אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבעת אמון: 45 פניות בחודש לנציבה גרסטל צילום: עמית שעל

הבעת אמון: 45 פניות בחודש לנציבה גרסטל

נציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל מתרשמת שלמרות התנגדות המבוקרים והמתווה לפיצול הביקורת יש לנציבות שהקימה "נוכחות מורגשת". וכש־40% מהתלונות נדחו על הסף, לא ברור מה מרגיז כל כך את הפרקליטים

08.02.2016, 07:53 | משה גורלי

נציבות הביקורת על גופי התביעה (נבת"ם) הוקמה באמצע 2014, והשנה שעברה היתה השנה המלאה הראשונה לפעילות הנציבות.

קראו עוד בכלכליסט

אם בתשעת חודשי העבודה הראשונים נמצאו רק 3 פניות מוצדקות בעיני הנציבות, ב־2015 כולה היו כבר 21 פניות כאלה. ב־16 פניות נוספות שהוגשו במשך 2015 נפתר נושא הפנייה בעקבות התערבות הנציבות, לעומת 5 פניות כאלו ב־2014. כלומר לעומת 2014 גדל מספר הפניות המוצדקות ואלה שנפתרו בעקבות התערבות הנציבות במאות אחוזים.

יבול הביקורת ב־2015 עומד על 535 פניות פרטניות, קצב ממוצע של 45 פניות בחודש, עלייה של 96% ביחס לממוצע החודשי ב־2014. 375 מהפניות הוגדרו כתלונות, והיתר היו בקשות בירור וקבלת מידע. הנציבות השלימה את הבירור ב־77% מתוכן. ב־2015 גיבש אגף הביקורת המערכתית של הנציבות שלושה דו"חות ביקורת מערכתית וסיים שניים נוספים שיפורסמו בהמשך.

הדוגמאות לביקורת הפרטנית אינן כוללות שמות. רובן נוגעות לעינויי דין עקב ליקויי תיעוד ויידוע. למשל, תלונה של עו"ד בשם שלושת ילדיו על התנהלות הפרקליטות בתיק חקירה שנפתח נגד ילדיו ונסגר ארבע שנים לאחר שנפתח, בעקבות פנייתו למשרד מבקר המדינה. עיון בתיק גילה שלא נכלל בו תיעוד של החלטת הסגירה. הנציבות קבעה "שאירע כשל מהותי... ובשל כך הוא (התיק) לא נסגר סמוך למועד שבו נפתחה החקירה כפי שהיה צריך להיעשות, אלא נותר פתוח במשך כ־4 שנים (!). עיכוב זה גרם עינוי דין לפונים שנאלצו להמתין במשך כארבע שנים כדי לדעת מה יעלה בגורלם".

הדו"ח עוסק בהרחבה ב"היעדר שיתוף פעולה מלא מצד הפרקליטות" כחלק ממאבק הפרקליטים נגד הנציבות, ויכוח שמבחין בין הפרקליטים למנהלים. "נכון לתום תקופת הפעילות הרלבנטית", נכתב בדו"ח, "מוקפא בירורן של 24 תלונות שהוגשו לנבת"ם כלפי פרקליט שאינו נמנה עם הנהלת הפרקליטות".

התנגדות מתוך "תפיסה שגויה"

בפתח הדו"ח גרסטל עוסקת במלחמת הפרקליטים בנציבות. "אעיר רק כי נראה שההתנגדות נובעת בעיקרה מתפיסה שגויה של חשיבות הביקורת ככלל וחשיבות הביקורת בפרקליטות על ידי נבת"ם בפרט. נבת"ם עוסקת בביקורת על התנהלות הגופים שבידיהם מופקדות זכויות האדם החשובות ביותר והרגישות ביותר, וככאלה מרווחי הסובלנות והפשרות כלפי ליקויים ניהוליים והתנהלותיים אמורים להיות מצומצמים עד המינימום הבלתי נמנע", היא קובעת. הדו"ח אף עוסק במישרין בשאלת הפיצול של הביקורת הפרטנית והמערכתית. לפי הדו"ח, רק סינרגיה בין השתיים תוביל לביקורת אפקטיבית אמיתית.

מימין: שי ניצן פרקליט המדינה והנציבה הילה גרסטל, צילום: עמית שעל מימין: שי ניצן פרקליט המדינה והנציבה הילה גרסטל | צילום: עמית שעל מימין: שי ניצן פרקליט המדינה והנציבה הילה גרסטל, צילום: עמית שעל

תחת הכותרת "תלונות פרטניות שהתניעו ביקורות מערכתיות", נזכר, בלי שמות כמובן, המקרה של ד"ר חן קוגל ומאיה פורמן־רזניק. "התלונה הפרטנית על השינויים בחוות דעתו של מומחה לרפואה משפטית הועברה לצוות תפקידים מיוחדים באגף הביקורת המערכתית", שיפרסם את מסקנותיו בעוד שבועיים.

ובחזרה לסטטיסטיקה. ל־21 התלונות המוצדקות אפשר להוסיף עוד 21 תלונות שבירורן מוצה בעקבות התערבות הנציבות (16) או מטעם אחר (5). לעומתן נדחו על הסף 136 תלונות (40%) ו־43 תלונות נוספות (13%) נדחו לגופו של עניין.

הבירור של חלק מהפניות הופסק מסיבות שונות. בחלקן חדל הפונה לשתף פעולה, במקרים אחרים מדובר בתלונה על הליך תלוי ועומד או שכבר מתנהלת בנושא חקירת משטרה. למשל, ביולי 2014 התקבלה תלונה על קשרים לא כשרים בין רונאל פישר לרות דוד בעת כהונתה כפרקליטת מחוז. כשהנציבות פנתה בעניין התרר שהסיפור כבר מעסיק צוות חוקרים במשטרה. תלונה אחת העלתה כשל מינהלתי שלא באשמת הנילון. מדובר ביועצת משפטית בעירייה מסוימת שלא השיבה לשתי פניות בכתב. הבעיה במקרה זה היתה בקבלת הדואר. הנילונה למדה על קיומן של הפניות רק כשהנציבות פנתה אליה.

"תמורות חיוביות בחלק מהיחידות"

גרסטל מציינת שלמרות המאבק בנציבות והמכשולים שמערימים הפרקליטים "ניתן לראות בבירור, כבר בנקודת הזמן הנוכחית, תמורות חיוביות בעבודה השוטפת של חלק מיחידות הפרקליטות: נכתבים נהלים, שגרות עבודה משתנות וניכרת מודעות גבוהה יותר להיבטי ניהול ופעילות שונים".

והיא מסכמת: "ניתן להביט לאחור בגאווה ולומר שהוקם בשירות הציבורי גוף ביקורת ייעודי ומקצועי, תוך זמן קצר ביותר, תוך גיבוש חזון, יעדים וערכים, ותרגומם לאמות מידה מקצועיות וערכיות. גוף שמורגש הן בגופים המבוקרים והן בציבור כולו".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
גרסטל היא סוס פרא מסוכן ומשולח כל רסן
א. 535 תלונות, רובן המכריע נגד הפרקליטות. בסך הכל יש 950 פרקליטים. כלומר בממוצע, אחד משני פרקליטים חוטף תלונה. אז זה לא מדויק, אבל זה הכיוון שאליו זה הולך. עם כל הביקורת על הפרקליטות והרצון לשנות, אתן חושבים שאחד מכל שני פרקליטים הוא כושל? ככה זה כשמקימים גוף דרקוני עם אשה דורסנית ושיכורת כוח כמו גרסטל שצריכה להצדיק את קיומה. ככה הפרקליטים חיים בחשש מתמיד מתלונה על כל צעד ושעל. זה מחליש את כולנו. ב. שגעון הגדלות של גרסטל עבר כל גבול. היא אמורה להיות בסך הכל מינוי מקצועי ולא להוביל את הקו בחקיקה. זה בכלל לא צריך להיות מעניינה אלא אם שואלים אותה. זה שהיא מפעילה מערך דוברות ומפמפמת לעיתונאים כל היום מה צריך להיות המתווה להפעלת הנציבות בחקיקה, מלמד שהיא אבדה כל אובייקטיביות ולא מסוגלת לבצע את התפקיד הזה. ג. ישב השופט גולדברג שהיה שופט עליון, מבקר המדינה ונציב התלונות על השופטים. לכל הדיעות אולי אחד האנשים עם הכי הרבה הבנה בתחום. מי שמינה אותו היתה שרת המשפטים. גרסטל ברכה על ממצאיו והציגה אותם כ"ניצחון". מדוע עתה היא מתנגדת לדו"ח שלו וקוראת לו תקלה? מדוע לא לאמץ את הדו"ח, במלואו ולסיים את המשבר? גרסטל ממשיכה להפיץ שקר כאילו הפרקליטים מתנגדים לביקורת. העובדות הן כאלה (ותבדקו אותי) - הפרקליטים מברכים על דו"ח גולדברג וקוראים לאמץ אותו, כולל הביקורת הפרטנית. מכבדים את ההכרעה. גרסטל לא, משום שהוא נוגס לה בכוח ומפצל את הביקורת המערכתית לבין נציב תלונות הציבור. הנימוקים שלה, מגוחכים. ובכלל, מה היא מבינה בתחום הביקורת? היתה שופטת. גולדבר היה מבקר המדינה ומבקר התלונות על השופטים. התקלה היחידה בכל הסיפור הזה נקראת - הילה גרסטל. ד. ואני ממש מקווה שהדברים האלו יגיעו לאשניה של גרסטל עצמה - את גרמת לנזק הכי חמור לאמון הציבור בשלטון החוק ובפרקליטות מאז הקמתה. ללא עוררין. כמו שנכתב, העיקר שחיזקת את אמון הציבור בגרסטל.
נזרי , ירושלים  |  12.02.16