה עתר עטילה לבית הדין. הסיבה הפחות רשמית היא התנגדותו של פרקליט המדינה שי ניצן למינוי.

חלקו הראשון של הסיפור סופר כאן לפני כחודשיים ("המועמד של פרקליט המדינה עמד להפסיד, ופתאום ועדת המכרזים נפסלה", "כלכליסט", 7.12.2015). להלן חלקו השני והאחרון.

שי ניצן | צילום: עמית שעל

אילוצים? בעיות?

בוועדה הראשונה נחלקו הקולות: היו"ר, השופט בדימוס דן ארבל והיועצת המשפטית של מינהל הכנסות המדינה עו"ד טלי דולן תמכו בעטילה. נציגי משרד המשפטים – פרקליט המדינה שי ניצן ועו"ד מאור אבן־חן – תמכו במועמד המתחרה עו"ד ניר סרי. במצב של תיקו יש ליו"ר קול כפול וגם אפשרות להפעיל שיקול של העדפה מתקנת. לכן עטילה היה זוכה בוודאות, אלא שארבל ביקש "הסכמה ולא הכנעה".

הדיון התארך ונקטע בשל שיחת טלפון שהזעיקה את ארבל בבהילות לבית החולים, לאמו שהיתה על ערש דווי. ההצבעה לא הושלמה, ולמועמדים נמסר שהתהליך יושלם בהקדם. ואז חלה תפנית מפתיעה בעלילה. לאחר שלושה חודשים קיבלו המועמדים מכתב שמודיע שלנוכח אילוצים שונים נפסלה ועדת המכרז ויש לכנס ועדה חדשה. כל זאת בלי ליידע כלל את היו"ר ארבל, ששלח מכתב לנציב שירות המדינה ותמה איך לא ידע על "אילוצים ובעיות" שהתעוררו בוועדה שעמד בראשה.

עטילה, באמצעות עו"ד סיגל פעיל, פנה לבית הדין לעבודה נגד החלטת הנציבות להפיל את הוועדה הראשונה ולהקים חדשה. הוא טען ל"שיקולים זרים ונסתרים שהתערבו בתהליך שלא כדין" כדי לסכל את בחירתו.

הנציבות השיבה שהסיבה היא "חשש לניגוד עניינים", משום שבן זוגה של חברת הוועדה דולן, יוסי דולן, הוא עו"ד פרטי בתחום המסים, ש"מנהל לא מעט תיקים מול חלק מהמועמדים במכרז". עו"ד פעיל יצאה בשצף קצף נגד טיעון זה. לטענתה, הנציבות היתה מודעת לסיפור דולן ובעלה מלכתחילה וראתה בכך בעיה רק לאחר שזו תמכה בעטילה.

אבל הדובדבן שבקצפת התגלה רק לאחר שפעיל התעקשה להסיר את ההשחרות ממסמך שהגישה הנציבות לבית הדין והכיל סיכום של עלילות הוועדה הראשונה. בין היתר התגלה ש"עיקר הבעיה בוועדה היתה שעמדתו של עו"ד שי ניצן כנציג המשרד בוועדה לא התקבלה". לעתים רחוקות מתנדב המרצע לצאת מעצמו מן השק.

עו"ד אורית סון | צילום: יאיר שגיא

ולמה התנגד ניצן? למשרד המשפטים יש הסבר פשוט: חשבנו שהמועמד המתחרה ניר סרי מתאים יותר.

ויש עוד: מתברר שלעטילה קמו מתנגדים בקרב כמה מפורשי המחלקה הפיסקאלית וראשיה לשעבר: עורכי הדין לאה מרגלית, יהלי ורבה ומשה מזרחי. כיום שלושתם עורכי דין פרטיים בתחום המיסוי שפועלים מול המחלקה מטעם לקוחותיהם.

להתנגדות הבכירים לשעבר יש אפוא שני הסברים אפשריים. הראשון, שהם באמת סבורים שעטילה פחות מתאים; והשני, שהם חוששים שהוא יהיה פחות קשוב לענייני הלקוחות שלהם בעת הדיאלוג עם המחלקה. לניצן מותר לאמץ את האפשרות הראשונה, אבל לא להתעלם מהאפשרות השנייה.

בכל מקרה, שופט בית הדין לעבודה בת"א תומר סילורה דחה את העתירה. בית הדין הארצי בראשות הנשיא יגאל פליטמן אימץ החלטה זו, אבל מחק כמה השמצות נגד עטילה ששורבבו להחלטת בית הדין האזורי.

ועדה חדשה קמה ובראשה השופט בדימוס משה גל, וחבריה היו היועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס, נציג ארגון הפרקליטים גיל בילבסקי והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים אורית סון, שתפסה את מקומו של ניצן אך המשיכה את הקו של הבוס בהתנגדות נחרצת לעטילה. הפעם נוסף נימוק חדש: עתירת עטילה לבית הדין הוצגה כסוג של "הרמת יד" על הפרקליטות, אף שבית הדין קבע מפורשות שעמידתו של עטילה על זכויותיו היא מעשה לגיטימי לחלוטין.

הכוח העודף הופעל

הוועדה החדשה אף קיבלה מכתב מראשת המחלקה הפיסקאלית לשעבר עו"ד לאה מרגלית, שהתנגדה למינוי עטילה. הוועדה נחלקה שוב – גל ובילבסקי בעד עטילה, בריס וסון נגד.

אלא שהפעם הפעיל היו"ר גל את הכוח העודף שלו, ובנימוק של העדפה מתקנת בחר בעטילה.

כך הוכתמה הבחירה בעו"ד עטילה: שכן בבסיסה הועמדה העדפה מתקנת ולא כישורים. בניגוד מוחלט להמלצות החמות שהציג עטילה, בין היתר של המשנה לנשיאת העליון לשעבר אליעזר ריבלין, שכתב: "הופעתו הצטיינה תמיד בידע רב, נדיר במינו, בדיני מסים. הופעתו שיקפה הכנה דקדקנית של התיק והצטיינה בהופעה ראויה ובתרבות משפט הראויים לכל שבח".