אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר יוותר לקרתא על חוב של 120 מיליון שקל צילום: אוהד צויגנברג

בלעדי לכלכליסט

האוצר יוותר לקרתא על חוב של 120 מיליון שקל

לפי ההסכם, שטעון אישור הפרקליטות, הסכום יועבר לעיריית ירושלים לפרויקטים בעיר. המפרק יצחק מולכו דורש 2.7 מיליון שקל שכר טרחה

01.02.2016, 07:01 | רוני זינגר ועמרי מילמן

משרד האוצר הסכים עקרונית לוותר לחברה הממשלתית קרתא, שפירוקה הושלם, על חוב של כ־120 מיליון שקל ולהעבירו לעיריית ירושלים — כך נודע ל"כלכליסט". המדינה ועיריית ירושלים מחזיקות יחד ברוב מניות קרתא, ששלושת הנכסים המרכזיים שלה היו חניון קרתא, קניון ממילא ובית הדפוס סיוון שנמצא ברחוב בית הדפוס.

קראו עוד בכלכליסט

מולכו. נחשב לאיש אמונו של נתניהו, צילום: אלכס קולומויסקי מולכו. נחשב לאיש אמונו של נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי מולכו. נחשב לאיש אמונו של נתניהו, צילום: אלכס קולומויסקי

נושא החובות של קרתא נידון לאחרונה בין אנשי אגף תקציבים באוצר לבין עיריית ירושלים במסגרת הניסיון לפתור את משבר התקציב של העירייה. המדינה טוענת שהחברה חייבת לה 120 מיליון שקל עבור הלוואות בעלים שניתנו לה, ואילו עיריית ירושלים דורשת כ־400 מיליון שקל עבור היטלי השבחה ותשלומי ארנונה שחלים על הנכסים שברשותה. במהלך הדיונים דרשה העירייה מהמדינה לוותר על החוב כדי שהעירייה תוכל לקבל יותר כסף מקופת הפירוק. באוצר הגיבו בחיוב לדרישה, אך היא עדיין טעונת אישור הפרקליטות שמנהלת את המאבק המשפטי להשבת החוב. סוכם כי בכסף שיתקבל בעירייה יבוצעו פרויקטים עירוניים משותפים שיהיו מקובלים על שני הצדדים.

קרתא הוקמה ב־1972 במטרה לקדם את חידוש מרכז העיר ירושלים באמצעות שיקום ופיתוח אזור ממילא וסביבתו. ב־1989 התקשרה עם החברה לפיתוח ירושלים (ממילא) ועם חברת לדברוק הבריטית להקמת הפרויקט. ב־1994 נכנסה חברת אלרוב לנעליה של לדברוק והפכה לאחראית להקמה בפועל. ב־2005 נקבע כי על קרתא להשיב לאלרוב חוב של 102 מיליון שקל, ושנתיים לאחר מכן נכנסה החברה להליכי פירוק — מקרה ראשון בחברה ממשלתית בישראל. עו"ד יצחק מולכו מונה אז, ב־2007, למנהל המיוחד לעסקיה של קרתא על ידי בית המשפט ולבקשת כונס הנכסים הרשמי, והוא משמש בתפקיד עד היום. מולכו ידוע כמקורב לראש הממשלה נתניהו ושימש נציגו במו"מ המדיני.

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, צילום: שאול גולן ראש עיריית ירושלים ניר ברקת | צילום: שאול גולן ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, צילום: שאול גולן

מאז שנכנסה החברה לפירוק, נכסיה החלו להניב רווחים גבוהים מבעבר. חניון קרתא, למשל, הכניס כ־200 אלף שקל ב־2007, ואילו כיום מכניס כ־10 מיליון שקל בשנה. החניון ובית הדפוס נמכרו במחירים גבוהים, ולאחרונה, לאחר כמעט עשר שנות פירוק, נמכרה גם קומת המסחר של קניון ממילא לחברת אלרוב בכ־220 מיליון שקל. קופת הפירוק מסתכמת בכ־450 מיליון שקל, ובעלות החוב שלה הן המדינה, העירייה ואלרוב, שתובעות יחד כ־600 מיליון שקל. בעיריית ירושלים מקווים שאם המדינה אכן תוותר על חלקה — יוכלו לקבל נתח גדול יותר מתוך הקופה. באוצר הסכימו לאחרונה להעביר לעיריית ירושלים תוספת של כ־500 מיליון שקל לתקציב השוטף (לאחר שבעירייה דרשו תוספת של 800 מיליון שקל), וויתור כזה יגדיל משמעותית את הסכום.

במקביל לכל זה, לאור סיום סאגת הפירוק בת העשור, הגיש לפני כחודש המפרק עו"ד יצחק מולכו בקשה לשכר טרחה בגובה של 2.7 מיליון שקל. בבקשתו מנה מולכו את הפעולות הרבות שביצע במסגרת הפירוק ובהן השבחת הנכסים. בימים האחרונים פנה מולכו לבית המשפט בבקשה להורות למדינה להגיב על בקשתו, שכן הדבר טרם נעשה.

מהאוצר נמסר בתגובה: "אם יגיעו הצדדים להסכם והסרת תביעות הדדיות, כספי החברה ינותבו לפרויקטים בעיר ירושלים כפי שיסוכם בין הצדדים, באישור כלל הגורמים הרלבנטיים. נושא זה נבחן בימים אלו". מעיריית ירושלים לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת העיתון.

תגיות