מגדלי תרבות- הומז' לתקופת הבאוהאוס

מבנים בלבה של עיר, לרבות בנייני מגורים ומגדלי משרדים, אינם משמשים רק כפתרונות דיור או תעסוקה אלא משפיעים באופן ניכר על הנוף העירוני בו אנו חיים ועל האייקונים שמעצבים את התפיסה האורבנית שלנו. אחת לכמה עשורים נבנה בעיר מטרופולינית כתל אביב מבנה ארכיטקטוני מונומנטאלי בו קיים הפוטנציאל לשנות את תפיסתנו בכל הנוגע לעיצוב ולאדריכלות, עד אשר הוא הופך לאייקון עירוני המייצג נאמנה את העיר בה אנו חיים והלך רוחה.

האייקונים העירוניים הראשונים בתל אביב היו תיכון גימנסיה הרצליה ובנייני הבאוהאוס אשר הקנו לה את תוארה הבינלאומי - "העיר הלבנה". עשורים מאוחר יותר הצטרפו מגדל שלום ומגדלי עזריאלי. ומה הסיבה שהפכה אותם לאייקונים? שילוב של תעוזה יזמית, יצירתיות ומקצוענות.

מחזירים את הבאוהאוס לתל אביב

נדמה, כי מפת האייקונים האדריכליים של תל אביב מצרפת אליה אייקון חדש ומכובד: מגדלי Gindi Love Tel-Aviv, אשר הולכים ונבנים במתחם השוק הסיטונאי לשעבר. פרויקט "גינדי תל אביב" (11 בנייני מגורים הכוללים 777 יחידות דיור) משתרע מרחוב החשמונאים בצפון, ציר יצחק שדה בדרום, רחוב קרליבך במערב וציר מנחם בגין במזרח. הפרויקט הושק בקמפיין שיווק הנדל"ן הגדול ביותר בישראל, ובעת בה נמכרו כל הדירות בשלב א' (עוד לפני תחילת בנייתן), ניתן היה להבחין כי אין מדובר בעוד פרויקט למגורים, אלא במיזם ייחודי ושונה בנוף האורבאני, עם פארק ציבורי ענק בשטח 15 דונם, מגה קניון אופנה עם 300 חנויות, תיאטרון, אשכול גני ילדים, בית ספר יסודי, קנטרי קלאב עירוני, מכון כושר עירוני בשטח אלף מ"ר, כיכרות ציבוריים ופינות חמד רבות.

אבל לא על אלה לבדם זוכה הפרויקט להכרה האייקונית, כי אם על מגדלי התלתן הייחודיים עליהם קם המותג Gindi Love Tel Aviv. פגשנו את האדריכלים רחל פללר ויוסי סיוון ממשרד האדריכלים יסקי-מור סיוון, כדי להבין איך הופכים מגדלים לאייקון ארכיטקטוני בלבה של עיר.

ממבט ראשון, ארבעת המגדלים נראים עתידניים. צורת התלתן, יחד עם הקווים המעוגלים והטבעות הלבנות הופכות את המגדל הזה ליצירה עתידנית, המסמנת מבחינתנו איך ייראו המגדלים בעוד כמה עשורים. היה מפתיע במיוחד לגלות שאת ההשראה לצורה הייחודית קיבלה האדריכלית רחל פללר, המובילה את הפרויקט, דווקא מזמנים אחרים לגמרי. "ההשראה לעיצוב הבניינים הגיעה מהקווים המעוגלים של בנייני הבאוהאוס הראשונים בתל אביב", אומרת פללר. "הקווים המעגליים, המשחקים בין אור וצל שיוצרות הקורות מסביב לבניין והצבע הלבן מגיעים ישירות מההיסטוריה האדריכלית של העיר. לקחנו את המורשת האדריכלית של תל אביב והתאמנו אותה לתל אביב העתידית".

יפה. ולמה להרחיק עד לבאוהאוס?

סיוון: "אנחנו חוקרים במשרד שלנו את הצורות העגולות והרכות כבר שנים. התחלנו את העבודה עם צורות אלה בפרויקט YOO והמגדלים של גינדי מהווים שיא מבחינתנו. הצורה הרכה והמעגלית מאפשרת לא רק ייחודיות אלא גם טיפול בשני אתגרים המוכרים למתכנני מבנים למגורים: הראשון, והייחודי לישראל, היא סוגיית הצל. במדינה בה אנו נהנים מקיץ ארוך, ימים ארוכים וקרינת שמש חזקה, טיפול בסוגיית הצל הוא כורח המציאות. הקורות בבניין יוצרות אפקט שמוביל לא רק למרפסות מוצלות אלא גם מעניק תחושה של אינטימיות לדיירים. האתגר השני הוא טיפול בכל הפריטים שמונעים יצירת מעטפת שלמה והרמונית למבנה: החל ממזגנים, דרך מרפסות מדורגות ועד לפרגולות להצללה. גם כאן, המבנה המעוגל והקורות עוטפים את כל המגדל ומעניקים לו שלמות צורנית נדירה".

פעם במאה שנה

למבנה התלתני של הבניינים יש שני יתרונות ייחודיים בכל הנוגע להשתלבותם בפארק ולנוף הנשקף מהם, אשר היוו חלק בלתי נפרד מהתכנון של הפרויקט. הראשון, הוא עיצוב הבניינים באופן המאפשר לכ-60 אחוזים מהדירות ליהנות מנוף לים. זאת, באמצעות הימצאותן של שתי פאות של התלתן, הפונות מערבה. היתרון השני הוא פריסת הבניינים בתוך הפארק עצמו המאפשרת תחושה של מרחב בין הבניינים והשתלבות הרמונית בתוך הסביבה הירוקה.

"מרבית המבנים שמקיפים אותנו מאופיינים במבנה מלבני או מרובע", אומרת פללר. "מיעוטם חורגים מהמבנה המסורתי אבל מקפידים על זוויות חדות. ההסבר שניתן לנו תמיד הוא שתכנון ריבועי מאפשר ניצול מקסימלי של השטח. מגדלי גינדי שוברים גם את הפרדיגמה הזאת. הקווים המעוגלים והמעטפת הייחודית של הבניין אפשרה לנו ליצור בניין ובו טיפוסים מגוונים של דירות: מדירות קטנות בנות שני חדרים ועד לפנטהאוזים רחבי ידיים. את הפאות של התלתן, כמו גם את ה'מותניים' שלו ניצלנו לטובת המרפסות, לכל אחד מטיפוסי הדירות".

"השילוב של סוגי דירות שונים ושל סגנונות מגורים באותו המגדל", ממשיכה פללר, "יחד עם המיקום בלב מתחם שוקק חיים שדייריו מנהלים את שגרת חייהם בתוך המתחם - הוא תל אביב בשבילנו. מהרגע שקמים בבוקר ולוקחים את הילדים למוסדות החינוך, דרך צעידה לעבודה או רכיבה באופניים וחזרה לקפה ולקניות במתחם הופכים את החיים בתל אביב לחוויה התל אביבית המושלמת: חיים שלמים, נוחים, הנגישים לכל השירותים והבילויים. והכל, מתחת לבית".

מיקרוקוסמוס במתחם אחד

אחד מהביטויים העסקיים הטרנדיים ביותר הוא UX - User Experience. הביטוי מגיע מעולמות האינטרנט ומתאר את חוויית המשתמש באתר או באפליקציה. מסתבר כי חוויית המשתמש של דיירי מגדלים והמבקרים בהם אולי לא זכתה להגדרה טרנדית שכזו אבל ניכר כי הוקדשה לנושא מחשבה רבה. "מה שעולם האינטרנט מגדיר כחוויית משתמש מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון שלנו", אומרת פללר. "אנחנו מציירים בעיני רוחנו את המסלול שעובר הדייר מהכניסה לחניון עם האוטו, דרך הלובי בחניון, המעלית, המסדרון ועד לדירה. אחרי שהבנו את הדרך אנחנו מייצרים לו שפה שתהפוך את ההתמצאות והשהות בכל אחד מהחללים לאינטואיטיבית ומוכרת, או בקיצור - תחושה שהגעת הביתה".

ומה כוללת אותה תחושת הבית אותה ניסו להעביר בגינדי לקהל הלקוחות?

"הקפדנו על לובי מואר ורחב ידיים בחניון, על שילוט במתחם המעלית ועד למיקום מיוחד שנועד לציון שם המשפחה. לא שכחנו את הולכי הרגל ופיצחנו את הדרך מהכניסה לבניין, דרך עמדת הקבלה ועד לבית. הכל כדי ליצור הרמוניה וזרימה מהחוץ אל הבית".

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. עם זאת, תכנון המגדלים של גינדי בלב תל אביב מוכיחים, כי הדאגה לפרטים הקטנים, שילובם לכדי מבנה אחד ושמירה על הרמוניה בין כל הגורמים, כמו גם חדשנות ושבירת מוסכמות בתכנון - הם האלמנטים ההופכים מגדל - לאייקון עירוני.

לפרטים נוספים באתר גינדי