אחרי החוזה מול לווייתן - אדלטק במגעים לרכוש גז גם ממאגר תמר

חברת אדלטק, שמפעילה ומקימה תחנות כוח פרטיות, מנהלת מגעים לרכישת גז מול שותפות תמר - כך נודע ל"כלכליסט". מטרת המגעים היא לפתוח אפשרות לרכישת גז טבעי עבור שתי תחנות הכוח החדשות שהיא מקימה בנגב ובאשדוד.

רק השבוע דיווחה שותפות לווייתן על חתימת חוזה מול אדלטק בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, לאספקת גז בדיוק עבור שתי תחנות הכוח הללו. הסיבה לפתיחת אפשרות לרכישת גז במקביל משני המאגרים (תמר ולווייתן) נעוצה בהפרשי לוחות הזמנים להקמת תחנות הכוח - אדלטק רוצה להפעיל את התחנות כבר בסוף 2018, ואילו מאגר לווייתן צפוי להתחיל לעבוד רק בין סוף 2019 לאמצע 2020. לפיכך, אדלטק עשויה לשכפל את המודל שמתגבש עבור תחנות הכוח של חברת IPM בבאר טוביה, שכולל רכישה של כמות גז קטנה יחסית ממאגר תמר, כאשר רוב החוזה יסופק ממאגר לווייתן, ביום שהוא יחל לעבוד.

מחר - בג"ץ ידון בעתירות נגד מתווה הגז

בתוך כך, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, יחל לדון מחר (ד') בבוקר בחמש העתירות שהוגשו לו כנגד יישום מתווה הגז הממשלתי. על פי המסתמן, הרכב חמשת השופטים צפוי להקצות כעשרים דקות להשמעת טענות כל אחת מקבוצות העותרים, כאשר המדינה תזכה לפרק זמן של 45 דקות להצגת הטענות, ואילו הכנסת וכל אחת מחברות הגז יקבלו כ-15 דקות כל אחת.

הדיון בבג"ץ מגיע לאחר שבדצמבר האחרון אושר מתווה הגז הממשלתי לאחר שנה ויותר של מגעים, מו"מ, ואישור משולש - בקבינט, בממשלה ובכנסת. בתווך, נוהל מאבק ציבורי שכלל הפגנות ועשרה דיונים בוועדת הכלכלה, לא לפני שראש הממשלה נתניהו אישר בכובעו כשר הכלכלה את המתווה על ידי חתימה על סעיף 52 לחוק ההגבלים, זה שקובע שניתן לעקוף את הממונה בנימוק שהנושא שמונח על הפרק (במקרה הזה - גז) הוא בעל חשיבות מדינית-ביטחונית שעולה על חשיבות התחרות במשק.

למעשה, מאז שאושר המתווה, מי שעבד בשטח הן בעיקר חברות הגז. אלו הספיקו לחתום על חוזה מול אדלטק, לגבש חוזה מול תחנת הכוח של באר טוביה ולקדם את המגעים להפיכת מזכרי הכוונות שנחתמו בזמנו מול UFG (יוניון פנוסה) בריטיש גזׁ(BG) וחברת החשמל הירדנית, לכדי חוזים מחייבים, כאשר החוזה הירדני עשוי להיחתם לפני חוזי הגז המצריים, והכל בכפוף לכך שבג"ץ לא יהפוך את החלטת הממשלה לאישור המתווה. החברות עצמן משדרות "עסקים כרגיל" וחוץ ממגעים לקידום החוזים, חלקן פועלות לגבש חבילות מימון לפיתוח שדה הגז הענק, בעלות שנעה בין 5 ל-7 מיליארד דולר.

נובל אנרג'י, השותפה האמריקאית, סובלת כמו כל חברות האנרגיה מצניחת מחירי הנפט שמשפיעים על היכולת לחתום חוזי גז ארוכי טווח. בפגישה שנערכה השבוע בין סגן נשיא החברה קית' אליוט לבין שר האנרגיה שטייניץ, הביעו האמריקאים נכונות לפתח את השדה אולי עד סוף 2019, בכפוף לחתימת חוזי מכירה ואישורים רגולטוריים.

הממשלה שוב נזכרה מאוחר

ומה עשתה הממשלה בתווך, כלומר בין אישור המתווה לדיון בבג"ץ? לא הרבה. משרד הפנים הודיע לפני שעה קלה (ג') שהוא מעביר את התוכניות לאישור קבלת הגז על החוף למסע תיקונים, זאת לאחר שבג"ץ טען שהיא אינה מושלמת, ולכן זו אמורה לקבל אישור סופי רק בסוף 2016, עם הקושי לשכנע את מי שיקנה את מאגרי כריש ותנין מידי נובל ודלק שיש לו איפה להתחבר לחוף.

לגבי המיסוי על ייצוא הגז - גם כאן לא נרשמה התקדמות ורשות המסים מוסרת הבוקר בתגובה לשאלת "כלכליסט", ש"תזכיר החוק יושלם בתקופה הקרובה ויופץ לעיון הציבור". מדובר בסגירת פרצה שאומרת שהמס שיוטל על מכירת גז ללקוח זר ייגזר מנקודת המכירה האחרונה בלבד.

ונובל אנרג'י? היא אמורה לחתום על חוזי גז, לקבל אישור מהמדינה על תוכניות הפיתוח שעוד לא אושרו רשמית, להגיש תסקיר סביבה על תוכניות הפיתוח ולאשר אותו ואז לקבל החלטת השקעה (FID) בדירקטוריון שלה על פיתוח לווייתן, וזאת עד דצמבר 2016. לפיכך, הדרך לרכישת ציוד קידוח באופן רשמי עוד תלווה את משק הגז לאורך השנה הקרובה.