אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהיר ויחצני צילום: רויטרס

מהיר ויחצני

האלבום החדש של קניה ווסט לא זקוק לתעלולי היח"צ שמלווים אותו מכל עבר. הוא טוב, אבל גם מהיר ומתיש

17.02.2016, 09:47 | עמי ברנד
הקריירה המוזיקלית של קניה ווסט לא באמת זקוקה לכותרות במדורי הרכילות ולקרב העתיק עם טיילור סוויפט כדי לקבל את המגיע לה. לא מבחינה מסחרית ולא מבחינה אמנותית. ווסט מעולם לא קופח, וגם האלבום החדש שלו, "The Life of Pablo", כבר קטף לא מעט שבחים, חלקם מוגזמים, אם כי לא מאוד.

השבוע, אחרי שהאלבום ששמו כבר הוחלף מספר רב של פעמים עד שקניה נסגר על שמו הנוכחי, הפציץ הראפר את טוויטר בציוצים על חובות ענק ופנה למארק צוקרברג וללארי פייג' כדי שישקיעו בו במקום באיזה בית ספר באפריקה. אם כך נראית מתקפת היח"צ לקידום האלבום החדש, היא עושה לו עוול גדול.

עוד בגזרת הפרסום הבעייתי, השיר המדובר ביותר באלבום כרגע הוא "Famous", שכבר עורר סקנדל בגלל שתי שורות מכוערות שהופנו לסוויפט. הבעיה היא שהשיר הזה עושה לרוב השירים האחרים באלבום שירות דוב ומייצג יותר את קניה שוחר המדון וההתפרצויות לבמה בטקסי פרסים מאשר את ווסט של שיר הפתיחה "Ultralight Beam".

קניה ווסט. שירי גוספל מלאים ברגש לצד פצצות אגו טריפ, צילום: רויטרס קניה ווסט. שירי גוספל מלאים ברגש לצד פצצות אגו טריפ | צילום: רויטרס קניה ווסט. שירי גוספל מלאים ברגש לצד פצצות אגו טריפ, צילום: רויטרס

השיר הזה, שכאמור פותח את האלבום, הוא ממתק גוספל אמיתי כולל שירת מקהלה ומילים על אמונה באלוהים ובקשה לחיים שלווים. יש בו אפילו תפילה על פריז המוכה. אם נעזוב את הציניות המתבקשת בצד, השיר הזה מסמן איפה ווסט היה יכול להיות כמוזיקאי וכזמר לו רק היה מתמקד ביצירה של שירים כאלה.

בהמשך האלבום מפציעים שירים נוספים שבהם קניה מביע רגשות של ממש, מבטיח לעצמו לא לחזור על הטעויות של אביו ומתגעגע שוב לאמו המנוחה, כמו לדוגמא בשני החלקים של השיר "Father Stretch My Hand". אלא שאלה נושקים לפצצות אגו טריפ כמו "I Love Kanye", שבו הכוכב מתלונן על הקושי שלו לרצות את הקהל ולהישאר נאמן לעצמו. השיר מסתיים, איך לא, בהצהרת אהבה של קניה לקניה.

 עטיפת האלבום החדש של קניה ווסט עטיפת האלבום החדש של קניה ווסט  עטיפת האלבום החדש של קניה ווסט

מספר האורחים באלבום יכול למלא אצטדיון, אבל רובם מצדיקים את נוכחותם. אם כבר להקשיב לאותו שיר מיזוגני שעולב בטיילור, אז כדי לשמוע את החלק שתורמת לו ריהאנה. "No More Parties In LA" מארח את המתחרה העיקרי של קניה על הבכורה בעולם הראפ, קנדריק לאמאר.

אחרי מטח רצוף של 58 דקות ללא מנוחה או הפוגות בין הקטעים המאזין לאלבום החדש של קניה ווסט נשאר מותש, וחלוקת ההאזנה למנות קטנות בהחלט מיטיבה עמו שכן ההפקה החכמה ברמת השיר הבודד מבליטה אלמנטים ברחבי הפלייבק שנחשפים רק בהאזנות מרוכזות.

"The Life of Pablo" היה יכול להיות מוצלח בהרבה לו היה קצר בחצי שעה. התוצאה המתומצתת היתה נקייה ממטען עודף של אינטריגות סלבס ושורות שנועדו להיות פוסט בפייסבוק, ולא בתוך אלבום שאמור להציע יותר מרכילות. אבל ווסט בחר אחרת. בכל זאת, רכילות וקרבות בוץ תמיד העניקו תנופה למכירות. אולי זה יעזור לו לכסות על החובות בגובה 53 מיליון דולר שמטרידים אותו בטוויטר.

תגיות