איך לטפל ב"סימפטום של עניים"?

מוכר לכם המושג "סימפטום של עניים"? עניים הם אלה שזוכים בסכום גדול ומיד קונים רכב חדש, נוסעים לחו"ל ואולי נסחטים על ידי חבריהם. עניים הם אלה שמביאים שיפוצניק לביתם ומשלמים לפי ימי עבודה. עניים הם אלה שקונים עגבניות ב-20 שקל לק"ג כי חייבים ירקות במקרר. עניים הם אלה שלא יוצאים מסחרור החובות, ועדיין לא עושים חשבון.

מדי שנה מתפרסם דו"ח העוני ע"י הביטוח הלאומי וכולנו נסערים מהתוצאות הנראות כדומות מאד משנה לשנה. הפוליטיקאים שולפים מיד פתרונות לסתימת הפיות שאינם מועילים כלל לשינוי מהותי בדו"ח הבא. על מנת להבין מדוע אין שינוי מהותי בין דו"ח לדו"ח עלינו להבין כיצד מוגדר קו העוני, וכיצד הוא מחושב.

נכתבו מגוון רחב של עבודות על שיטות חישוב לקו העוני, ובארץ יש שתי שיטות מקובלות. הראשונה, בה משתמשת הלמ"ס, לפי כוח הקנייה. מנגד, השיטה השנייה, בה משתמש הביטוח הלאומי היא לפי ההכנסה הפנויה.

נתמקד בשיטה השנייה, בה מחושב חציון ההכנסה הפנויה של כל משפחות, כלומר חישוב סך ההכנסות של המשפחה פחות מסים ובתוספת הקצבאות והתמיכות שהמשפחה מקבלת. קו העוני מוגדר כחצי מהחציון הנ"ל, ומשפחה מוגדרת כענייה אם הכנסתה הפנויה המחולקת במספר הנפשות התקניות שבה הוא מתחת לקו העוני.

חישוב העוני המבוסס רק לפי הכנסות, לוקה במספר חסרונות אינהרנטיים. ראשית, קיימות לא מעט משפחות ללא הכנסות (או עם הכנסות דלות) אך עם רכוש רב, הנחשבים ל"עניים". כמו כן, חלק לא קטן מהכנסות המשפחות לא מדווחות, ולפיכך חישובי ביטוח לאומי מאד לא מדויקים.

שלישית, עניים אמיתיים, חסרי בית, שכל עולמם מסתכם בציוד דל בתוך עגלת סופר גנובה, אינם רשומים ולפיכך אינם נמנים על העניים. יתרה מזאת, מאחר שהשיטה תלויה רק בהכנסות, הרי שאם יקרה נס וכל המחירים ירדו ב50%, עדיין אותם עניים יישארו מוגדרים כעניים. לא ברור למה נקבע קו העוני כמחצית מהחציון, למה לא 40% או 60% ממנו? לא מצאתי בכל המקורות הצדקה לקביעה זו, ואחת התופעות המוזרות היא שעם עליית השכר עולה גם קו העוני (כי עולה החציון הנ"ל).

תור לקבלת מוצרי מזון מעמותת פתחון לב (ארכיון) | צילום: יקי צימרמן

האשמה כי הקטנת קצבאות ילדים היא הסיבה לגידול בעוני אינה מבוססת. כלומר, הגדלת קצבאות ילדים משפרת את מצבם של כל המשפחות עם ילדים ולאו דווקא עניים, כשיש משפחות מעל החציון המקבלות אף הן קצבאות ילדים. הגדלת קצבאות הילדים עולה הרבה מאד למדינה, מעלה את קו העוני ומשפיעה רק על חלק קטן של עניים שיוכלו לעבור עתה את

קו העוני. כך גם ביטול המע"מ, סבסוד מוצרי יסוד וכדומה. אלה צעדים המיטיבים עם כלל האוכלוסייה ולפיכך לא ישנו בהרבה את רשימת העניים.

עם זאת, על מנת להקטין את ממדי העוני האמתיים עלינו להתגבר על ה"סימפטום של עניים", כשהבעיה המרכזית שלהם היא התנהלות שגויה.

פתרון ראשוני לעוני צריך להיות חינוך לכלכלת המשפחה. כפי שיש חינוך חובה בבית ספר, יש לחייב משפחות עניות, לפני קבלת תמיכות מהמדינה, לעבור השתלמות, הנחיה ומעקב.

ניתן לגייס לצורך זה סטודנטים בפרויקטים למעורבות חברתית שיעברו הכשרה בנושא, וילוו את המשפחות העניות. פתרון זה לא ישנה את דוח הביטוח לאומי אך ישפר מאד את החברה ואת מצב העניים בישראל.

ד"ר אמנון גונן, ראש התוכנית לניהול במכללה האקדמית לישראל