ביהמ"ש ביטל הקמת בית ספר: מהווה מטרד לשכנים

ביולי 2015 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב בקשת היתר בנייה שהגישה העירייה להקמת בית ספר בשכונת עג'מי ביפו. ערר שהגישו התושבים לוועדת הערר נדחה על הסף. בתגובה עתרו התושבים לבית המשפט המחזוי בתל אביב בבקשה לבטל את היתר הבניה.

התושבים, בעלי דירות אשר מרפסותיהן צופות אל השטח שבו מתוכנן היה לקום בית הספר, טענו כי היתר הבנייה ניתן בחוסר סמכות, שכן הוועדה לא פרסמה את בקשת ההיתר ולא אפשרה הגשת התנגדויות כמתחייב בחוק.

העותרים הוסיפו כי הוועדה והעירייה פעלו בחוסר תום לב, בחופזה ובערמומיות כשהן מנסות להסתיר מהתושבים את הכוונה להקים בית ספר בשטח. עוד טענו העותרים כי ההחלטה לאשר את הקמת בית הספר במרחק מטרים ספורים ממרפסותיהם היא בלתי סבירה בצורה קיצונית.

המשיבות טענו כי מדובר בהרחבת בית ספר קיים – צורך שאושר על ידי משרד החינוך. לדבריהן, החלטת הוועדה המקומית התקבלה כדין ובהתאם לתוכנית המתאר העירונית.

שכונת עג'מי ביפו | צילום: גלעד קוולרציק

בנוסף, ההחלטה לאשר את הבקשה בהליך מהיר (שאינו מצריך פרסום להתנגדויות) לא נעשתה בחוסר תום לב אלא כפועל יוצא של הצורך הדחוף בהרחבת בית הספר הקיים, בו חסרות כיתות לימוד. לגישתן של המשיבות, לוועדה המקומית יש שיקול דעת האם יש במבנה כדי להוות מטרד (דבר המחייב פרסום ושמיעת התנגדויות), ועל כל פנים, מבנה ציבור כגון בית ספר מתאים להיות בקרבת מגורים מעצם טיבו ומהותו ולכן אינו מטרד.

השופטת גיליה רביד | צילום: יריב כץ

החלטה פגומה

השופטת גיליה רביד קבעה כי היו פגמים מהותיים בהליך מתן ההיתר, ולכן אין מנוס מביטולו. השופטת ציינה כי לוועדה המקומית סמכות רחבה לקבוע את השימוש שייעשה בשטח כשהוא תואם את תוכנית המתאר. עם זאת, החוק איזן סמכות זו בדרישה לפרסם בקשות להיתרי בניה ולשמוע התנגדויות כשהשימוש המתוכנן עלול להוות מטרד.

השופטת קיבלה את עמדת העותרים כי אף שהייעוד של השטח כבית ספר תואם את תוכנית המתאר, אי פרסום בקשת היתר הבניה והעובדה שלא התאפשר לתושבים להגיש התנגדויות נעשו שלא כדין.

השופטת דחתה את טענת המשיבות לפיה בית ספר במהותו אינו מטרד וקבעה כי על הוועדה להפעיל שיקול דעת פרטני ומנומק בכל מקרה ומקרה, ולקבוע האם ביחס לאזור המסוים ולמבנה המסוים מתעורר חשש סביר למטרד. במקרה הנוכחי הנימוקים שנתנה הוועדה לחוסר הפרסום היו כלליים מדי.

יתר על כן, הוסיפה השופטת, ניסיון החיים מלמד שהקמת בית ספר בסמיכות כה גבוהה לבתי מגורים דווקא כן עלול להוות מטרד במיוחד כשמתוכננים גם אודיטוריום ומגרש ספורט.

בסיכומו של דבר השופטת קיבלה את העתירה וביטלה את היתר הבניה. המשיבות חויבו לשלם לעותרים הוצאות משפט של 41 אלף שקל.

לפסק הדין

• ב"כ העותרים: עו"ד זוהר שם טוב

• ב"כ המשיבות: עו"ד חגית המאירי פרלוט, עו"ד תמר מגדל - פרקליטות מחוז תל אביב

* עורך דין יצחק קורלנסקי עוסק בדיני תכנון ובנייה

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי פסקדין