הלמ"ס: הגירעון בסחר החוץ גדל למיליארד שקל בינואר

הגירעון בסחר החוץ של ישראל בסחורות הסתכם במיליארד שקל בינואר, כך מפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יבוא הסחורות הסתכם ב-18.7 מיליארד שקל והייצוא ב-17.7 מיליארד שקל. לשם השוואה, הגירעון בסחר הסחורות בינואר בשנה שעברה עמד על 200 מיליון שקל בלבד.

בלמ"ס מסתכלים גם על נתוני המגמה, שמבוססים על שלושת החודשים האחרונים, כלומר נובמבר-ינואר, ועל פיהם רואים כי יבוא הסחורות עלה ב-3.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 4.6% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר. בצד השני, ייצוא הסחורות עלה בשיעור גבוה יותר של 5%, אחרי עלייה של 2 עשיריות האחוז בשלושת החודשים של אוגוסט-אקטובר. אך הנתונים הללו לא מספיקים בשביל לקבל תמונת מצב על הכיוון אליו צועד המשק, ובתור התחלה צריך לפרק את הייצוא והייבוא למרכיביהם.

אם מנכים יבוא של נפט, מטוסים, אוניות ויהלומים מקבלים שייבוא הסחורות מורכב מחומרי גלם, מוצרי צריכה והסוג השלישי הוא מוצרי השקעה כמו מכונות וכלי תחבורה שנועדו להשקעות (כגון משאיות, דחפורים וכדומה). במרכיב של חומרי הגלם נרשמה ירידה של 8.7% בשלושת החודשים האחרונים לעומת השלושה שקדמו להן, שגם בהן נרשמה ירידה של 1.7%. כך שזו נקודה לרעת מצב המשק. לזכות מצב המשק עומדים שני נתוני הייבוא האחרים – האחד זה יבוא מוצרי צריכה שעלה בחישוב שנתי ב-13.7%, בדומה לשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר והשני זה ייבוא מוצרי ההשקעה שרשם עלייה של לא פחות מ-21% לעומת אוגוסט-אוקטובר, אז גם נרשמה עלייה של 9.7%. כלומר שהתעשייה ממשיכה להשקיע במכונות וציוד כבד ויקר, ובמקביל גם הצריכה הפרטית ומרת על רמה גבוהה, ומכאן שיש מקום לאופטימיות לכיוון אליו הולך המשק.

בדיקה של מרכיבי הייצוא התעשייתי, שמהווה 80% מסך כל יצוא הסחורות, יכולה אף לחזק את ההשערה הזו. היצוא

התעשייתי, כולל כרייה וחציבה (למעט יהלומים) עלה בנובמבר-ינואר ב-5.5% בחישוב שנתי, כפול מהשיעור של שלושת החודשים הקודמים. זהו גם השיעור בו עלה הייצוא של ענף ההייטק והתרופות, כאשר הייצוא של התעשיה ברמה הטכנולוגית השניה (מוצרי כימיקלים, מכונות וכדומה) עלה בלא פחות מ-19.3% בחישוב שנתי, לעומת עלייה מזערית של אחוז וחצי באוגוסט-אוקטובר, בעיקר הודות לתעשיית הכימיקלים.

לעומת זאת, היצוא של התעשייה ברמה הטכנולוגית השלישית (כמו כרייה, פלסטיקה, מוצרי ברזל וכדומה) ירד באותה תקופה ב-16.3%, בהמשך לירידה בשיעור דומה בשלושת החודשים הקודמים. כלומר בסך הכל התעשייה הישראלית הגדילה באופן משמעותי את הייצוא שלה, ומכאן שגם נתוני הייצוא מסמנים כיוון חיובי למשק.

לכל הנתונים הללו יש שתי הסתייגויות. האחת היא שלא מן הנמנע כי הנתונים יתעדכנו בחודשים הקרובים היות ומדובר רק באמדן ראשון. ההסתייגות השנייה היא שהייבוא והייצוא הושפעו מאוד מהשינויים בשערי המטבעות. כך לדוגמה בינואר נחלש השקל ביחס לדולר ב-1.8% וביחס ליורו נחלש ב-1.7%.