אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלכה המורשת? צילום: רויטרס

הלכה המורשת?

איך עדות אחת בת 15 שנים על אירוע שהתרחש לפני 20 שנה תשפיע על המורשת של פייטון מאנינג, אחד הקוורטרבקים הגדולים בהיסטוריה?

15.02.2016, 14:19 | רון גורדון
בטיימינג מושלם, צירוף מילים שהוא כידוע גם שמה השני של ארה"ב, הובא בשבוע האחרון סיפור מדהים, מכוער ומוזר לידיעת הציבור. כתב הניו יורק דיילי ניוז שון קינג השיג מסמכים על תביעה שהוגשה ב-2001 נגד פייטון מאנינג על תקיפה מינית לכאורה, שביצע בזמן שהוא עוד שיחק באוניברסיטת טנסי, ב-1996. על פי ההאשמות מאנינג ואביו, שחקן העבר ארצ'י מאנינג, לא רק עשו הכל כדי לכסות ולהסתיר את האירוע, אלא גם פתחו במסע השמצות נגד המתלוננת, בספר שפרסם בשנת 2000.

קראו עוד בכלכליסט

מאנינג בימיו בקולג מאנינג בימיו בקולג'. על פי תחקיר של כוח משימה של הבית הלבן עצמו מ-2014, אחת מכל חמש נשים עוברת סוג כלשהו של הטרדה מינית במהלך לימודיה או שהותה במכללה | צילום: רויטרס מאנינג בימיו בקולג

על פי המסמכים, בשנתו השנייה של מאנינג בטנסי הוא עבר בדיקה בעקבות שבר ברגל, בדיקה שביצעה ד"ר ג'יימי נוטרייט, שהפכה עם השנים למומחית לרפואת ספורט ועבדה עם אתלטים בכירים. במהלך אותה בדיקה תיארה נוטרייט כי "מאנינג הציב בכוונה תחילה ותוך חוסר כבוד בולט את עכוזו הערום ועוד קצת אל מול הפנים שלי".

אז הנה התיאור המלא. עמכם הסליחה.

שאלה: "בואי נהיה ברורים, זה לא היה רק החלק האחורי שלו, העכוז, שהתייצב מול פניך, אלא גם אברי המין שלו?"

תשובה: "כן. זה היה הרקטום, האשכים, והחלק שבין האשכים לרקטום. וכל זה היה לי בתוך הפנים. הרחקתי אותו. דחפתי אותו ואמרתי לו (אפילו לא ננסה לתרגם את זה): "you're an ass".

שאלה: "איך מאנינג הגיב?"

תשובה: "הוא כעס. ראיתי זעם בעיניים שלו וגיחוך כשהוא הסתובב". כשמאנינג הכחיש הכל, וטען שהוא רק ניסה לחשוף עצמו בפני שחקן אחר שהיה בחדר, מלקולם סקסון, בתור בדיחה, סקסון תמך בגרסתה של נוטרייט.

על פי הדיווח זה לא היה האירוע הראשון בין השניים, ותקרית נוספת מ-1994 נותרה במסתורין. יש לזכור כי המסמכים האלה הם חד-צדדיים, הם המסמכים שמתעדים את העדות של נוטרייט למקרה, ואת התצהיר שגבו ממנה עורכי דינה. מאוחר יותר נוטרייט כאמור תבעה את מאנינג ואביו על מה שנכתב בספר, והצדדים הגיעו לפשרה שלא פורסמה.

וכאן מתחיל החלק השני בסיפור, והמדהים יותר, ואלו המאמצים שאוניברסיטת טנסי עשתה כדי להסתיר את התקרית.

ד"ר נוטרייט התלוננה מיד, הבוס שלה תמך בה, וכאמור השחקן בחדר. נוטרייט בשלב הזה התבקשה על ידי האוניברסיטה לשנות את הגרסה שלה, ולומר שהיא עוזבת את בית הספר בגלל שאתלט שחור חשף את עצמו בפניה. לא רק זאת – נוטרייט מציינת כי מנהלי בית הספר גם נתנו לה שם ספציפי של אתלט להאשים. ב-1997 נוטרייט באמת עזבה את אוניברסיטת טנסי. בתביעה שהגישה נגד הפרסומים בספרו של מאנינג משנת 2000 טענה נוטרייט כי אביו, ארצ'י, תיאר אותה כ"בעלת פה מלוכלך, שהרבתה להתרועע עם שחקנים שחורים במעונות".

