אז איך מסבירים באוצר את שיא ההשקעות

במשרד האוצר חושבים שההייטק הישראלי תקוע, ומסבירים את זה בעיקר בעלייה בשכר בענף ובמחסור במהנדסים ובמתכנתים. לפי נתוני הכלכלן הראשי באוצר ענפי ההייטק מעסיקים כ־12% מהשכירים במגזר העסקי ותורמים כ־9% מכלל התוצר הישראלי. עוד עולה מהסקירה כי עד 2010 היה הענף מנוע הצמיחה העיקרי במשק, ואילו מאז קצב הצמיחה שלו עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי והעלייה במשקלו ביצוא נעצרה.

הקיפאון בנתוני התעסוקה בשנים האחרונות, כפי שמשתקף מהסקירה, מעלה סימני שאלה לגבי עתידו של הענף. העלייה המהירה בשכר בהייטק תומכת בהערכה שהיצע כוח האדם המיומן מוגבל.

אחרי שנים רבות של בכי על כך שחברות ישראליות נמכרות מוקדם מדי, בשנתיים האחרונות עוד ועוד חברות מסרבות לאקזיטים מפתים והופכות לחברות גדולות שמכניסות מאות מיליוני דולרים ומעסיקות מאות עובדים. כך לדוגמה וויקס, פיוניר, אאוטבריין, טאבולה, איירון סורס ואחרות. באוצר אולי לא שמו לב לכך, אבל המשקיעים ועוד איך הבחינו. התחומים הפכו מגוונים יותר — במקום רק שבבים ואלקטרוניקה יש פרסום ואחסון ומידע רפואי ועוד. האקזיטים בשנים האחרונות מגיעים למיליארדי דולרים ובכל שנה נכנסות לארץ ענקיות חדשות, שלעתים עושות זאת ולו כדי להכניס רגל לתעשייה שכולם כבר חלק ממנה.

מסתכלים דרומה, מתעלמים מהצפון

בשנה האחרונה התרכזו משרדי הכלכלה והאוצר בעידוד תוספת כוח אדם להייטק, תוך מיקוד בנשים, חרדים וערבים, שמשקלם בענף נמוך מאוד. זהו צירוף מבורך בהיבט הסוציאלי, אבל לאוכלוסיות החרדים והערבים אין בשלב זה השכלה טכנולוגית שתוכל להזניק את התעשייה קדימה. במילים אחרות — זה ייקח זמן, והסברה שזה מה שיציל את הענף היא בעיקר הטעייה.

כיוון נוסף הוא המעבר לפריפריה, ואכן הענף מתרחב לאחרונה לדרום, אבל גם שם יש לבחון את מרכזי הפיתוח בראייה לטווח ארוך. האם ישכילו להקים שם תעשייה לאורך זמן, או שהכל ייעלם ברגע שייעלמו ההטבות המפליגות? מהצפון יש התעלמות גורפת בעיקר מצד הממשלה, ונראה שגם ניסיונות של אנשי הייטק וחברי כנסת להביא לשם מפעלים לא צולחים בינתיים.

מה שטוב למיקרוסופט וגוגל טוב גם לנו

לשר האוצר משה כחלון אין בעיה לעודד העסקת זרים בענף הבנייה, אבל בהייטק זו לא אופציה מבחינתו. הרב־גוניות של עמק הסיליקון מגיעה מהפתיחות המלאה לזרים, ולראיה היום בראש מיקרוסופט וגוגל עומדים מהגרים הודים.

ישראל סגורה לחלוטין בפני כוח אדם זר ואיכותי שיכול מצד אחד להזרים דם חדש לתעשייה ומצד שני להוריד מעט את רמות השכר, שכרגע מהוות מכשול רציני לפיתוח מרכזים עתירי כוח אדם. חברות שירצו להקים כאלה יעדיפו את הודו, סין ואפילו מדינות באירופה, וישאירו לנו מרכזים קטנים אם בכלל.