חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור: האח הגדול חוזר בענק, תוך פגיעה קשה בזכויות האדם
ככל שתמשיך להתקדם הפגיעה הדרסטית בזכויות אזרח ובזכויות עצירים, בניגוד מוחלט לחוק המעצרים, כך נראה פגיעה קשה ואנושה בנו כחברה דמוקרטית
רבות דובר אודות הצעות חוק המוגשות במחשכים, כמו חוק התקציב שמועבר כמקשה אחת כל שנה, חוק נתוני התקשורת וחוקים נוספים שחוקקו בשנים האחרונות. בחוקים אלה היו השפעות כלכליות ולא פוגעניות בנו, כאזרחים, ברמה היומיומית.
קראו עוד במשפטיפ
חוק החיפוש החדש, הנקרא "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור" שהציע השר לביטחון פנים ארדן, מרחיב את סמכויות החיפוש הניתנות למשטרה בצורה מוגזמת וקיצונית. למרות שמדובר בהצעה קלה ומרוככת יותר מזו שהוצעה מלכתחילה, עדיין הפגיעה באוטונומיה של האדם ובנו כאזרחים, היא קשה.
תחילה לא הופיע בחוק המונח "חשד סביר", אלא חשש. לא הייתה הפרדה בין העניין הביטחוני לעניין הפלילי. לפי המוצע בחוק שאושר, בכל מקום שבו יתעורר חשד כלפי קבוצת אנשים שחברו יחד, אוטומטית תהיה לשוטר סמכות חיפוש אינידיבידואלית וקבוצתית.
החוק קובע כי אם יש לשוטר "חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירת אלימות נגד אחר, הוא רשאי לערוך חיפוש על גופו כדי לבדוק אם הוא נושא עמו נשק שלא כדין". כמו כן מעניקה הצעת החוק סמכות לקצין בדרגת מפקד מחוז, להכריז על "מקום שקיים לגביו חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת כמקום שבו רשאי שוטר לערוך חיפוש על גופו של אדם כדי לבדוק אם הוא נושא עמו נשק שלא כדין, אף אם לא קיים נגדו חשד סביר."אמנם ניתנה הגבלה לגבי סמכות חיפוש של השוטר לאיתור נשק והיא רק בכניסה למקומות מסוימים בהתאם לחוק. כלומר, שוטר מוסמך לערוך חיפוש נשק על גופו של אדם שיש חשד סביר שיבצע עבירת אלימות נגד אחר. בנוסף, אם התעורר חשד סביר גם לגבי אנשים שחברו יחד, יש לשוטר סמכות לבצע חיפוש על כל אחד מהם. אבל בשני המקרים סמכות החיפוש היא רק במקרה שבו קיים חשד סביר כי האדם נושא נשק.
דבר נוסף וחשוב הוא שהחוק מאפשר לקצין בדרגת מפקד מחוז במשטרת ישראל, להכריז על מקום שבו קיים חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עויינת, כמקום שבו רשאי שוטר לערוך חיפוש על אדם, כדי לבדוק אם הוא נושא נשק שלא כדין, אף אם לא מתקיים נגדו חשד סביר. ההכרזה הינה לתקופה מוגבלת (הוראת שעה של שנתיים) ועקב המצב הביטחוני המיוחד. יש לסייג כי אמנם ביקשו לקבוע הוראות תוקף ונהלים לביצוע בסמכות המפכ"ל וחובת דיווח של השר לביטחון פנים, לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
קיימים מספר סיכונים בעניין:
1. החשש שיתבצע חיפוש תמידי, ללא שום קשר לחשד הסביר הקיים, דבר שיפגע מאוד בזכויות אדם.
2. כתוצאה מכך, יהיו תביעות כנגד המשטרה, על חיפוש לא תקין, והיא תוכל להצדיק את עצמה ביתר שאת, בגלל החוק החדש, גם כשהחיפוש יתקרב לבלתי חוקי.
3. פגיעה בזכויות מיעוטים, יוצאי אתיופיה, אנשים בעלי חזות מזרחית, ערבים, ימצאו עצמם מקבלים סיכון יתר בחיפוש, מבלי שבפועל יהיה פיקוח, על הדרך בה מתנהלת המשטרה.
הדבר הנוסף שעלול לקרות כאמור, הוא שימוש מוגזם ובלתי פרופורצונלי, פגיעה בלתי מידתית, במספר רב של אזרחים, אשר ינסו לתבוע בגין נזקיהם. אז ימצאו עצמם השוטרים נתבעים בגין אותם נזקים שגרמו לאלה שחיפשו אצלם ללא הצדקה, הגם שלכאורה קיימת חסינות נזיקית בעניין.אין כל ספק, שלנו כאזרחים בראש ובראשונה וכסניגורים, היה מוטב, מבחינת הפגיעה בזכויות האזרח, שחוק זה לא היה נולד. החוק מותיר פרשנות מאוד רחבה, סובייקטיבית שמשאירה המון שיקול דעת לשוטר לערוך חיפוש, גם כשאין הצדקה הלכה למעשה.
השר לביטחון פנים טען, כי ההצעה מהווה חיזוק חשוב ליכולת המשטרה להיאבק באופן יעיל יותר בטרור ובאלימות ולשמור על ביטחונם שלא אזרחי המדינה ב"אירועים המוניים, במרחב הציבורי ובדגש על אזורי מקומות בילוי עם סכינים ואמצעי לחימה שונים". אולם נראה כי לו המשטרה הייתה עובדת כמו שצריך, לא היינו במצב שבו במקומות בילוי, יהיו סכינים ואמצעי לחימה שונים, וזאת בניגוד לפעילות עויינת של מפגעים.
ככל שתמשיך להתקדם הפגיעה הדרסטית שחלה בשנים האחרונות בזכויות אזרח ובזכויות עצירים, בניגוד מוחלט לחוק המעצרים ולרציונליזם שבו, כך נראה פגיעה קשה ואנושה בנו כחברה דמוקרטית. זאת ללא קשר להמשך המעצרים המינהליים שאנו רואים, ופגיעות נוספות בזכויות אדם. אייל בסרגליק עו"ד פלילי , עוסק בעבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות, מרצה למשפט פלילי ומכהן כיו"ר הוועדה לעניינים פליליים, ועד מחוז תל אביב
תגובה אחת לכתיבת תגובה