מאנינג בחגיגות הסופרבול. מאנינג הוא אול אמריקן בוי אהוד ואהוב ונערץ, שרוב מעריציו, אוהביו ואוהדיו יבטלו את הסיפור הנ"ל בהינף יד כי "יש דברים שעושים בקולג מאנינג בחגיגות הסופרבול. מאנינג הוא אול אמריקן בוי אהוד ואהוב ונערץ, שרוב מעריציו, אוהביו ואוהדיו יבטלו את הסיפור הנ"ל בהינף יד כי "יש דברים שעושים בקולג'". | צילום: רויטרס מאנינג בחגיגות הסופרבול. מאנינג הוא אול אמריקן בוי אהוד ואהוב ונערץ, שרוב מעריציו, אוהביו ואוהדיו יבטלו את הסיפור הנ"ל בהינף יד כי "יש דברים שעושים בקולג

אחת מכל חמש נשים

זהו. סוג של בקצרה. עד כאן הסיפור. ולו יש שני היבטים. הראשון וחשוב יותר – עוד עדות מדאיגה, גם אם בת יותר מעשור, על האווירה האלימה ורוויית היצרים במכללות בארה"ב.

אינספור תלונות על הטרדות מיניות, והרבה מעבר לכך, על אונס, מגיעות מדי שנה לתקשורת, הרבה פחות מכך מגיעות לידיים של חוקרי המשטרה והממשל והרבה יותר מכך מגיעות לאוזניהם של מנהלי המכללות.

על פי תחקיר של כוח משימה של הבית הלבן עצמו מ-2014, אחת מכל חמש נשים עוברת סוג כלשהו של הטרדה מינית במהלך לימודיה או שהותה במכללה. לפי תיקון 9 לחוק הפדרלי חל איסור על מכללות שמקבלות תקציב מהמדינה לעשות איזושהי אפליה בחקירה על בסיס האשמות להטרדה מינית, בלי קשר לחקירה הפלילית בנושא. רק לפני שבועיים הסתיימה פרשה אחת מיני רבות, שבה האשימה סטודנטית במכללת פלורידה סטייט את ג'ימייס וינסטון, כוכב המכללה בעבר והבחירה הראשונה בדראפט של 2015, באונס, וזכתה לסכום של קרוב למיליון דולר בפשרה עם המכללה. הזרקורים עכשיו מופנים לאוניברסיטת טנסי שתנסה להתמודד עם אור היקרות השלילי הזה, שמקיף מלבד אנקדוטת מאנינג את תוכנית הספורט כולה ולא מעט שחקנים, שיצרו "אווירה עוינת לנשים" במהלך השנים האמורות.

השאלה כאן היא - האם המודעות לתקיפות מיניות של ספורטאים - מקצוענים ובקולג' - תהפוך לסיפור גדול יותר ממה שהוא היום בעקבות החשיפה, תרתי משמע, של מאנינג.

החלק השלישי בסיפור היא איך עדות אחת בת 15 שנים על אירוע שהתרחש לפני 20 שנה תשפיע על המורשת של אחד הקוורטרבקים הגדולים בהיסטוריה? כזה שהצליח לחמוק מכל כתם אישי במהלך הקריירה שלו הרבה יותר טוב מאשר מכל תאקל על המגרש? גם האשמה אחרונה על שימוש בהורמון גדילה כדי להחלים במהרה מניתוחי הצוואר שעבר, הורמון שנטען לבסוף שנשלח לאשתו של מאנינג לצורך איזה טיפול, עברה יחסית בשקט.

צריך להסתכן ולומר שאין כאן מקרה של 'ידעו ושתקו' או של עברה ועבריין סדרתי – כמו, אם ניתן דוגמאות מקומיות – מהחומרים שנאספים עכשיו על משה איבגי או הסיפור העצוב של מוני פנאן (בעניין אחר כמובן), או אם נרחיקה אמריקה - העדויות הבלתי נגמרות נגד ביל קוסבי.

מאנינג הוא אול אמריקן בוי אהוד ואהוב ונערץ, שרוב מעריציו, אוהביו ואוהדיו יבטלו את הסיפור הנ"ל בהינף יד כי "יש דברים שעושים בקולג'". מאנינג, אם צריך להמר, לא יגיב כלל, ייתן למקרה לדעוך. והוא ידעך. הבעיה של מאנינג היא הטיימינג: הוא עדיין לא הודיע רשמית על פרישה ממשחק כמו שהעריכו שכבר יעשה, והמבקרים טוענים כי זה בגלל שהוא לא השיג חסות מספקת על האירוע, שתשלם לו כמה מיליונים נוספים. בהצלחה עם זה עכשיו כמו שאומרים.

תגיות