צילום: נמרוד גליקמן
אקסלנס נגד מגדל שוקי הון: מתחייב לא לגבות דמי ניהול במחקות ב-2016
בחודש שעבר הודיע בית ההשקעות מגדל שוקי הון כי הוא מעלה דמי ניהול בשורה של קרנות מחקות, שלא גבו דמי ניהול, לרמה של 0.15%-0.25%
בית ההשקעות אקסלנס בניהולו של עוזי דנינו שוב מנסה לסנדל מהלך של המתחרה מגדל שוקי הון. בית ההשקעות הודיע כי לא יגבה דמי ניהול בקרנות הנאמנות המחקות שבניהולו גם בשנת 2016.
קראו עוד בכלכליסט
אקסלנס הוא שחקן קטן בתחום הקרנות המחקות והוא יצא היום בהודעה לאחר שהוציא התחייבות דומה בשנת 2015. אקסלנס הוציא את ההודעה לאחר שבחודש שעבר הודיע בית ההשקעות מגדל שוקי הון בניהולו של יוסי בן ברוך כי הוא מעלה דמי ניהול בשורה של קרנות מחקות, שלא גבו דמי ניהול, לרמה של 0.15%-0.25%.
עבור אקסלנס המנהל בקרנות המחקות סכום נמוך של 3.5 מיליארד שקל אין הרבה מה להפסיד מהמהלך, זאת להבדיל ממגדל שוקי הון שמהווה השחקן המוביל בתעשיית המחקות ומנהל בהן נכסים בהיקף כולל של 13 מיליארד שקל (לאחר שספג פדיונות כבדים של מיליארדי שקלים בחודשים האחרונים בעקבות הירידות בשווקים).
בעקבות המהלך בשנה שעברה הצליח אקסלנס לגייס בקרנות המחקות פי 2 מנתח השוק שלו בתעשייה, כך שהמהלך בהחלט השתלם, אם כי ההשפעה הייתה בעיקר על כסף חדש שנכנס לשוק ופחות על יציאת כספים קיימים בקרנות המחקות של מגדל לאקסלנס.
לאקסלנס אין בעיה שלא להרוויח בשלב זה על הקרנות המחקות ולהמשיך להרוויח מפעילות תעודות הסל שלו המרוכזת בחברת תעודות הסל קסם, עד שיגיע לנתח שוק משמעותי יותר בפעילות הקרנות המחקות. יש לציין כי שחקן קטן נוסף בתחום המחקות, הראל פיננסים, הודיע לפני שבועיים גם הוא על התחייבות שלא לגבות דמי ניהול ב-13 קרנות מחקות שבניהולו וזאת עד סוף ספטמבר 2015.
קרנות הנאמנות המחקות הם בעצם מוצר מתחרה לתעודות הסל - הן מציעות למשקיע את תשואת המדד שאחריו הן עוקבות אך הן נמצאות תחת משטר רגולציה אחר. ההבדל בינן לתעודות סל הוא בראש ובראשונה העובדה שבניגוד לתעודות שמתחייבות להשיג את תשואת המדד, הקרנות המחקות רק מתחייבות להשתדל להשיג אותו. ההתחייבות שלוקחים על עצמם מנהלי תעודות הסל מחייבת אותם לרתק הון לנוכח הסיכון הגלום בהתחייבות.
הבדל נוסף הוא שתעודות הסל יכולות לגבות מעבר לדמי ניהול גם הכנסות עקיפות דוגמת שמירת חלק מהכנסות הדיבידנד והריבית שהן מקבלות בכיסן. קרן מחקה שקופה יותר ללקוח שכן היא גובה אך ורק דמי ניהול בעוד כל ההכנסות העקיפות שייכות ללקוח.
מנגד, גם עלויות ניהול התעודה דוגמת עלויות גידור מטבע או עלויות גלגול חוזים מגולגלות על הלקוח בעוד חלק ממנהלי תעודות הסל סופגים את העלויות הללו.
הבדל נוסף שמשחק דווקא לטובת תעודות הסל היא העובדה שהן נסחרות לאורך כל שעות המסחר בדומה לנייר ערך בעוד הקרנות המחקות נסחרות רק בשלב טרום המסחר ובשלב הנעילה. ברשות ני"ע מעוניינים להכניס את תעודות הסל למשטר פיקוח זהה לזה של קרנות הנאמנות ולהפוך את התעודות לקרנות סל - בדומה לקרנות הפועלות בארה"ב.
קרנות סל הן זהות לקרנות מחקות אך נסחרות לאורך כל שעות המסחר. בתי ההשקעות נערכים לשינוי החקיקתי הזה (שלפי הערכות ייקחו עוד כמה שנים עד שיצא לפועל) תוך נסיון לייצר מותג ולגייס לקוחות לקרנות המחקות. זאת במיוחד על רקע העובדה שהיועצים בבנקים מאוד אוהבים את המוצר (וכמובן את דמי הניהול האטרקטיביים שלו) ומגייסים לקוחות רבים לקרנות המחקות, על חשבון תעודות הסל.
עוזי דנינו התייחס למהלך הטרי של אקסלנס ואמר "כבית ההשקעות המוביל בתחום המוצרים עוקבי המדדים, אנו מאמינים שתחום הקרנות המחקות בישראל עדיין רחוק ממיצוי פוטנציאל הצמיחה שלו. אין לי ספק שההחלטה להמשיך לא לגבות דמי ניהול על הקרנות המחקות גם בשנה הקרובה תאפשר למשקיעים נוספים להכיר מוצר פיננסי חשוב זה ותגדיל את היקף הנכסים המנוהל על ידי הקרנות המחקות שלנו".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה