בשביל מה הוא בא?

רגעים היסטוריים צריכים להיות רגעים היסטוריים. הופעה ראשונה של ראש ממשלה ישראלי בבית הדין הגבוה לצדק, ועוד בעניין אסטרטגי כמו מתווה הגז, צריכה להיות הופעה חד־פעמית ובעלת חשיבות. אתמול בבג"ץ לא קיבלנו שום דבר כזה. בנימין נתניהו נתן אתמול שואו חיוור, על גבול המשעמם. נתניהו, הרטוריקן, הקריא מהדף. בשביל זה באים?

אין עוררין שנושא הגז חשוב אישית לנתניהו. רק ההתערבות שלו העירה את הפקידים. רק הנחישות שלו ללכת כנגד הזרם הפוליטי והציבורי (ועל הדרך להדיח פקידים ולגרום לשר הכלכלה אריה דרעי להתפטר) הביאה את מתווה הגז אל קו הסיום. אבל זהו. ברגע המכריע נתניהו לא סיפק את הסחורה. הוא חזר כמעט מילה במילה על התצהיר שהגיש לבג"ץ בשבוע שעבר, שבעצמו חזר על הדברים שנתניהו אמר לפני כמה חודשים בדיון בוועדת הכלכלה.

נתניהו מגיע לבג"ץ | צילום: ליאור גוטמן

שלושה הסברים אפשריים

אני לא בוחן כליות ולב, אבל הנה כמה הסברים אפשריים שהצלחתי לחשוב עליהם. ראשית, ייתכן שההופעה החצי מפוהקת שלו בבג"ץ היא בעצם הפוך על הפוך — ניסיון לאותת לשופטים שכולם יודעים שהסיפור הזה כבר גמור. למה לטרוח ולחשוב על טיעונים חדשים? למה לטרוח ולהתייחס לאירועים כלכליים אקטואליים כמו קריסת מחירי הנפט שמעמידה בספק את כדאיות פיתוח מאגרי הגז? הרי העסק סגור וגמור.

אפשרות שנייה היא שלנתניהו היה חשוב להראות לשופטים שהמתווה זה הוא והוא המתווה. יש מי שיגידו שכך נתניהו מטיל מורא על השופטים, אבל האמירה הזאת מזלזלת באינטליגנציה וביושרה שלהם, כך שמוטב לפסול את ההסבר הזה על הסף.

גם ייתכן שזה יותר פשוט מזה. ייתכן שנתניהו חשב שאם כף רגלו תדרוך באולם בית המשפט, בפעם הראשונה בהיסטוריה הישראלית, השופטים יתרשמו מכך שמדובר בנושא שאין חשוב ממנו. אם ההסבר הזה נכון, אזי מה שחשוב הוא רק ההגעה של נתניהו, ופחות הדברים שאמר.

ואפשרות שלישית לא קשורה אלינו כלל, אלא למה שקורה הרחק מכאן, מעבר לים. סוד גלוי הוא שמתווה הגז חשוב לממשל האמריקאי. אחרי שהממונה על הגבלים עסקיים לשעבר דיויד גילה פוצץ את העניינים בדצמבר 2014, ועל הדרך הוריד לטמיון את טקס חתימת חוזה הגז שתוכנן להתקיים בבירת ירדן עמאן בנוכחות מזכיר המדינה ג׳ון קרי, זה האחרון התקשר לנתניהו כדי לשאול מה נסגר איתנו פה במידל איסט. ייתכן שהגעתו לבג"ץ היא דרכו של ראש הממשלה לאותת לאמריקאים שהוא "אול־אין" בסיפור הזה של הגז. ואז, באמת לא כל כך חשוב מה הוא אומר, אלא רק העובדה שהוא אשכרה הגיע.

תזכורת לנתניהו: גם בחיים עצמם צריך להשקיע

האמת? טוב שהשלב הטכנו־משפטי הזה תכף נגמר. יש עוד הרבה דברים שקשורים לגז שהממשלה צריכה לטפל בהם, שכבר עדיף להתקדם. אפשר רק לקוות שנתניהו יגלה את אותו עניין בקידום הנושא גם כשזה יהיה הרבה יותר סבוך וטכני, וגם כשהמצלמות לא יהיו שם.

הלוואי שראש הממשלה היה מגלה את אותו המרץ ומקדיש את אותה תשומת לב גם לנושאים אחרים. נגיד, לבעיית הפנסיה של העולים החדשים משנות התשעים, למצוקת הרופאים והאחיות, או לבירוקרטיה המזעזעת שצריך להתמודד איתה כל מי שרוצה להקים עסק קטן בישראל. אתם יודעים, החיים עצמם.