דו"ח: מחירי זכויות השידור של הפרמיירליג אינם "מוצדקים"

המכירה של זכויות שידור נחשבת בעשורים האחרונים למקור הכנסה מרכזי לקבוצות הכדורגל. המיזוגים האחרונים בתעשיות הטלקומוניקציה והשידור שינו את הנוף, הגדילו את התחרות ופיצלו את מספר הצופים על גבי מספר ערוצים. בהתאם, ערוצי התקשורת מוכנים להגיש הצעות גבוהות יותר מבעבר עבור זכויות השידור הבלעדיות. 

בפירמת רואי החשבון KPMG פרסמו דו"ח המנתח את השינויים במחירים לזכויות השידור ברחבי הליגות הבכירות באירופה: הפרמיירליג האנגלית, לה ליגה הספרדית, סריה A האיטלקית, בונדסליגה הגרמנית וליג 1 הצרפתית.

ב-2016 הבונדסליגה תחתום על חוזה שידור חדש עבור עונות 2017-21, והקבוצות צפויות ליהנות מעלייה משמעותית במחיר. בעוד שמספר האזרחים והתמ"ג לנפש בגרמניה הם הגבוהים ביותר מבין חמש המדינות שנבדקו, החוזה הנוכחי (עבור התקופה שבין 2014-17), מעניק הכנסה ממוצעת של 628 מיליון יורו לעונה ו-2.1 מיליון יורו למשחק. פירוש הדבר שהבונדסליגה לא מצליחה לנצל ליצירת רווח גדול את הכוח הכלכלי של השוק הגרמני. מלבד לאחוז חדירה נמוך של ערוצי הטלוויזיה בתשלום לעומת מדינות אחרות, היעדר התחרות בין חברות המדיה נחשב לסיבה עיקרית להכנסות הנמוכות. לפיכך, לקראת החוזה הבא, רשויות ההגבלים העסקיים בגרמניה שוקלות להחיל חוק שימנע מקונה אחד לרכוש את כל הזכויות. זוהי התנהלות שכיחה בליגות גדולות אחרות שנועדה למנוע מצב שבו שחקן אחד בלבד קונה את כל החבילות לשידור משחקים בזמן אמת.

באנגליה, הפרמיירליג ביססה את מעמדה כליגה המובילה במונחים של הכנסות מחוזי שידור מקומיים, זאת הודות לחוזה חדש שנחתם בתחילת 2015. התחרות בין סקיי ו-BT הובילה להצעת סכום מרשים שקרוב ל-2.4 מיליארד יורו לעונה עבור התקופה בין 2016-19. אולם, הנתונים מרשימים אף יותר אם מנתחים אותם לפי סכום למשחק. בניגוד לשאר הליגות ברשימה, ברמה המקומית בפרמיירליג מעדיפים איכות על כמות ומוכרים את זכויות השידור רק ל-168 משחקים מתוך 380 משחקים בעונה.

בחוזה החדש, הנתון הזה זינק מ-8.4 מיליון יורו ל-14 מיליון יורו למשחק (שהם 21.7 יורו לתושב). בעתיד, כל שינוי בחוק שמונע שידור משחקים בין השעות 14.45 ל-17.15 בימי שבת, שנועד למנוע ירידה במספר הצופים במשחקים הפחות מלהיבים, ישפיע קרוב לוודאי על הסכום הכולל והמחיר לזכויות לכל משחק.  

הצמיחה הכי גבוהה

בעוד שהעלייה האבסולוטית הגדולה ביותר בהכנסות משידור נרשמו לזכותה של הפרמירליג, הליגה הספרדית חוותה את השינוי הרגולטורי הרלוונטי ביותר בשנים האחרונות. עד לעונה האחרונה, המועדונים הספרדיים הורשו למכור את זכויות השידור באופן פרטני, כך שלקבוצות הקטנות יותר כמעט ולא היה יתרון במשא ומתן. הצו המלכותי שמאשר את הסכם השידור הקיבוצי ייכנס אמנם לתוקף רק החל מעונת 2016-17, אך הקבוצות הסכימו להחיל כבר מהעונה משא ומתן משותף, שהצליח להשיג עד כה 600 מיליון יורו. אף שחלק מהחבילות עבור תקופת 2016-19 עוד לא חולקו, האטרקטיביות ביותר נמכרו עבור 983 מיליון יורו לעונה. החבילות הללו כוללות את זכויות השידור הבלעדיות ל-342 משחקי ליגה (החוק הספרדי מחייב שלפחות משחק אחד בכל מחזור ישודר בערוץ ציבורי), כל זה מסתכם ב-2.9 מיליון יורו למשחק. ביחס לגודל האוכלוסייה הספרדית, החוזה מקביל ל-6.2 סנט לתושב למשחק. זו התוצאה השנייה הטובה ביותר אחרי הפרמיירליג, ומרשימה במיוחד בהתחשב שהתמ"ג לנפש הוא הנמוך ביותר.

בסריה A האיטלקית, חוזה השידור האחרון שנחתם היה ב-2014, אז הסתכמו הדיונים לגבי עונות 2015-18 בגובה של 945 מיליון יורו לעונה, עלייה של 100 מיליון יורו לעומת החוזה הקודם.

הסכום אמנם אינו קטן בהרבה לעומת החוזה האחרון של הלה ליגה, הנתון הנמוך למשחק (2.5 מיליון דולר) ולתושב (4.1 סנט), מצביע על כך שיש פוטנציאל צמיחה נוסף בליגה האיטלקית. המשא ומתן על התקופה הבאה של עונות 2018-21 יהיה מהותי בקביעה האם הקבוצות הניטרליות, שההכנסה שלהן נסמכת באופן מסורתי על חוזי שידור, יצליחו לעמוד בקצב שיעורי הצמיחה של שאר הליגות.

החוזה האחרון שנחתם בליג 1 הצרפתית עבור זכויות השידור המקומיות ייכנס לתוקפו בתחילת עונת 2016-17. החוזה שתקף בעונות 2016-2020 נחתם ב-2014 ומייצג עלייה של 20% לעומת החוזה הקודם. הוא התקבל במקור בחיוביות על ידי הקבוצות. אולם, בסכום של 1.97 מיליון יורו למשחק, הליגה הצרפתית נותרה במקום החמישי מתוך חמש הליגות, אף שיש במדינה יותר תושבים והתמ"ג לנפש גבוה מאשר באיטליה ובספרד. יתרה מכך, לאחר הסכומים שוברי השיאים שהושגו על ידי הליגות המובילות האחרות, בעלי עניין שונים טוענים כי סכום החוזה היה צריך להיות גבוה יותר.

בקצב הצמיחה הנוכחי, ההכנסות משידור ממצבות עצמן כמקור ההכנסות המשמעותי ביותר בכדורגל במרבית השווקים. ההכנסה מכלי התקשורת מבטיחה את התחרותיות הבינלאומית של הקבוצות הגדולות, ובמידה מסוימת עוזרת לשפר את העמדה הפיננסית של הקבוצות הקטנות יותר. אולם, על אף המחיר הגואה של זכויות השידור המקומיות ברחבי אירופה, ההבדלים בהכנסות בין הליגות הבכירות והפרמיירליג התרחבו באופן משמעותי. אף שהאיכות של השידורים החיים של הפרמיירליג עדיין נחשבת טובה מעל לממוצע לעומת שאר הליגות, הפער הזה לא נראה מוצדק לגמרי על ידי המדדים המאקרו כלכליים של השווקים שנבדקו.

בגרמניה, יחל בקרוב המו"מ על חוזה חדש, כל עלייה בתחרותיות ובחדירה של הערוצים בתשלום תעזור לצמצם את הפער בין הבונדסליגה והפרמיירליג. בהתחשב בגודל האוכלוסיות (81.2 מיליון תושבים בגרמניה מול 64.8 מיליון בבריטניה), בתמ"ג לנפש (44,130 יורו מול 42,748 יורו) ואיכות המוצר על המגרש, ההבדל הנוכחי בהכנסות משידור בין שתי הליגות אינו מוצדק. ניתן לומר כי ההוצאות על זכויות השידור בחמש הליגות הבכירות שלאירופה אינן מאוזנות.