לעבור מקום עבודה או להתקדם באותו הארגון: מה תורם יותר לקריירה?

בשלב כלשהו בקריירה, כל עובד כמעט נתקל בדילמה אם לעבור לארגון אחר או להישאר באותה חברה ולנסות להתקדם מבפנים. בשוק העבודה המודרני, בו לא מייחסים חשיבות לנאמנות למעסיק וגם רוב המעסיקים מצידם אינם מחויבים לפיתוח הקריירה של העובדים, המקובל הוא, בעיקר בקרב הצעירים, להחליף מקום עבודה אחת לכמה שנים. הסיבות למעבר יכולות להיות הצעה לשכר גבוה יותר במקום אחר, הזדמנויות קידום רבות יותר, או אולי רצון לעזוב מקום עבודה שלא אוהבים. אך האם הקפיצות ממקום עבודה אחד לאחר הן הדרך הטובה ביותר לקידום הקריירה? בסופו של דבר, מי ישתכר יותר ויגיע לדרגת בכירות גבוהה יותר – העובד שמקודם בתוך הארגון או זה שעובר בין ארגונים?

החוקרים מת'יו בידוול ואית'ן מוליק מבית הספר למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב נדרשו לסוגיה ומצאו שבטווח הארוך, דווקא התקדמות בתפקידים שונים בתוך הארגון מועילה יותר הן לדרגת הבכירות והן לשכר מאשר מעבר בין ארגונים. אמנם החוקרים מצאו כי בהתחלה החלפת מקומות עבודה מובילה לתוספת שכר אך הקידום בקריירה פחות משמעותי מאשר זה שנעשה בתוך הארגון. יתרה מכך, מספר הפעמים בהן החליף העובד מעסיק לא השפיע על השכר בטווח הארוך. החוקרים סקרו בוגרים של אוניברסיטת וורטון לגבי העבודות והתפקידים השונים בהם החזיקו במהלך השנים וניתחו את מסלולי הקריירה שלהם - מתי עברו תפקיד בתוך הארגון, מתי עברו לארגונים אחרים ומה הייתה ההשפעה של צעדים אלה.  

מדובר במקרים שבהם העובדים עזבו מקום עבודה מרצונם, כלומר הם לא פוטרו או אולצו לפרוש. במקרים כאלה, של עזיבה מרצון, העובדים לא זכו בטווח הארוך לשכר גבוה יותר או קידום מבחינת התפקיד ודרגת הבכירות. אותם עובדים בסופו של דבר עושים את אותם התפקידים שעשו בארגון הקודם מכיוון שמעסיקים לא ששים לשבץ עובד שאינם מכירים בתפקיד שהוא לא ביצע בעבר. לעומת זאת, החוקרים מצאו שעובדים שהצליחו להתקדם בתוך הארגון הגדילו במשך השנים את כמות האנשים הכפופים להם ב-59% וכן זכו לתוספות שכר משמעותיות. התוצאות היו זהות בענפים שונים כמו בנקאות השקעות, ראיית חשבון ועסקים פרטיים אחרים.

מעבר בין ארגונים אינו מוביל לקידום

החוקרים מסבירים שכאשר אנשים מתקדמים בתוך הארגון הם עולים בסולם הדרגות. לעומת זאת, כאשר אנשים עוזבים לעבודה בחברה אחרת, הם מקבלים תוספות שכר שנועדה לשכנע אותם לעבור, אך הם עוברים לתפקיד דומה ולא בכיר יותר. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שמעסיקים מכירים את העובדים שלהם. הם יודעים מיהם העובדים שהם מוכנים לקדם אם הם מרוצים מעבודתם. לעומת זאת, אנחנו לא מכירים עובדים מארגונים אחרים ולכן, מעסיקים מעדיפים להכניס לארגון עובד חדש רק לאחר שהוכיח שהוא יכול לבצע את התפקיד בארגון אחר. כך קורה שהתקדמות בין ארגונים היא לרוב רוחבית.

כאמור, החוקרים גם מצאו שמספר הפעמים בהם החליף העובד מקום עבודה לא משפיע על השכר בטווח הארוך. אמנם, כאשר עוברים למקום אחר עובדים מקבלים תוספת שכר, אפילו של 20%, כדי לשכנע אותם לעבור. מה שקורה הוא שהזמן שיחלוף עד הקידום של אותו עובד מתעכב. העסקה במעבר בין ארגונים היא כזאת – מקבלים תוספת שכר משמעותית מיידית במעבר, אך המחיר הוא קידום איטי יותר.

מסלול הקריירה האופטימלי

אם כך, מה ממליצים החוקרים? מהו מסלול הקריירה הנכון יותר? האם לעולם לא לעבור בין עבודות? לדבריהם, המסלול האופטימלי הוא למצוא עבודה עם אופק לקידום בתוך הארגון. גם אם בסופו של דבר לא תישארו באותו הארגון למשך כל הקריירה, תוכלו לפחות להתקדם בדרגה או שתיים באותו המקום ואז לעבור לתפקיד דומה בחברה אחרת.

מצד המעסיקים המשמעות היא שעדיף להם לקדם אנשים מתוך הארגון. כאשר מעסיקים אדם מחוץ לארגון צריך לשלם לו את השכר שהוא מקבל בארגון השני ועוד כ-20% על מנת לשכנע אותו לעבור. לכן, קידום מתוך הארגון הוא זול יותר עבור המעסיק.