טלוויזיה: דם, סמים ורוקנרול

מכונית עוצרת ברחוב בגריניץ' וילג', שנראה בדיוק כמו שניו יורק של מרטין סקורסזה נראתה תמיד: אפלולית, מאיימת, קודרת. בפנים יושב ריצ'י פינסטרה וניכר שהוא במצוקה גדולה. הוא קונה קוקאין מסוחר אקראי, ששואל אותו אם הוא מוול סטריט. באותו הרגע לריצ'י יש צרות הרבה יותר גדולות, ובכל זאת השאלה מצליחה להעליב אותו. "אני מתעשיית המוזיקה", הוא עונה בכעס. השנה היא 1973, ריצ'י הנסער אוסף לנחיריו את האבקה הלבנה ואז, איך לא, מגיעה המוזיקה. הרכב שלו חונה במקרה ליד אולם ההופעות המפורסם מרסר ארט סנטר, וכשהוא נכנס פנימה הצופים זוכים להיחשף לשחזור של הופעה של להקת הניו יורק דולס.

כך נפתח פרק הפיילוט בן השעתיים של הסדרה החדשה והמדוברת של רשת HBO, "וייניל" — מיזם משותף של מיק ג'אגר, מרטין סקורסזה שביים את הפרק הזה, וטרנס וינטר, מיוצרי "הסופרנוס" ו"אימפריית הפשע". הסדרה מלווה את קורותיו של ריצ'י וחברת התקליטים "אמריקן סנצ'רי" שהקים. הלייבל זכה למנת התהילה שלו, אבל כשהעלילה נפתחת הוא מדמם מזומנים, וריצ'י נואש למצוא הרכב חדש שישפר את השווי שלו וישפר את הסיכוי למכור אותו לקונגלומרט גרמני.

מתוך הסדרה. לא יצירה על מוזיקאים | צילום: Niko Tavernise

לפחות לפי הפרק הראשון, התשובה לבעיה טמונה בהרכב שנקרא נאסטי ביטס. הם מנגנים פרוטו־פאנק שמתחבר היטב לניו יורק דולס ולסטוג'ס, ובראשם עומד הסולן קיפ סטיבנס (ג'יימס ג'אגר, הבן של) בדמות רוקר שחי על הקצה. הלהקה עוד לא זכתה לחוזה הקלטות, אבל הוא כבר מזריק הרואין ומסמן ניצנים ראשונים של מהפכת הפאנק שתגיע כמה שנים אחר כך, כשהוא הולך מכות עם קהל לא מרוצה שמנסה להוריד אותו מהבמה. נאסטי ביטס, כמו אמריקן סנצ'רי, היא פיקציה — אבל המוזיקה אמיתית. מדובר בלהקה נשכחת מעידן הפרוטו־פאנק הניו־יורקי בשם ג'ק רובי שמעולם לא הקליטה אלבום במציאות, אך לפני ארבע שנים יצאו גרסאות דמו אבודות של שיריהם בלייבל זעיר שניסה לעשות עמם צדק היסטורי.

למרות העיגון של עלילת הסדרה במציאות (בפרק הבכורה, מלבד הניו יורק דולס, מגולמים על ידי שחקנים גם חברי לד זפלין ודמויות והרכבים אחרים שהיו קיימים באותה תקופה), היצירה של וינטר־ג'אגר־סקורסזה אינה על מוזיקאים — היא על הביזנס שצומח על גבם של המוזיקאים. הפעם לא המטוסים הפרטיים וזריקת מכשירי טלוויזיה מחלונות חדרי מלון של להקות קאלט הם הסיפור, אלא המטוס הפרטי וערימות הקוקאין של האמרגן הקטן שהפך למנהל חברת תקליטים גדולה. אצל סקורסזה, ואולי גם בחיים, הביזנס תמיד פוגש את העולם התחתון. עד סוף הפרק מישהו ישלוף אקדח ומישהו יירצח בסצנה עתירת דם וזעם. אין דרך אחרת.