לקמרון "אין קשר רגשי לאיחוד", אבל הוא יתאמץ להישאר בו

ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון הגיע היום (ב') לפריז במאמץ לסלק מדרכו מהמורות אחרונות לקראת הפסגה שתיפתח ביום חמישי בבריסל, ואשר בה ידונו בתנאי הישארותה של בריטניה באיחוד האירופי. נשיא צרפת פרנסואה הולנד, שנפגש מוקדם יותר עם נשיא המועצה האירופית דונלד טוסק כדי לדון בתנאים הבריטיים, מוביל קבוצה של מדינות מגוש היורו המתנגדות לתוכניתה של בריטניה לבצע רפורמה באיחוד. הביקורת של צרפת הופנתה בעיקר נגד דרישות בריטניה לגדר את הבנקים שלה מפני תקנות המשילות של גוש היורו.

בפסגה מקווה קמרון לגבש עסקה שאותה יוכל לשווק לבריטים לקראת משאל העם על הישארותה של בריטניה באיחוד. עם זאת, הוא זקוק להסכמת כל שאר 27 מנהיגי האיחוד כדי להשיגה.

אז מה בעצם מבקש קמרון מהאיחוד האירופי?

קמרון הציב ארבע דרישות עיקריות, כאשר אבן הנגף העיקרית היתה בקשתו להגביל את ההטבות הסוציאליות הניתנות למהגרי עבודה המגיעים לבריטניה. מדובר בנוהל מפלה שאינו מקובל על מדינות אחרות באיחוד, ואשר נתקל בהתנגדות נחרצת באופן מיוחד ממדינות מזרח אירופה שמהן יוצאים רוב מהגרי העבודה. נושא נוסף הוא הכרה בכך שהיורו אינו המטבע היחיד של האיחוד, וזאת כדי לוודא שמדינות שנמצאות מחוץ לגוש לא יופלו לרעה. קמרון גם מבקש להגביר את התחרותיות במשק, בעיקר באמצעות צמצום רגולציה, וכן לוודא שהאיחוד לא יממש את שאיפתו "להדק את קשרי העמים" - מה שעלול לפגוע, לפי קמרון, בריבונות הבריטית.

קו אדום של קמרון: לא לצבא משותף | צילום: republicain-lorrain.fr

מהם הקווים האדומים של קמרון?

קמרון אמר כי בריטניה תסרב לכל מהלך שיתבצע באיחוד האירופי לעבר כינונו של צבא משותף. כן יסרב קמרון לחשוף את פעילות משטרת בריטניה להתערבות מינהלתית של האיחוד. נקודה אחרת שלא יתפשר עליה הנה הוויתור על הליש"ט וההצטרפות של בריטניה לגוש המוניטרי.

איזו דרישה בריטית הכעיסה את אירופה?

המדינות החברות באיחוד אינן מוכנות להתפשר על חירותם הבסיסית של אזרחי האיחוד האירופי - לנוע בחופשיות בין גבולות היבשת ולקבל את הזכויות המגיעות להם בכל אחת מהמדינות. החלטתו של קמרון, למנוע הטבות סוציאליות למהגרים אירופים לפרק זמן של ארבע שנים לאחר הגעתם לממלכה, עקפה למעשה את עקרון חופש התנועה.

כיצד הגיבו מנהיגי האיחוד האירופי לדרישות קמרון?

נשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר אמר כי הוא מוכן לעבוד בשיתוף פעולה עם קמרון כדי "לגבש עסקה הוגנת עבור בריטניה והאיחוד". עם זאת, המסר המגיע ממדינות האיחוד האירופי הוא שהן אינן יכולות להסכים למדיניות שתפלה נגד אזרחים של מדינות האיחוד, בראש ובראשונה זכות המעבר החופשית.

מה אם קמרון לא ישיג את מבוקשו?

גורמים מדיניים ואחרים חזרו והפנו לקמרון את השאלה, האם יפעל ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי במקרה שהמשא ומתן עם עמיתיו ביבשת ייקלע למבוי סתום. קמרון הסכים רק לומר שהוא "אינו פוסל שום אפשרות" וכי אינו חש "קשר רגשי" לאיחוד האירופי.

עד כמה הבריטים תולים תקוות בפסגה?

לפי סקר שנערך בסוף השבוע, רוב הבריטים אינם מאמינים כי קמרון יצליח לגבש עסקה טובה לגבי תנאי הישארותה של בריטניה באיחוד האירופי. סקרי דעת קהל הראו כי המדינה חצויה בשאלה אם להישאר או לפרוש, וכי ההחלטה תלויה במידה רבה בהסכם שיגובש מול שאר מדיניות האיחוד. סקר של ComRes שנערך עבור "האינדיפנדנט" גילה כי 58% מהבריטים סבורים שקמרון לא ישיג עסקה טובה.

מתי יתקיים משאל העם על פרישת בריטניה?

גרסתה הרשמית של ממשלת בריטניה היא כי משאל העם יתקיים בסוף 2017. עם זאת, מקורות בדאונינג 10 כבר הצהירו כי לא יתנגדו לקיים את המשאל מוקדם יותר, אם הדבר יתאפשר. לפיכך, הצפי הוא כי המשאל יתקיים בקיץ הקרוב, ביוני או ביולי, וזאת אם קמרון יצליח להגיע להסכמות בפסגה בבריסל בסוף השבוע.

עשרה חודשים של התלבטויות הגיעו לסיומם אתמול, כאשר HSBC, הבנק הגדול באירופה, החליט כי ישאיר את המטה שלו בלונדון ולא יעביר אותו להונג קונג, לאחר הצבעה שקיים הדירקטוריון בנושא.

"אחרי ששקלנו בכובד ראש כל אחד מהסעיפים, זה הפך להיות ברור כשמש, כי לא רק שקיימת הלימה בין האסטרטגיה שלנו המתמקדת באסיה ובין שימור הגרעין העסקי שלנו באחד מהמרכזים הפיננסיים המובילים בעולם, לונדון, אלא זה גם מאפשר לנו להגיע לתוצאות הטובות ביותר עבור הלקוחות ובעלי המניות שלנו", מסר הבנק בהצהרה.

על רקע אי־הוודאות בנוגע להישארות בריטניה באיחוד האירופי, שתנאיה יידונו בפסגה שתתקיים בבריסל השבוע, HSBC רמז כי למרות הבעת האמון בלונדון, שמדגישה את מעמדה כבירת פיננסים גלובלית, ברקזיט עלול לעלות לה ביוקר. ליתר דיוק מדובר בכאלף משרות שיעברו לשלוחה בפריז, כך אמר היום מנכ"ל HSBC סטיוארט גוליבר בריאיון לסוכנות בלומברג.

המשמעות היא כי אף שהם שמים את מבטחם בלונדון, ב־HSBC מעדיפים שבריטניה תישאר חלק מהאיחוד.

הבעת אמון בלונדון הגיעה בשבוע שעבר גם מקרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם, בעלת נכסים בשווי 800 מיליארד דולר. חטיבת הנדל"ן של הקרן הודיעה כי היא רואה בבירת הממלכה המאוחדת "יעד מרכזי להשקעות" וכי מעמדה כ"מעצמה פיננסית גלובלית יעמוד בעינו עוד שנים רבות".