אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"אין סיבה שכל המשק יסבסד את חברות כרטיסי האשראי בגלל חוסר היעילות בבנקים"

מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר אמר את הדברים בשימוע הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים. יו"ר איגוד הבנקים: "האיסור להנפיק כרטיסי אשראי ע"י הבנקים יפגע בדירוג המשק כולו"

14.02.2016, 13:55 | שאול אמסטרדמסקי ורעות שפיגלמן

הכלכלן הראשי באוצר לשעבר וכיום המנהל של מכון המחקר הירושלמי פורום קהלת מיכאל שראל אמר היום (א') בוועדת שטרום להגדלת התחרות במערכת הבנקאית כי "אנחנו מסכימים עם רוב ההמלצות, גם מבחינת הכיוון וגם מבחינת החשיבות. חוסר התחרות גורם לעלויות כבדות של משקי הבית, וזה נובע כנראה לא מרווחים גבוהים של המערכת הבנקאית אלא בגלל חוסר היעילות של המערכת הבנקאית".

שראל אמר כי "ראינו לפני שבוע את תגובת איגוד הבנקים ולא ראינו תגובת נגד אז רצינו להתייחס לזה: הם טוענים שהעלויות של משקי הבית בכרטיסי האשראי מאוד נמוכה בהשוואה בין לאומית ומה רוצים מהם. זו הסתכלות לא נכונה מבחינה כלכלית. אם רוב העלויות של כרטיסי האשראי נופלות על בתי העסק הנזק הוא אותו הנזק, בין אם במחיר גבוה יותר ובין אם בשכר נמוך מדי לעובדים בעסקים האלה וכו׳. אין סיבה שכל המשק יסבסד את חברות כרטיסי האשראי בגלל חוסר היעילות בבנקים".

עוד הוסיף שראל כי "לפעמים משהו נראה כמו כשל שוק ומחליטים שצריך לחסל אותו בכל מחיר. אני לא בטוח שכשל שוק הוא תנאי מספיק להתערבות ממשלתית. ההתערבות יכולה לגרום יותר נזק וצריך לעשות את זה במינימליזם הנדרש. הרבה יותר קל להוסיף רגולציה מאשר להוריד רגולציה".

מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר

שראל עוד אמר כי "מבחינת גופים קטנים וחדשים, יש לגופים הגדולים יתרון מובנה. יש אמנם כשלים שצריך לתקן אותם, אבל צריך לעשות את זה על ידי טיפול נקודתי בכשלי השוק או ביתרונות המובנים של הגופים הגדולים. אם גוף הוא גדול מכדי ליפול זה יוצר השפעה שלילית וצריך לאזן אותה על ידי תמריץ שלילי כמו מיסוי בשביל לתמרץ גופים לא להיות גדולים מדי. לא צריך לסבסד גופים קטנים בשביל שיהפכו לגדולים. צריך להיזהר מסבסוד ממשלתי לגופים חדשים שתמיד מגיעים עם תירוצים משונים ומצחיקים כמו הגנת ינוקא".

"יש את כל המערכת הטכנולוגית. אין צורך בסבסוד", שראל הוסיף, "אם יש תפקיד לממשלה זה ביצירת קואורדינציה על ידי הכנסת תקנים מתאימים וכו׳, וברגע שנוצרת תחרות אין צורך בסבסוד. אין צורך שכל משקי הבית ושאר הענפים במשק יסבסדו את הענף הפיננסי".

 

"עד היום לא היתה תחרות בענף כרטיסי האשראי – כי זה לא היה בסדר העדיפויות של הנהגת בנק ישראל"

 

צבי אקשטיין, המשנה לנגיד לשעבר ומנהל מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר לוועדה כי כדי להגביר באמת את התחרות צריך לעודד את העסקים הקטנים והבינוניים, וכי לדעתו הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים היא לא צעד חשוב". הוא סייג כי "זה לא נורא אם תעשו זאת בצורה כזו שלא תפגע בכלכלה. תחשבו טוב טוב איך אתם עושים את התהליך הזה", הוסיף אקשטיין.

