הבאגט והגזר: פייסבוק צריכה להפסיק לעקוב אחרי אזרחי צרפת

אל הבריקדות!

אחרי שנים בהן רמסה בבוטות את הפרטיות של משתמשים באירופה, נראה שפייסבוק מתחילה לשלם את המחיר. בחודשים האחרונים היא מנהלת קרב משפטי קשה בבלגיה נגד הדרישה של בתי המשפט שם לאסור עליה לעקוב אחרי משתמשים שאינם משתמשיה. כעת ירה בה הרגולטור הצרפתי צלצל כבד משלו.

על פי הנחיית הרגולטור, CNIL, על פייסבוק להפסיק בתוך 3 חודשים את המעקב שלה אחרי אנשים שאינם משתמשיה, מלבד בהסכמתם המפורשת, ועליה להפסיק העברה של חלק מהמידע שהיא אוספת לשרתים שלה בארה"ב. החלק האחרון של ההנחיה הוא תוצאה של ביטול הסכם "המעגן הבטוח" בין ארה"ב ואירופה. בית המשפט האירופי פסק שבהסכם אין די הגנות על פרטיות המידע של תושבי אירופה, וזה עלול, בסבירות גבוהה, לעבור לידי רשויות הביון האמריקאיות, והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על הסכם חדש.

החלק הבעייתי יותר בפסיקה, מבחינת פייסבוק, הוא זה שאוסר עליה לרגל אחרי לא-משתמשים. כעקרון, כפתורי הלייק והשייר של פייסבוק שנמצאים בשלל אתרים ברחבי הרשת עוקבים אחרי כל מי שמגיע לאתר, בין אם יש לו חשבון פייסבוק בין אם לאו. פייסבוק הודיעה לאחרונה שהיא תשתמש במידע הזה ותמכור אותו למפרסמים. כלומר, גם אם אין לך חשבון פייסבוק החברה תבנה פרופיל שלך, בהסתמך על העמודים שיש בהם כפתורי ריגול, ותמכור את המידע הזה גם אם עשית כמיטב יכולתך שלא להשתמש בה. נציב פרטיות גרמני שם לב לקטע הזה כבר ב-2011; אז פייסבוק טענה שלהד"מ. 3 שנים אחר כך היא טענה שמדובר בבאג. לפני כמה חודשים היא הודתה שהבאג הוא פיצ'ר.

צרפת ובלגיה לא מוכנות לשחק את המשחק הזה יותר, ופייסבוק מוצאת את עצמה בבעיה. עם זאת, הבעיה היא עדיין של המשתמשים. CNIL הודיעה שאם פייסבוק לא תציית, היא תקנס. אלא אם הקנס יהיה גבוה במיוחד, לפייסבוק יהיה שווה להפר את החוק. ככה זה בקפיטליזם.

ובינתיים, באתיופיה

לא רחוק מפה, במורד ים סוף שבו על פי האגדה הפליגה פעם מלכת שבא כדי לפגוש את שלמה, שוכנת אתיופיה. המשטר הוא דיקטטורה צבאית, ורק ל-3.7% מתושבי המדינה יש גישה לרשת. לשם השוואה, בקניה הסמוכה – שזכתה לכינוי "סוואנת הסיליקון" – שיעור החיבור הוא 69.6%. רק ב-10 מדינות בעולם יש שיעור חיבור לרשת נמוך יותר. אפילו בדרום סודן, הוא עומד על 15.9%.

למה השיעור נמוך כל כך? כי המשטר חושש שאם האזרחים יוכלו לדבר זה עם זו, הם יקשרו נגדו. במקום להקים ועדה למניעת "חופש השיסוי," פשוט מונעים מהאזרחים שם גישה לרשת. חברה ממשלתית מחזיקה במונופול על חיבור לרשת באתיופיה, והממשלה מקפידה לוודא שמי שבכל זאת מחובר לרשת יהיה תחת מעקב הדוק.

הדיקטטורה הצבאית האתיופית מגדירה את עצמה כמדינה נפרדת אך שווה, שבה כל הקבוצות האתניות מחזיקות בזכויות שוות אך חיות בנפרד. כמו כל מדינה שניסתה את המודל הזה, מדובר בשקר גס. הטיגראנים, שמהווים 6% מהאוכלוסייה, חולשים על כל השאר. כדי לשמור על כוחם, המשטר מפעיל חוקי טרור כנגד עיתונאים ובלוגרים, ומפקח על האזרחים באמצעות שיטת "אחד על חמש": אזרח אחד אחראי על מעקב על חמישה אחרים. זו רמה שכנראה רק השטאזי המזרח גרמני, שהפעיל רבע מהאוכלוסיה כמודיעים, התקרב אליה. אתיופיה החלה לצנזר את הפרסומים ברשת כבר ב-2006, כשהיא מגדירה כל מי ש"משפיע על הממשלה" כטרוריסט.

תחליטו מה אתם רוצים

למגזין המקוון וויירד נמאס מכך שאנשים משתמשים בחוסמי פרסומות באתר שלו. מצד שני, העורכים מבינים למה אנשים לא רוצים פרסומות ולא רוצים עוגיות שעוקבות אחריהם. אז הם הגו הצעה שאי אפשר לסרב לה.

תוך מספר שבועות, האנשים שגולשים לוויירד יצטרכו להחליט מה הם מעדיפים. אם הם לא רוצים פרסומות, הם יתבקשו לשלם 4 דולר בחודש עבור התוכן. מי שבוחר לשלם, יקבל גישה לאתר נקי מפרסומות. מי שלא רוצה לשלם, יתבקש לצפות בפרסומות.

מי שיחליט שהוא גם לא רוצה לשלם עבור התוכן וגם לא רוצה לצפות בפרסומות, יגלה שהגישה לאתר נחסמת בפניו. גולשים עם חוסמי פרסומות לא יוכלו לגלוש בו יותר, אלא אם ישביתו את חוסם הפרסומות שלהם. לדעתי זו הפשרה הסבירה ביותר בנושא. כותבים ועורכים צריכים לקבל שכר הוגן ומצד שני, לאנשים צריכה להיות הזכות לא להיות חשופים לפרסומות ומפרסמים. לא רוצה לשלם 16שקל בחודש על וויירד? לך לגלוש במקום אחר.

קצרצרים

1. הפרפורים שחווה הנהלת טוויטר בימים האחרונים מעידים על לחץ בלתי רגיל, ויש לכך סיבה. הערכת השווי של טוויטר עומדת עכשיו על מעט פחות מ-10 מיליארד דולר, בעוד שב-2013 – זמן השיא שלה – הערכת השווי עמדה על 40 מיליארד. במילים בוטות יותר, בשנתיים וחצי האחרונות טוויטר איבדה 75% מערכה. היא שווה כעת פחות מפינטרסט וסנאפצ'אט, שהערכות השווי שלהן עומדות בשווקים הפרטיים על 11 ו-16 מיליארד, בהתאמה. ופה הבעיה: להערכות האלה, כמו להערכה שטוויטר שווה 40 מיליארד, אין שום בסיס במציאות. לסנאפצ'אט אין תכנית עסקית; פינטרסט העריכה בסוף 2015 שהיא תכניס ב-2015 – תכניס, לא תרוויח – 169 מיליוני דולרים. בקצב ההכנסות הזה, היא תצטרך יותר מ-70 שנה כדי להגיע להכנסות – שוב, לא רווחים – של 11 מיליארדים. מישהו חושב שזה יקרה? במשך שנים מדברים על התנפצות בועת חדי הקרן. ובכן, הנה היא.

 

2. הודו עשתה את מה שאיימה לעשות כבר כמה שבועות,ואסרה על מזימת internet.org של מארק צוקרברג, שהבטיחה להודים גישה חינמית לפייסבוק שבמקביל דורשת תשלום על חלקים אחרים של הרשת. הסיבה פשוטה: התכנית הזו מתמרצת שימוש בפייסבוק על פני שימוש ברשת החופשית, ובמקביל הופכת את השימוש בשאר הרשת ללא רלוונטי ולא רווחי. מארק צוקרברג הודיע בתגובה שהוא לא התייאש מניסיונותיו להשתלט על שאר הרשת.

3. פייסבוק עושה מאמצים עילאיים כדי לרדוף אחרי אנשים שכותבים בשם בדוי בפייסבוק. הסיבה: החברה מבטיחה למפרסמים שתספק מידע אמיתי על אנשים אמיתיים שאפשר להתאים להם מוצרים אמיתיים. כשמישהו מוסר לפייסבוק מידע לא אמיתי, הוא פוגע במודל העסקי שלה ועל כן הוא מטרה להצקות. מצד שני, לרוב הילדים בין גילאי 12-10 בבריטניה יש חשבונות מדיה חברתית. על פי תנאי השימוש של פייסבוק, אסור למי שגילו פחות מ-13 להשתמש בשירותיה – החוק מכיר בכך שפייסבוק היא חומר ממכר המצריך פיקוח. עם זאת, כפי שאפשר לראות מהמקרה הבריטי, פייסבוק לא ממש מקדישה מאמצים לאכיפת האיסור הזה, שרשמית הוא לא פחות חמור מפרופיל בדוי. הילד, אחרי הכל, מזייף את הגיל אם לא את השם. אז למה פייסבוק לא עושה כלום? כי כמו כל פושר, היא יודעת שרצוי להפוך אותם למכורים בגיל צעיר.

4. אמזון עושה מאמצים קדחתניים להביא מוצרי מותרות באמצעות רחפנים ללקוחות בעולם הראשון שפשוט חייבים את המוצר שלהם עכשיו או שהם יצרחו ויבעטו, אבל לפחות יוצא מזה משהו חיובי. חברות רחפנים החלו להתאמן בהובלת תרופות לאזורים מנותקים במיוחד בעולם, ועכשיו משתמשים בטכנולוגיה הזו כדי להפיץ אמצעי מניעה בגאנה. מל"ט מנחית מטען של קונדומים, גלולות למניעת הריון ועוד באמצע שום מקום, איש צוות רפואי אוסף את החבילה ומחלק אותה בכפרים הסמוכים, והטיסה עולה בערך 15 דולרים. עד כה, הובלת ציוד כזה לאזורים החקלאיים של המדינה לקחה יומיים.

5. קבוצה של בלוגרי מזון הוזמנו לארוחת גורמה ויצאו ממנה עם קטשופ זול על הפרצוף. השף, ניל פרייזר, עשה להם תרגיל ובישל את כל הארוחה עם חומרי הגלם של מקדונלד, כחלק ממיזם שפצור התדמית של התאגיד. לא ברור אם 30 שקלי כסף החליפו ידיים. הבלוגרים אמרו אחר כך שהם חשדו, כי אלה לא החומרים הרגילים שבהם פרייזר משתמש, אבל רובם לא הבינו מה קרה עד שפרייזר חשף את התרגיל. מביך.