בית המשפט אישר מכירת דירות שהובטחו לקבלן כתשלום

בית המשפט העליון דחה שלושה ערעורים שהגישו החברות דוד צאלח ובניו בע"מ, א.צ.ט תיירות ונופש בע"מ, ונחום טובי על החלטות ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בהן נקבע כי לקבלן יש זכות כספית בלבד בדירות אותן הוא אמור להקים בפרויקט, אולם משהקבלן הפר את ההסכמים עליהם חתם, רשאי המפרק למכור דירות שהובטחו לקבלן כדי לממן את ההוצאות שהקבלן לא עמד בהן.

הדירות המדוברות הוקמו במסגרת פרויקט "מגדלי המלכים" - מלון דירות בן 256 יחידות נופש מול חוף התכלת בטבריה. בניית הפרויקט החלה על ידי חברת קלרין בשנת 1986 אך נתקע לאחר שהחברה היזמית נקלעה לקשיים ונכנסה להליכי פירוק. עוד קודם לכן נחתם הסכם בין הקבלן לחברה היזמית לפיהם הוא יקבל 92 דירות בתמורה לביצוע העבודה, אך גם הקבלן נקלע לקשיים ובשנת 2008 לאחר מינוי עו"ד איתן ארז למפרק וכניסה של משקיעים לפרויקט נחתם הסכם נוסף ולפיו החברה תקבל את הדירות בתמורה להשלמת הפרויקט אשר אכן הסתיים ואוכלס בשנת 2011.

מגדל המלכים בטבריה | צילום: ערן יופי כהן

אלא שהמפרק טען כי ההוצאות להשלמתו הסופית של הפרויקט הוטלו על קופת המפרק ופנה לביהמ"ש על מנת שזה יאשר לו להשלים את ההוצאות על ידי מכירת 10 דירות שהוקצו לקבלן כתשלום על עבודתו, עם סיום בניית הפרויקט. בינואר 2012 החליטה השופטת בדימוס ורדה אלשיך, (שליוותה את הליך הפירוק) לקבל את בקשת המפרק וקבעה, כי זכות הקבלן במאגר הדירות המובטחות לו הינה אובליגטורית (כספית מכוח חוזה) בלבד ושמאגר זה יוותר בידי עו"ד ארז, אשר יהא זכאי לממשו לצורך השלמת הפרויקט. בהמשך להחלטה זו, באפריל 2012 התירה השופטת אלשיך לעו"ד ארז למכור 10 דירות ממאגר הקבלן כדי להשלים את הפרויקט, ואלה נמכרובסכומים של 200-300 אלף שקל לדירת 2 חדרים.

בעקבות החלטות אלו הגישו צלח, א.צ.ט וטובי ערעורים לביהמ"ש העליון, בהם טענו שביהמ"ש המחוזי בת"א שגה כשקבע כי זכויות הקבלן בדירות הפרויקט הן כספיות בלבד, שיש בהחלטותיו כדי לפגוע בטובי, שלטובתו שעבוד מכוח הסכם משנת 2008, ושעו"ד ארז לא רשאי היה לממש את 10 הדירות מהמאגר.

השופט יורם דנציגר דחה את הערעור וקבע, כי "בנסיבות העניין לא יכול להיות ספק כי עו"ד ארז היה זכאי לקבל פיצויים בגין ההוצאות שנגרמו לו בשל הפרת ההסכם, לקופת הפירוק של קלרין טבריה", והוסיף, כי "הקבלן אינו זכאי להיבנות מהשעבוד שנוצר לטובתו מכוח אותו ההסכם שהוא עצמו הפר, כדי למנוע פיצויים מקופת הפירוק, אשר נפגעה מאותה ההפרה".