אקשטיין אמר בהקשר זה כי הוא לא היה מפריד מכל הבנקים את חברות כרטיסי האשראי - כל עוד יהיו חשבונות בבנקים, אז לא ניתן יהיה להפריד את המערכות של הבנקים מחברות כרטיסי האשראי, ואז הבנקים פשוט ינפיקו כרטיסי דביט.

אקשטיין הוסיף כי "יש בעיה עם שוק הנדל"ן בישראל - עסקתי בזה כאשר הייתי משנה לנגיד, למשל סקטור החקלאות לא יכול להשתמש בקרקע שלו כבטוחה כדי לפתח את הסקטור. במטעים משקיעים כי הבטוחה היא בידי המדינה. יש לזה השפעה על המרווח שלהם בין אחוז לחצי אחוז אז במשרד האוצר כשבאתי אליהם עם זה, אמרו שקודם כל יפתרו את הבעיות האחרות בחקלאות".

לדעת אקשטיין, חשוב לחזק את התחרות בין הבנקים לבין עצמם - "אני חושב שמאוד משמעותית תוכנית ההתערבות הממשלתית לפיה הממשלה נותנת ערבויות מסוימות לעסקים קטנים ובינוניים. היום הממשלה דורשת ערבות אישית עבור הלוואה שהיא נותנת ואני חושב שזו טעות ממדרגה ראשונה – מה לא קיים בשום מקום אחר בעולם". אקשטיין מציע להרחיב את הקרנות אלה, לסקטורים ספציפיים, כמו למשל קרקעות של חקלאיים".

 

"האיסור להנפיק כרטיסי אשראי ע"י הבנקים יפגע בדירוג המשק כולו"

"המערכת הבנקאית באופן גורף מתקוממת ותבקש מכם להימנע מאיסור הנפקת כרטיסי האשראי על ידי הבנקים. לא רק בגלל שהעובדה שלדעתנו זה לא נחוץ ושזה דווקא ימגר את התחרות, אלא אנו גם מתקשים לראות כיצד ועדה שמעצבת את המערכת הבנקאית מונעת מבנקים לעסוק בפעילות ליבה - מה שייצור נכות, עד כדי פגיעה בדירוג של המשק כולו", כך אמר בצהריים משה פרל , יו"ר איגוד הבנקים, בוועדה.

פרל הגיע בליווי נציגים רבים מהמערכת הבנקאית ובליווים של היועצים שלומי פריזט ומייק בלס, מי שסייעו לאיגוד לגבש את התייחסותו לוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית.

פריזט תפס חלק ניכר מהזמן שהוקצב לאיגוד הבנקים בדיון והתקומם נגד הגנות הינוקא שמבקשת ועדת שטרום להעניק לחברות כרטיסי האשראי המופרדות. "ייווצר כאן מונופולין של מידע, שיצטבר אצל הגופים המופרדים שיספקו שירותים יקרים יותר לציבור - אין בזה שום היגיון", הדגיש פריזט. "אם הוועדה חושבת שהחברות המופרדות יש להן עלות העסקה נמוכה יותר של כוח אדם, אז אדרבה - תתנו להם להתחרות בבנקים".

פריזט הסביר שרק ב-2015 40% מהכרטיסים שהונפקו היו כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים, שלא דרך מערך ההפצה הבנקאי – מה שמצביע על כך שאין כל צורך בהגנות הינוקא. פריזט נתן כדוגמא את כרטיס FLY CARD של דיינרס שצרכנים רבים בחרו בו בגלל צבירת הנקודות לטיסות באלעל.

עוד סוברים באיגוד שלמרות שההשפעות השליליות של איסור הנפקת כרטיסי אשראי על הבנקים הן די ברורות לוועדה - היא עדיין מתעקשת לבצע את ההפרדה. האיגוד הסביר שההפרדה תגרום לכך שעלויות גיוס ההון לחברות כרטיסי האשראי המופרדות יהיו גבוהות יותר, שההפרשות להפסדי אשראי יהיו גבוהות יותר מאשר בבנקים ושזה שוב מצב שמגלגל מחירים גבוהים יותר כלפי הציבור. בנוסף, הם טוענים, אין לאותן חברות יכולת לספוג מסגרות בנקאיות - ולמרות כל זאת החברות הללו יהיו אלו שבסופו של יום יהיה להם את המידע על הלקוחות שלהם שעזבו את הבנק.

