אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מאושרים, נמאסתם צילום אוראל כהן

ראיון כלכליסט

מאושרים, נמאסתם

הסתירה בדו"ח ה־OECD - כיצד הישראלים עדיין מאושרים למרות פערי השכר האדירים, שעות העבודה הארוכות והאוויר המזוהם - נראית למזכ"ל הארגון אנחל גורייה דווקא מובנת. שיחה על אופטימיות קוסמית, פריון דפוק ובנקאות צללים

02.02.2016, 08:26 | אתי אפללו

1. שמים מבטחינו בממשלה

בישראל יש שיעור עניים גבוה בגיל פנסיה, כך עולה מדו"ח שהגיש ה־OECD על מצבה של ישראל. ולא רק – מחירי הדיור לא נורמאליים, התחרות בקרשים, והפריון דפוק. שיעור העוני היחסי (שיעור האזחים שהכנסתם נמוכה ממחצית השכר החציוני) בישראל עומד על 18.65%, זאת כאשר בקרב החרדים והערבים מדובר באחוזים גבוהים יותר.

אבל נעבור לעיקר: הישראלים מבסוטים מהחיים. אז מה בעצם הופך את הישראלים למאושרים? צללנו לדו"ח:

* ישראל בין ארבע המדינות המובילות בארגון באחוז העובדים בעלי ההכנסה הנמוכה, וסובלת מפערי שכר גבוהים.

*ישראל בין שלוש המדינות האחרונות בשביעות רצון התושבים מהדיור.

*הביצועים של תלמידי ישראל במבחני פיזה נמצאים בפער אדיר לרעה מיתר המדינות המפותחות.

*ישראל בין שלוש המדינות בהן עובדים את השעות הארוכות ביותר מכל המדינות החברות בארגון.

*האוויר שאנו נושמים הוא מבין המזוהמים מכל החברות בארגון.

*אנחנו הרבה יותר כועסים מיתר החברות בארגון, הרבה יותר מדוכאים, הרבה יותר מודאגים והרבה פחות נהנים.

מה שכן, ישראל בין המדינות המובילות ברמת האמון שהאזרחים נותנים בממשלה, ורמת האמון רק הולכת וגוברת לאורך השנים.

אז הצלחתם להבין מה הופך אותנו לכל כך מאושרים וגורם לדרוג שלנו במקום החמישי הגבוה מבין 36 מדינות? כי אנחנו לא כל כך.

 אנחל גורייה: "תטפלו בפריון, זו בעיה רצינית אצלכם. זה משהו שנמשך אצלכם כבר עשורים, ואתם חייבים לתת תשומת לב לטיפול בנושא", צילום: גיל לרנר אנחל גורייה: "תטפלו בפריון, זו בעיה רצינית אצלכם. זה משהו שנמשך אצלכם כבר עשורים, ואתם חייבים לתת תשומת לב לטיפול בנושא" | צילום: גיל לרנר  אנחל גורייה: "תטפלו בפריון, זו בעיה רצינית אצלכם. זה משהו שנמשך אצלכם כבר עשורים, ואתם חייבים לתת תשומת לב לטיפול בנושא", צילום: גיל לרנר

2. העיקר הבריאות והביטחון האישי

מי שלא היה מופתע מהתוצאות ולא רואה בכלל סתירה בנתונים, הוא אנחל גוריה, מזכ"ל ה־OECD. "התוצאות הן כמו שציפיתי שיהיו", הוא אומר בשיחה עם "כלכליסט". "כן, יש לכם תחומים שאתם יותר חלשים, אבל הסקר של שביעות רצון מחיים כולל כל מיני פרמטרים, וכמו שאתם חלשים בחלקם, אתם חזקים באחרים. הבריאות אצלכם טובה מאוד, וגם תחושת הביטחון האישי".

כן, אבל הישראלים דירגו את ההשתכרות וההכנסה כגורם חשוב בשביעות הרצון שלהם מחיים, ואנחנו חיים במדינה עם שכר תקוע. מערכת פנסיה שהיא אמנם יציבה, אבל מייצרת עניים. וחינוך שהולך והופך להיות גרוע יותר. זה נראה שתחושת האושר שלנו מנותקת מהמציאות.

"אני לא יכול להסביר מה הופך את הישראלים ליותר מאושרים, אבל כן יש תחומים שבהם בולטת אי שביעות הרצון שלכם – בשוויון, בהשתתפות רחבה בחובות אזרחיות, אפילו באוויר שאתם נושמים. נפגשתי אתמול עם השר להגנת הסביבה אבי גבאי, והוא אמר לי 'אפילו לא ידעתי שנושא האוויר בכלל מעניין ישראלים', ובכן, עכשיו הוא יודע, והוא צריך לעשות עם זה משהו, וזו מטרת הסקר".

סליחה על הבוטות, אבל לא באמת היינו צריכים אתכם בשביל לדעת שיש בעיה עם החרדים, הערבים, החינוך.

"נכון, אבל הדו"ח עוזר למקד. קחי למשל את תחום החינוך. יש בעיה בחינוך, אבל כשהולכים ומפלחים אותה, רואים שהבעיה ממוקדת בגילאי תיכון או יסודי ולא בחינוך הגבוה, אז שר חינוך בנט יצטרך לעשות עבודה ויש לו הרבה עבודה, אבל בצורה ממוקדת יותר. בנוסף, נקבע בנצ'מרק. והוא גלוי והוא פומבי, ועכשיו תפקידכם הוא לבוא לבנט ולהגיד לו 'מה עשית? המצב השתפר?' הדו"ח בעצם ממקד איפה הממשלה שלכם צריכה לעבוד".

ויש מישהו בצד השני שלוקח את הדו"ח ברצינות ומוכן לעבוד?

"מההתרשמות שלי כן, נפגשתי אתמול עם שרי הממשלה, ורמות העניין והנכונות היו גבוהות".

תרשה לי להיות ספקנית. כשישראל הצטרפה ל־OECD, המחשבה היתה – יופי, עכשיו נצטרך להשתפר ולהעלות את הסטנדרטים כך שנתאים לארגון. מאז, לפי הגרפים שמוצגים בדו"ח שלכם, לא רואים איזה שיפור מדהים לאורך השנים. מה ישתנה עכשיו?

"כשמכסיקו, המדינה ממנה אני מגיע, הצטרפה ל־OECD, כולם שם אמרו 'יופי, עכשיו הכל ישתפר', היום אומרים 'הצטרפנו ל־OECD, למה אנחנו לא עשירים?' יש מדינות שמנסות הרבה יותר זמן מכם להתאים את עצמן לבנצ'מרק של מדינות הארגון, אי אפשר לעשות את זה מהר. אבל זו עבודה. לא תעבדו, לא תצליחו".

אם צריך לקחת נושא אחד ויחיד מכל הדו"ח, הערה אחת, לתשומת ליבנו, ולהתמקד בה – מה לבחור?

"תטפלו בפריון. זו בעיה רצינית אצלכם. זה לא משהו של השנה שנתיים האחרונות, זה גם לא משהו מהמשבר האחרון – כמו שאנחנו רואים בחלק מהמדינות, אצלכם זה משהו שנמשך כבר עשורים, ואתם חייבים לתת תשומת לב לטיפול בזה".

 

3. בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום

 

אם כבר מדברים על מדינות אחרות. אנחנו רואים האטה בכל העולם, צעירים היום ברחבי הגלובוס שנכנסים לשוק העבודה צריכים להיות אופטימיים? פסימיים?

"אנחנו בהחלט נמצאים בפני שנים מאתגרות. בכל העולם, הצמיחה יורדת, יש עדיין 8–9 מיליון מובטלים במדינות ה־OECD יותר מאשר לפני המשבר, חוסר השוויון גדל, ההשקעות נחתכו והאשראי לא זורם לעסקים קטנים ובינוניים. אז כן, צעירים נכנסים לעולם מאתגר. אי אפשר להמר יותר על פתרונות שיתנו הבנקים המרכזיים, והישועה לא תבוא גם ממדיניות פיסקלית".

אז ממה כן?

"משינויים מבניים, מהתייעלות, מחיזוק כוח העבודה. אגב, מצבה של ישראל בתחום הצמיחה דווקא טוב, יותר טוב משל שאר מדינות ה־OECD. במקסיקו צמחנו 2.5% בשנה האחרונה וחשבנו שזה טוב מאוד".

כן, אבל חלק מהצמיחה נשען על הצריכה הפרטית. ובישראל, בעקבות רפורמות במערכת הבנקאות (שצוינו לחיוב בדו"ח), קל יותר לקחת אשראי לאנשים פרטיים. הוא זמין ונוח יותר. אז בעצם יש לנו צמיחה, שנשענת על צריכה פרטית, שנשענת היא על אשראי ומינוף. יחד עם מחירי דיור שרק עולים ועולים. זה לא יציב. זה לא עבד ב־2008 וזה לא יעבוד הפעם.

"צריך להבין מה התפקידים של מערכת הבנקאות – הראשון לא להתמוטט. השני, להלוות. זה מה שבנקים עושים. מלווים. אז אם האשראי קל יותר, זמין יותר, זה רק טוב. אם לאנשים יש עבודה, והם שמים הון עצמי לפני שהם לוקחים הלוואה לדיור, הבנקים לא יתמוטטו".

אני דואגת מכך שהלווים יתמוטטו, לא שהבנקים.

"אם יש פיקוח ורגולציה, אז גם הם לא יתמוטטו".

למדנו משהו מ־2008?

"בוודאי, כל הפיקוח והרגולציה על המערכת הבנקאית נמצאים במקום אחר לגמרי".

אתה מאמין גדול ברגולציה.

"ברגולציה חכמה ונכונה. בלעדיה יהיה מערב פרוע. בלאגן".

אז בגלל שהרגולציה חכמה ונכונה, יש צמיחה כל כך גדולה בבנקאות הצללים? כי פה בישראל יש מגמה הולכת וגדלה של העברת סיכונים לקרנות הפנסיה.

"יש צורך ברגולציה ופיקוח גם על המקטע של בנקאות הצללים. בנקאות צללים זה שם כוללני גם לקרנות גידור וגם לחברות ביטוח, ועל כל אחד מהגופים יש רמה אחרת של פיקוח".

כי כמו שאני רואה את זה, במשבר הבא, מערכת הבנקים תהיה יציבה מאוד. אבל החוסכים לפנסיה יספגו את הנזקים.

"זה אכן יהיה מבחן גדול לפיקוח עליהם, אבל זה לא אומר שלא צריך להמשיך ולפתח את בנקאות הצללים".

אתה מאושר?

"אני מסופק מחיי".

אתה מתגורר בפריז, איך רמת האושר עכשיו בפריז?

"הגברנו את רמת האבטחה, ש־125 אלף האיש המבקרים במוסדות הארגון יהיו בטוחים, והחיים חוזרים למסלול הנורמלי מהר מאוד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות