אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הסופרבול ה-50: חגיגה על חשבון משלם המסים

הכנסות של 10 מיליארד דולר בשנה, חוזי שידור משופרים ועלייה מתמדת ברייטינג - מצבה של ליגת ה־NFL מעולם לא היה טוב יותר. אלא שלצד ההצלחה מתרבים גם הקולות נגד המשחק, ועל כך שהקבוצות והבעלים מרוויחים הון עתק על גבם של אזרחי ארה"ב

07.02.2016, 19:58 | רון גורדון

הסופרבול הוא אמריקה. ואמריקה, בעיקר עכשיו, היא אומה מפולגת. זה לא סיכום אסיפות הבחירות באיווה, אלא תיאור קצת מפתיע של רגשות מרים שצפים יותר ויותר על פני השטח אל מול המשחק הכי גדול בארה"ב - החגיגה האולטימטיבית - שייערך כבר בפעם ה־50 בלילה שבין ראשון לשני בסנטה קלרה, קליפורניה, ויפגיש את דנבר ברונקוס וקרוליינה פנת'רס.

לצד הצמיחה המרשימה של ה־NFL בחוזי שידור ורייטינג להכנסות של 10 מיליארד דולר בשנה, גדלה הביקורת נגד האלימות במשחק עצמו והאלימות של השחקנים מחוצה לו. כמו כן עולות תביעות של שחקני עבר בגלל מצבם הבריאותי, יוצא סרט הוליוודי על הסכנות במשחק, שחקנים צעירים שעתידם לפניהם פורשים ו"בוחרים בחיים", ומחאה נשמעת מכל עבר על הרווח העצום שגובים בעלי הקבוצות על חשבון האזרחים והאוהדים. כל אלה מתחדדים בעיקר בשבועות האחרונים, יותר מאי פעם.

קראו עוד בכלכליסט

משחיתים פסלים

עשרות פסלים פוזרו ברחבי סן פרנסיסקו לקראת המשחק. ענקיים, משקל כל אחד מהם 700 ק"ג, ובכולם המספר 50 ניצב בגאון. רובם הושחתו, רוססו בגרפיטי בעיקר. נכון שסנטה קלרה מרוחקת משהו כמו 60 ק"מ מהעיר סן פרנסיסקו, אבל זו לא הסיבה היחידה לוונדליזם הזה. הביקורת החלה כשמסמך של עיריית סן פרנסיסקו גילה כי תושבי העיר ישלמו מכיסם 5 מיליון דולר על אירוח הסופרבול. מתחבורה, בתי מלון, אירוח והסעדה, דרך הכנת העיר לכמיליון אוהדי פוטבול שצפויים להגיע, ועד לסכומים כמו 12 אלף דולר לאבטחה עבור ערב הגאלה שיקיימו 32 בעלי הקבוצות באולם העירייה.

לשמחת התושבים, תוכנית של הוועדה המארגנת של הסופרבול להוריד כמה מקווי המתח של החשמליות המפורסמות נדחתה. אבל אם הכל מריח לכם כמו עוד מערכון של ג'ון אוליבר, על איך הוועד האולימפי הבינלאומי מכופף את ידי הברזילאים לקראת אולימפיאדת ריו דה ז'נרו, או איך פיפ"א עשתה מה שרצתה בדרום אפריקה לקראת מונדיאל 2010 - אתם מתחילים להבין את התמונה המלאה, ועל מי אפשר לכעוס.

האמריקאי הממוצע לא יראה בחייו משחק סופרבול מתוך האצטדיון. גם מעט מאוד אמריקאים לא ממוצעים. כרטיס ממוצע לסופרבול 50 עולה, נכון לכתיבת שורות אלו, 6,000 דולר. זו בערך ההוצאה הממוצעת של האזרח האמריקאי על מזון לשנה. אבל תושבי הערים עצמן הם אלו שממשיכים לממן את בניית אצטדיוני הענק לקבוצות - סכום ממוצע של 250 מיליון דולר מכספי האזרחים הושקע בבניית 21 אצטדיונים מאז 1997, לא כולל שיפוצים לאצטדיונים אחרים בעוד עשרות מיליונים - שבעליהן משתמשים בבניית אותם אצטדיונים כקלפי מיקוח, ומאיימים להוציא פרנצ'ייז ולשולחו לעיר "ידידותית" יותר. לעתים אותם מבנים עומדים לבסוף שוממים במשך שבועות ארוכים בתקופת הפגרה.

שלוש שעות וקצת

סדרת כתבות מרתקת ב"וייס ספורט" מלמדת בדיוק למה אנשי סן פרנסיסקו שונאים עכשיו את ה־NFL. כבר חודש שהם מתמרנים בין דרכים סגורות מפתיעות לכבישים עוקפים כדי להגיע לעבודה, נתקלים בכוחות שיטור בכל מקום, כולל מצלמות מתקדמות לזיהוי פנים, ורואים איך כל הומלס, באחת הערים הליברליות בעולם, זוכה במקרה הטוב להעתיק את מקומו הלא קבוע למרחק של כמה קילומטרים ממוקד "סופרבול סיטי" - מין כפר פוטבול שהוקם במיוחד לציון האירוע. ונזכיר, מדובר באירוע של שלוש ומשהו שעות, תלוי כמה שירים ייתנו לכריס מרטין לשיר. במקרים אחרים, אותם הומלסים פשוט נעלמים מהעין.

עד כמה גל הכעס הזה בעייתי עבור הליגה? עבור הבעלים המנותקים? המארחות של סופרבולים 51 ו־52 כבר נקבעו (יוסטון ומיניאפוליס, בהתאמה), וכרגע לאירוח סופרבולים 53 ו־54 יש ארבע מועמדות בכל שנה. ברור שלא תהיה הפקה בסדר גודל זהה כמו ציון של יובל למשחק הכי חשוב של ארה"ב, אבל כמו שאירוח אולימפיאדה הפך לאחרונה מכבוד גדול לכאב ראש, יכול להיות שגם אירוח סופרבול יביא עמו רגשות זהים של ניצול, כעס ואכזבה - ולא צריך להרחיק עד ברזיל בשביל זה. סן פרנסיסקו כבר מפוכחת יותר, אחרי שהבטחות להכנסות גבוהות וליצירת מקומות עבודה רבים מאירוח מירוץ היאכטות הגדול, "האמריקה קאפ", לפני שלוש שנים התפוצצו לה בפנים. אבל היא לא תהיה היחידה.

וזו תצטרך להיות עוד מטרה של הליגה. כמו הרגעת הרוחות סביב ענייני הפציעות והתביעות והאלימות, וכל זאת בזמן שהנושא מטופל בשקיפות - כמו הניסיונות למצוא עוד ועוד נתיבים להגיע ולהרגיע את האוהדים, לא רק לדרוש מהם עוד כסף. ה־NFL היא הליגה העשירה בעולם, במרחק אדיר מהשאר, ועדיין הפופולרית מכולם, במרחק אדיר מהשאר. לפי ההערכות, היא תגיע להכנסות של 25 מיליארד דולר בתוך עשר שנים. זה וואחד מגדל שן שעליו יושבים קומישינר אחד ו־32 בעלים מאוד מרוצים. עם כמה שקשה להאמין שהם אי פעם יישבו שם וידברו על דרכים להציל את הסופרבול.

מאנינג. עליונות מרתקת, צילום: רויטרס מאנינג. עליונות מרתקת | צילום: רויטרס מאנינג. עליונות מרתקת, צילום: רויטרס

שלום, ענק

אולי בשעת קריאת שורות אלו כבר יצאה ההודעה שכל ארה"ב מחכה לה - לא, לא הודעת הפרישה של דונלד טראמפ, אלא של פייטון מאנינג. הלחשושים סביבו רבים, והם גברו במהלך העונה שממנה החמיץ קרוב לחצי ונראה רע בחצי ששיחק. אתר הסטטיסטיקה "538" הראה שהמספרים של מאנינג הם הגרועים מכל קוורטרבק אחר בהיסטוריה שהגיע לסופרבול. אבל העונה הזו היא בקושי דף בקריירה של אחד הספורטאים הטובים והאהודים בארה"ב אי פעם. האול־אמריקן־בוי מניו אורלינס, בן לכוכב עבר נערץ וילד סנדביץ' בין שני אחים: איליי הצעיר, כוכב פוטבול בעצמו; והבכור קופר, שנאלץ לפרוש בקולג', ומאז זוכה לכבוד מאחיו שלובש את מס' 18 שלו במשך כל הקריירה. פייטון יהיה בן 40 במרץ, ואף שכבר יש כמה קבוצות שהצהירו כי ישמחו לראות אותו אצלן בעונה הבאה, הסיכוי שימשיך לשחק אפסי. ואחרי 18 עונות ופציעה שאת אותותיה - הסלסול הלא יציב של הכדור והניסיון להימנע מריצה ולברוח מכל תאקל - רואים עכשיו, ועם מספר אדיר של שיאים, תארים ושכר של קרוב ל־250 מיליון דולר בקריירה, זה נפלא להיפרד ממנו במעמד כה ראוי.

ניוטון. עונה על כל הציפיות, צילום: רויטרס ניוטון. עונה על כל הציפיות | צילום: רויטרס ניוטון. עונה על כל הציפיות, צילום: רויטרס

נעל הזהב

אחד המוצרים הנחשקים סביב סופרבול 50 יהיה נעליים מיוחדות מזהב שקאם ניוטון אמור לנעול במשחק, או בחימום לפניו. הנעליים, מבית הספונסרית שלו אנדר ארמור, יוצעו אחרי המשחק במכירה פומבית עם עוד 50 זוגות במחיר 500 דולר לזוג, וההכנסות ייתרמו לצדקה. זה מחיר הבאזז סביב ניוטון, שהרוויח מיליון דולר כבונוס מזכייה באליפות ה־NFC, סכום שיוכפל במקרה שהוא זוכה בסופרבול. אבל המנצחת הגדולה לא תלויה בתוצאת המשחק. אנדר ארמור, חברת הביגוד האמריקאית שנוסדה בבולטימור לפני 20 שנה והימרה על ניוטון בחוזה עתק עוד בעונת הרוקי שלו, גוזרת עכשיו קופון. אנדר ארמור מיצבה את עצמה בתור אלטרנטיבה לנייקי ולאדידס: חתרנית, מגניבה, לא מפחדת לקחת סיכונים. באותה תקופה בערך שבה הימרה על ניוטון, היא הימרה על עוד מישהו - סטפן קארי, כשאף חברה אחרת לא הביטה לכיוונו. תוצאות הרבעון הרביעי שלה ל־2015 שפורסמו השבוע הדהימו את וול סטריט - זינוק של 31% בהכנסות ברבעון, וזינוק של 95% במכירות נעליים. רגילות, לא מזהב.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
ל-1: הוא מדבר על ה-SUPERBOWL CITY בסן פרנסיסקו, לא סנטה קלרה
למי שלא מכיר את הסביבה - זה קצת כמו המרחק מרמת השרון לעומת רחובות, נגיד. הבלאגן שזה יצר בעיר לאורך הרבה זמן לא מוצדק והקשה על אנשים להגיע ולחזור מהעבודה ברמה יומיומית. הרבה מתושבי העיר בהחלט לא סובלים את העניין - למי זה טוב? פגיעה בציבור לטובת מתחמים מסחריים מטופשים. המשחק אפילו לא פה בעיר!
תושב , סן פרנסיסקו  |  07.02.16
2.
זה נכון על הנייר - אבל קצת רחוק במציאות
כמי שגר באיזור סנטה קלרה (10 דק' מכל ההמולה) וחובב פוטבול (כמו הרוב מסביב...) לא יכול שלא להינות מהתכונה באיזור. זאת פשוט חגיגה. 5 מליון זה סכום פעוט ביותר (!) בשביל חגיגה כמו שיש. אולי יש פקקים, ואולי קצת יותר המולה - אבל גם הרבה יותר אירועים, מופעי רחוב, זיקוקים, כמעט כריסטמס שני. בקיצור - באמת חוויה שווה. ואם נחזור לנושא האיצטדיונים - הבעיות הן בעיקר לקבוצות בשווקים הקטנים, האיצטיון של סן פרנסיסקו עמוס ביותר - הופעות, משחקים (מי אמר ברצלונה מנצסטר בקיץ?) ועוד. ועדיין - חייבים להבין את הקשר בין האמריקאים לספורט בשביל להבין שלא הכל מתמצא רק בעלות - הכיף כשיש לך קבוצה, הוא פשוט אחר לגמרי ממקומות שרק רואים בטלווזיה.
תושב  |  07.02.16