פרל התייחס בסוף הדיון לכניסת הבנקים לפעילות בתחום שיווק מוצרי ביטוח. "הצענו שתשקלו את זה. להבנתי בחרתם לא לתת לזה תשומת לב. הצגנו את כל היתרונות הטמונים בכך החל מקידום התחרות בענף, הורדת יוקר המחיה של הלקוחות, יתרון בנקאי בהכרת הלקוחות, עלייה בהיקף הכיסוי הביטוחי - קשה לי להבין מדוע למרות כל היתרונות שהצגנו לכם, הוועדה בוחרת להתעלם מהעניין הזה?". פריזט הציג מחקרים של bank-inssurance, שכולם הגיעו למסקנה מובהקת שכאשר בנקים עוסקים בביטוח זה מגדיל את היציבות שלהם, ומוזיל את מחירי מוצרי הביטוח.

פריזט סיכם כי "יש מקום לנצל באופן מרבי את תשתית ההפצה הקיימת במערכת הבנקאית להגברת התחרות במגזרים של הביטוח – את זה קבעה ועדת זקן שחגגה זה מכבר עשר שנים. עד היום, בחלוף מעל עשור, לא הצליחו לקדם אפילו הפצה של פוליסות ביטוחי מנהלים כי עוד לא מצאו את הזמן לקדם את זה".

 

הפניקס: תנו לנו להשקיע יותר מכספי החוסכים שלנו

מוקדם יותר נציגי חברת הביטוח הפניקס הופיעו בפני הוועדה וביקשו מהוועדה לשנות את המלצותיה, כך שיאפשרו להשקיע יותר מכספי החוסכים בהלוואות לכל מטרה.

הוועדה המליצה כי אם גוף פנסיה יחליט להיכנס לתחום ההלוואות לכל מטרה ("אשראי צרכני", בעגה המקצועית), הוא יצטרך להקים חברה ייעודית לצורך העניין ואז לא יוכל להשקיע יותר מ-20% מהיקף ההשקעה הנדרש בשביל לחלק הלוואות מכספי החוסכים שלו עצמו.

היועץ המשפטי של הפניקס עו״ד מני נאמן אמר היום לוועדה כי יש להגדיל את השיעור הזה ל-75%. לפי עו״ד נאמן, ״בואו נניח שאני נכנס לפעילות הזו, ועוד גופי פנסיה נכנסים לזה. נניח, הראל. לפי ההמלצות שלכם, אני אצטרך להשקיע את כספי החוסכים שלי בפעילות של הראל, והראל תצטרך להשקיע את כספי החוסכים שלה בפעילות שלי. זה מנוגד לכל היגיון. אם העמיתים שלי סומכים עלי, זה נכון יותר שאני אנהל את הפעילות שלי והראל תנהל את הפעילות שלה, ולא יהיה ניהול צולב״.

מנכ"ל הפניקס אייל לפידות. הוועדה המליצה להגביל את ההשקעה כדי לא לפגוע בחוסכים, צילום: אוראל כהן מנכ"ל הפניקס אייל לפידות. הוועדה המליצה להגביל את ההשקעה כדי לא לפגוע בחוסכים | צילום: אוראל כהן מנכ"ל הפניקס אייל לפידות. הוועדה המליצה להגביל את ההשקעה כדי לא לפגוע בחוסכים, צילום: אוראל כהן

המטרה בהמלצה של ועדת שטרום היא לוודא כי גופי הפנסיה לא מחלקים הלוואות לכל מטרה מכספי החוסכים לפנסיה במחירים נמוכים מדי ואז משקיעים את כספי החוסכים שלהם בהלוואות האלה וגורמים להם נזק.

לכן הוועדה המליצה כי בשביל לרסן את התמריץ השלילי הזה, גוף פנסיה יוכל להשקיע עד 25% בלבד בהלוואות שתחלק חברה בת שהוא עצמו יקים, וכי יתר הכסף יגיע מגופים אחרים. כעת, נציגי הפניקס מבקשים להפוך את ההצעה של הוועדה ולאפשר להם להשקיע 75% מכספי החוסכים בהלוואות שהן יחלקו, ושרק 25% יגיע מגופים אחרים.

לפי נציגי הפניקס, השקעה של 25% מגופים אחרים מעידה מספיק על כך שגם הגופים האחרים מאמינים שהמחיר של ההלוואות האלה מתומחר כהלכה.

ועדת שטרום החלה היום את שלב השימוע בעל פה כחלק מהשימוע הציבורי על מסקנות הביניים של הוועדה. מחר יופיעו בפני הוועדה נציגי בנק הפועלים ובשבוע הבא נציגי בנק לאומי ובנק דיסקונט.

מנכ"ל הבורסה: שחברות האשראי יימכרו קודם כל לציבור ולא לבעל שליטה 

 

מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט הגיע גם הוא להופיע בפני ועדת שטרום. לפי ביינארט, יש לכוון את המלצות הוועדה כך שחברות האשראי המופרדות מן הבנקים יונפקו לציבור דרך הבורסה, לפני שמוכרים אותן לבעלי שליטה.

"אנחנו רוצים כמה שיותר חברות ציבוריות ומאמינים שיש לזה ערך לכלכלה", אמר ביינארט, "אבל יש סתירה מסוימת בהמלצות הוועדה בעניין הזה. אנחנו חושבים שהדרך שהוועדה החליטה עליה מקטינה את הסיכוי שהחברות המופרדות יגיעו לבורסה, וצריך להגביר את הצעדים בשביל שזה יקרה".

מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט. "רוצים כמה שיותר חברות ציבוריות ומאמינים שיש לזה ערך לכלכלה", צילום: אוראל כהן מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט. "רוצים כמה שיותר חברות ציבוריות ומאמינים שיש לזה ערך לכלכלה" | צילום: אוראל כהן מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט. "רוצים כמה שיותר חברות ציבוריות ומאמינים שיש לזה ערך לכלכלה", צילום: אוראל כהן

לפי מנכ"ל הבורסה, "צריך להפוך את סדר הפעולות. לתת כמה שיותר תמריצים בשביל שהחברות יימכרו קודם כל לציבור ולא קודם כל לבעל שליטה. אחת הסיבות לעניין הזה היא הריכוזיות במשק וניגודי עניינים, וברגע שזה יימכר לבעל שליטה שוב כל ניגודי העניינים יצופו. לכן צריך להחליט לעשות את זה הפוך.

ביינארט הדגים כיצד ניתן לעודד הנפקה בבורסה תחילה: לדבריו, "ניתן למשל להגיד שאם קודם כל תנפיקו את זה בבורסה - ניתן לכם זמן ארוך יותר למצוא בעל שליטה. יש פה קושי, כי אם המכירה תיעשה בבת אחת המחיר יהיה זול מדי, ובכל מקרה לא בטוח שהשוק יוכל לספוג את זה בבת אחת. אבל יש פה טכניקות, אפשר למכור בבלוקים, לתת זמן לשחרר לציבור. דבר נוסף הוא התמריצים. אם התמריצים יהיו טובים יותר, יהיה לנו טוב. במידה שהמדינה תחליט שהיא רוצה לתת ערבויות אפשר לעשות גם את זה בשביל להקל עליהן לגייס הון. מאוד חשוב שהחברות האלה יהיו חזקות ויוכלו להתחרות".

"אנחנו רוצים שהם יגיעו למדדי הדגל שלנו, כי אז יש להם הבטחה כמעט ודאית של נזילות, וזה טוב לכולם. אני רוצה שלפחות 50% יהיה בבורסה", אמר ביינארט.

 

"סכנה ענקית של כניסה של עשרות אלפי ישראלים למעגלים של חובות"

 

סמנכ"ל עמותת ידיד רן מלמד הציג בפני הוועדה מספר הסתייגויות להמלצות הביניים שלה. עיקר המיקוד של מלמד היה במתן פתרונות לאוכלוסיות שלא יכולות לקחת אשראי. לפי מלמד, "יש יותר ממיליון ישראלים, חלקם הגדול מחזיק בחשבונות בנק ללא אשראי בבנקים המסחריים ואחרים מנהלים חשבון בבנק הדואר. חלק גדול מהם משתייך למעמד הביניים, אנשים העובדים לפרנסתם אך יוקר המחיה גורם לכך שהוצאותיהם תמיד עולות על הכנסותיהם. גם אם הם מצליחים לתמרן בהישרדות היום יומית, במקרה של אירוע חד פעמי שדורש הוצאה מיוחדת - הם מתרסקים ומגיעים לשוק האפור".

   

מלמד הוסיף כי המלצות הוועדה אולי יגדילו את היצע האשראי, בישראל אבל לא בהכרח יוזילו את המחיר שלו, כלומר את הריביות. "אנחנו צפויים למערכי שיווק אגרסיביים שיגרמו לשיטות מכירת הביטוחים הרפואיים להיראות כמו משחק ילדים. יש פה סכנה ענקית של כניסה של עשרות אלפי ישראלים למעגלים של חובות לאחר שלא יוכלו לעמוד בהחזר האשראי שנתנו להם. לא רק אוכלוסיות מוחלשות או מיעוטי הכנסה, אלא כל מעמד הביניים, כלומר עשירונים 5-8".

מלמד הציע לוועדה כי בנק הדואר יהפוך להיות בנק של אוכלוסיות מוחלשות. כמו כן, הוא הציע להקים קרן הלוואות למשקי בית בערבות מדינה בדומה לקרן לעסקים קטנים, לחייב את הבנקים להקים מסלולי אשראי מיוחדים לבעלי חשבונות המוגדרים בסיכון אשראי, ולחייב את הבנקים להציע כרטיסי אשראי בסגנון פרי-פייד. עוד הציע מלמד להקים מערך פיקוח שייתן דגש על הפן הצרכני.

נציגי "הבית החברתי" (ארגון החזית החברתית הגדולה נגד יוקר המחיה) שחתמו את יום הדיונים הראשון של הוועדה, הביעו את תמיכתם בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אך לצד זאת הצביעו על הבעיה המרכזית לדעתם היום - אשראי שמחולק לכל מטרה.

הבית החברתי הביע את חששו מבועת אשראי שקיימת היום ומציע לעבוד במודל של בנקים שיהוו תחרות למערכת הבנקאית הקיימת היום – אך במודל רזה יותר. כך למשל מוצע להפוך את בנק הדואר לבנק לכל דבר שניתן יהיה להפקיד בו פיקדונות ולקבל אשראי במסגרת מצומצמת.

מוצע גם לבטל את משך הזמן שפתיחת תיק בהוצאה לפועל מכתימה את שמו של הלקוח. במקום שבע שנים, מוצע להפחית את התקופה לשלוש שנים. חברי הוועדה ציינו שיש היום בצעת חוק בנושא.

הבית החברתי גם הביע התנגדותו לאחת מהמלצות הוועדה למתן אשראי על חשבון החסכונות הפנסיוניים. מנגד, חברי הוועדה לא הסכימו עם עמדה זו ונימקו את דעתם בכך שעל פי מחקר שנעשה בבנק ישראל לפני כמה שנים, מצטברים בחסכונות הפנסיוניים של אנשים שאין להם די אמצעים לגדל את ילדיהם, סכומים הגבוהים בכ 50%-70% מאשר האמצעים הכספיים שיש לאותם אנשים בשנים הארוכות לפני יציאתם לפנסיה, כאשר הם מגדלים את ילדיהם.

בסוף הדיון התייחס הבית החברתי לשני תחקירים שביצע לפיהם הבנקים מנסים להסתיר מלקוחותיהם את האפשרות למעבר למסלול עמלות קבוע בחיוב החודשי. הצעתם היא להחיל באופן אוטומטי את סל העמלות הבסיסי לא רק על אוכלוסיית הקשישים או הנכסים אלא באופן שווה על כלל האוכלוסייה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות