דוקטורט במדעי המעקב: גוגל קראה מיילים של סטודנטים?

האם גוגל אשמה בהאזנת סתר?

4 סטודנטים מברקלי שבקליפורניה הגישו תביעה כנגד גוגל, כשהם טוענים שבין נובמבר 2010 ומארס 2014 החברה קראה את המיילים שלהם, סרקה אותם, עיבדה אותם, והשתמשה במידע שלהם כדי לעקוב אחריהם ולהצמיד להם פרסומות, הכל ללא הסכמתם. לטענת התובעים, התביעה שלהם צריכה לייצג מיליוני סטודנטים ברחבי ארצות הברית שנפלו קורבן להתנהלות דומה מצד גוגל בתקופה הרלוונטית.

החשבונות הללו היו חשבונות ג'ימייל שהותקנו על ידי גוגל בשורה של אוניברסיטאות. גוגל הבטיחה חגיגית שהיא לא תעקוב אחרי החשבונות הללו; ההבטחה הזו נשמעה סבירה כי המטרה שלה היתה להרגיל אנשים להשתמש במוצרי גוגל במקום במוצרים אחרים. באפריל 2014, הודתה גוגל במשתמע שעקבה אחרי הסטודנטים כשהודיעה שהיא מפסיקה את המעקב הזה.

התובעים דורשים פיצוי כחוק, קרי 70 דולר לאדם עבור כל יום שבו גוגל ניהלה את המעקב הבלתי חוקי הזה. אם גוגל אכן ריגלה אחרי מיליוני סטודנטים, אנחנו מדברים על סכום שיכול להגיע בקלות למיליארדים, וגוגל צפויה להלחם בתביעה הזו בשיניים ובציפורניים.

במקביל, מתנהלת תביעה כנגד גוגל על כך שהיא סרקה והשתמשה במידע של מיילים שהגיעו למשתמשי ג'ימייל מאנשים שמעולם לא היו משתמשי ג'ימייל. הטענה של התובעים היא שאף שמשתמש ג'ימייל הסכים לוותר על פרטיותו, הנמענים שלו מעולם לא הביעו הסכמה דומה וכשגוגל סרקה את המיילים שלהם היא חדרה לפרטיותם והפרה את החוק.

הגם את המלכה עמי בבית?

חופש? לא בבית ספרנו

בחודשים האחרונים, מאז שאפל איפשרה התקנת חוסמי פרסומות ב-iOS, גואה השימוש בהם בסמארטפונים ונרשמה עליה בשימוש בהם גם בדפדפנים מן המניין. שלשום (ג') הודיעה סמסונג שהיא מאפשרת שימוש בחוסמי פרסומות בדפדפן האנדרואיד שלה. התגובה הברוטלית של גוגל הגיעה תוך יממה: היא הסירה חלק מחוסמי הפרסומות מחנות האנדרואיד. ויחד איתם גם חלק מהלגיטימיות של אנדרואיד.

במשך שנים, גוגל טענה שאנדרואיד הוא מערכת חופשית יותר מ-iOS. אנחנו, אמרה החברה פעם אחר פעם, לא נגיד לך מה להתקין. זה הטלפון שלך ואתה אדם בוגר. אין אצלנו תהליך של בחינת אפליקציות. כל מה שאיננו בלתי חוקי למשעי, הולך. וכמובן, עם החופש מגיעה אחריות: יהיו אנשים שינסו לדחוף לך נוזקה מחופשת לאפליקציות. היכולת שלנו לסנן אותם תהיה מוגבלת כי, כאמור, אנחנו לא מסננים אפליקציות. אנחנו גם לא נדפוק לך את המכשיר אם תתקין עליו מערכת הפעלה אחרת, בניגוד לחברות מסוימות. זה המכשיר שלך.

כל הרטוריקה היפה הזו מתבררת כחלולה יותר מאורן חזן ברגע שהמשתמש מחליט שלא מתאים לו לראות פרסומות. גוגל הרי חיה מהן. מה אתה רוצה, אומרת גוגל, גם להשתמש במכשיר שלנו וגם לא לראות פרסומות? תראי, עונה המשתמש, מה זה המכשיר שלכם? אני שמתי מאות דולרים על המכשיר הזה, הוא שלי. יהיה בו מה שאני רוצה שיהיה בו. זה הדיל, לא?

אז מסתבר שלא כל כך.

יש כמובן פתרונות. אפשר להתקין אפליקציה בכל מיני צורות, לא חייבים לעבור דרך חנות האפליקציות של גוגל. אבל, כמו באמרה ההיא של ג'ורג' ברנרד שאו, אנחנו יודעים עכשיו מה המחיר של גוגל.

כשאפל החלה את המהלך שלה להתרת חוסמי פרסומות, עלו טענות שמדובר במהלך מתוחכם של החברה שהמטרה שלו היא לנגח את גוגל. אם כך, אז המהלך הצליח מעבר למשוער. פתאום, אחרי שנים של רטינות על מדיניות אישור האפליקציות של אפל – כמעט שלא היו כאלה בשנה האחרונה, חשוב לציין – מתחילים לדבר על מדיניות אישור האפליקציות של גוגל.

יצירתיות חריגה

ל-NSA יש שני תפקידים: להגן על המערכות של ממשלת ארה"ב מפני גורמים זרים, משימה שבה ההצלחה שלה היא במקרה הטוב חלקית, ולבצע התקפות על מערכות מחשב שמעניינות את ממשלת ארה"ב. בזה היא דווקא מצטיינת וזה החלק שמושך את עיקר תשומת הלב בשנים האחרונות.

אחד הנושאים שעלו לדיון היה השאלה האם ה-NSA משתמשת בפרצות יום אפס, כלומר פרצות מחשב בלתי מוכרות למפתחים, כדי לחדור למערכות מחשב. חלק ממסמכי סנודן העידו על כך שהיו קבוצות ב-NSA שעסקו בחיפוש אחרי פרצות כאלה בדיוק.

בימים אלה עורכת ה-NSA ארגון מחדש בשורותיה. זה בפני עצמו לא היה צריך לעניין אותנו יותר מדי, אלמלא הארגון מחדש הזה ישלב שני צוותים לצוות אחד: הצוות שחיפש פרצות כדי לסתום אותן ישתלב עם הצוות שחיפש פרצות כדי להשתמש בהן.

כלומר, האנשים שתפקידם להגן יצטרכו בקרוב לחלוק את המידע שלהם עם האנשים שתפקידם לתקוף. מעתה, אם ה-NSA תלמד שמערכת מסוימת פרוצה, היא תהיה בדילמה: לעדכן את החברה על כך שהאקרים זדוניים יכולים לנצל את הפרצה – או להשתמש בפרצה בעצמה?

בהינתן ההיסטוריה של ה-NSA ושל ארגוני השו-שו בכלל, יש לנו מושג די טוב מה הולך לקרות.

קצרצרים

1. חבר מושבעים במזרח טקסס פסק לטובת טרול הפטנטים VirnetX והורה לאפל לשלם לו 626 מיליוני דולרים בגלל שקר כלשהו לגבי ל-4 פטנטים. מצד אחד, מדובר בסחטנות לשמה שמעוותת את כל מוסד הפטנטים מצד חברה שלא מייצרת כלום, אבל מצד שני הנתבעת היא חברה שתבעה חברות אחרות משום שהן הפרו פטנט שלה על בניית מלבן עם פינות מעוגלות, אז התגובה שלי היא "מגפה על שני בתיכם."

2. בידיעה מטרידה משהו, מדענים מ-MIT הודיעו שהם הצליחו לייצר סוללה דקה מאוד בגודל של בול דואר, שמה שהיא עושה בחיים הוא לשתות את האנרגיה שמייצרים בני אדם. אומרים שיש לדבר הזה עתיד מזהיר בעלייתם של מחשבים לבישים או רובוטי-על שישעבדו את המין האנושי כדי שישמש להם כסוללות, מה שיבוא קודם.

3. נהגי המוניות בלונדון מוטרדים מאוד מהניסיונות של אובר לשבור את מטה לחמם, מה שהוביל לשינוי חשוב בתחום: החל מאוקטובר הקרוב, בכל המוניות השחורות המפורסמות אפשר יהיה לשלם גם באשראי. ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות עם הנהגים, ש-86% מהם תמכו ביוזמה. הנהגים של לונדון כבר אימצו את השימוש באפליקציות כגון גט טקסי כאמצעי נגד הפלישה של אובר. אם אובר רצתה לשבש את שוק נהגי המוניות הלונדוני, היא כבר הצליחה.

4. לפני מספר ימים אמר מנכ"ל של חברת קניונים כלשהי, סאנדיפ מת'ראני, שלאמזון יש תכניות לפתוח כ-300-400 חנויות ספרים פיזיות. כרגע יש לאמזון חנות ספרים אחת, באזור סיאטל. יש לציין שבהתחשב בהיסטוריה של אמזון כמחסלת חנויות ספרים, יש טעם רע במיוחד בכך שהיא נכנסת לתחום בעצמה. הדברים של מת'ראני גרמו סנסציה, וזמן קצר לאחר מכן החברה שלו נאלצה לפרסם הכחשה שאומרת שהפרסום "לא מייצג את תכניותיה של אמזון." אמזון עצמה נמנעה מתגובה.

5. פסיכי נשק אמריקאי פרסם סרטון שבו הוא מראה, לטענתו, נשק חצי אוטומטי שיורה קליעי 9 מילימטר. נשקים כאלה יש לא מעט בארה"ב, אבל לדברי הפסיכי, הוא ייצר את הנשק הזה בעצמו באמצעות מדפסת תלת מימד. הדבר הזה נראה הרבה, הרבה יותר מהוקצע מהגרסאות הפרימיטיביות שראינו לפני כמה שנים, שיכלו לירות קליע אחד וששחזרו את רגעי המתח של ראשית ימי הרובאות נוסח "האם זה יתפוצץ לי בפרצוף ויחסל אותי במקום את האויב." עם זאת, לדבריו, הנשק עדיין לא מושלם: אם לא נותנים לו להתקרר, הפלסטיק נמס אחרי 18 יריות.