חקר ביצועים: השבוע הקשה של משפחת נתניהו

כחלון לא בסביבה

כשבג"ץ שלח את ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את פסקת היציבות הרגולטורית של מתווה הגז בכנסת, היו מי שמיהרו להתחיל לספור קולות ולציין שמשה כחלון לא יוכל להצביע, אז אולי לביבי אין רוב. החישוב הזה לא ממש רלבנטי משתי סיבות: נתניהו כנראה לא יגיע עם זה לכנסת, וכחלון בכלל לא חבר בה. קצת מתחת לרדאר, ובמסגרת החוק הנורבגי, הוא עזב ופינה את כיסאו לח"כ כלשהו מתחתית רשימת כולנו. כמה נוח, עוד משהו שכחלון לא צריך להתעסק בו. כך הוא יוכל להמשיך להתחמק מהבעת עמדה בסוגיות רגישות, מעימותים, מהחלטות לא פופולריות. מה נשאר לו בסך הכל, הצבעות בממשלה? נו, שם לנתניהו יש רוב, כחלון יכול לגזור קופון ציבורי בלי לשלם מחיר פוליטי, כלומר להמשיך עם הפופוליזם בלי לקחת סיכון ממשי. זו מנהיגות!

נעמה סיקולר

משה כחלון | צילום: עומר מסינגר

האיש של ביבי בדרך החוצה

אורי יוגב היה בן הטיפוחים של בנימין נתניהו. ב־2003, בשליחות שר האוצר נתניהו, הממונה על התקציבים יוגב עשה בשבילו את העבודה המלוכלכת. הוא לא היסס להעליב את החד־הוריות, לקצץ קצבאות, לחסום תקציבים לשרים, לרסק את העבודה המאורגנת — ולחטוף את הריקושטים במקום הבוס. ב־2009 יוגב, בשליחות ראש הממשלה נתניהו, התערב בתקציב המדינה מעל ראשו של ראש אגף התקציבים באוצר רם בלינקוב ודחף להתפטרותו. ב־2011 הבעיר את יחסי העבודה ברכבת ישראל. אחרי כל אלה, יוגב עתיד להישלח הביתה ולהיפרד שלא מרצונו מתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות. למה? כי בנקודת הזמן הזו הפטרון שלו זקוק לשיתוף הפעולה של משה כחלון, שרוצה להיפטר מיוגב. שיעור מאוחר, אבל חשוב, על נאמנות עיוורת לאיש שנאמן רק לעצמו.

אמיר זיו

לאומי עזבו אתכם מפנסיה

בניסיון למנוע שחיקה נוספת בפנסיה, המדינה עושה בשנים האחרונות ככל שביכולתה כדי למנוע מהחוסכים למשוך את הכסף לפני הזמן, כך יקבלו אותו רק לאחר פרישתם, וכקצבה חודשית. קופות הגמל נהפכו לכאלה שאפשר לממש רק עם הפרישה, על החוסכים נאסר למשוך חיסכון הוני, וישנם קנסות על משיכה מוקדמת. אפילו מדברים על איסור למשוך פיצויים. אבל השבוע דווקא בנק לאומי ביקש מעובדיו לממש חלק מזכויות הפנסיה שלהם הרבה לפני הזמן. העניין עלה במסגרת משא ומתן עם העובדים, כשההנהלה הציעה שחלק מהזכויות הסוציאליות שלהם, בשווי של כ־1.15 מיליארד שקל, יומרו במניות של הבנק בסכום זהה. למה? כי ההתחייבויות לפנסיות התקציביות הללו מכבידות על הבנק. כחלק מהמאמצים של המדינה בתחום, ראוי שהרגולטור ייתן את הדעת על הנעשה בלאומי, ויוודא שהשמירה על המאזן של הבנק לא באה על חשבון זכויות הפנסיה של עובדיו.

אתי אפללו

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח | צילום: באדיבות יח"צ לאומי

נתניהו על סף פלישה

למשפחת נתניהו היה שבוע קשה בבתי המשפט. לאחר שבית הדין לעבודה קבע ששרה התעמרה בעובדי בית ראש הממשלה, באו שופטי בג"ץ ותקעו מקל רציני במתווה הגז של ביבי, כששלחו אותו לחוקק את סעיף היציבות הרגולטורית שנתן לחברות. ראש הממשלה מקדם לאחרונה יוזמות להעצמת משילותו, בדמות ניסיונות להיפטר מוועדות איתור, מרגולטורים עצמאיים מדי ומחברי כנסת "סוררים", בעיקר ערבים. ומה עם שופטים "סוררים"? רק לאחרונה הצליח נתניהו למנות את איש אמונו ליועץ משפטי לממשלה. אם בג"ץ יטרפד את המתווה, ציפור נפשו של ראש הממשלה, הוא עלול לשלוף עוד שלל פתרונות יצירתיים ובעייתיים להגברת שליטתו גם בזירה המשפטית. כך ההכרעה הזאת מציבה את הדמוקרטיה הישראלית בפרשת דרכים דרמטית.

משה גורלי

החדשים של LG שוחקים את הפרימיום

LG חשפה השבוע שני סמארטפונים חדשים, X Cam ו־X Screen. הראשון כולל מצלמה אחורית כפולה, האחר מסך משני שדולק תמיד. אלה שני פיצ'רים שנחשבו עד לאחרונה חדשניים ואפיינו מכשירי עילית, ועכשיו הם נכנסים למכשירי הביניים הזולים יותר. זו מגמה מתרחבת: פיצ'ר המובייל החדשני של אתמול נהפך מהר לסטנדרט של היום. היצרניות מכסות כך את עלויות הפיתוח של אותם פיצ'רים, הצרכנים מקבלים מכשירים משוכללים יותר בטווח מחירים רחב יותר, ולכאורה כולם מרוצים. אבל כשזה המצב, אין באמת סיבה לקנות מכשירים סופר־מתקדמים ב־3,000 שקל, שהם אלה שיוצרים לחברות את שולי הרווח האמיתיים. יצרניות הסמארטפונים, כפי שחזה בשבוע שעבר סמנכ"ל המובייל של לנובו בראיון ל"כלכליסט", יצטרכו למצוא פריצת דרך טכנולוגית אמיתית כדי לשמור על ערוץ ההכנסה העיקרי שלהן.

דור צח

שני סמארטפונים חדשים

הבנקים - די עם האפוקליפסה

בכירים בבנק הפועלים, מגובים בעו"ד צבי אגמון, הגיעו השבוע לוועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, והשתמשו פחות או יותר בכל טיעון אפשרי כדי להסביר שהעולם ייחרב אם ייקחו מהם את ישראכרט. קצת קשה להאמין להפחדות כאלה מצד הבנקים, כי הם מפחידים כל הזמן: כשמישהו רוצה לגעת בעמלת השורה, או בעמלות העו״ש, או בעמלות ניירות הערך, או בקופות הגמל וכן הלאה. ייתכן שבין כל הנבואות האפוקליפטיות מסתתרים כמה טיעונים ראויים, או לפחות כאלה שראוי לבחון בתשומת לב. רק שאי אפשר לשמוע אותם מרוב צעקות "זאב, זאב". כך, השבוע ההפחדות האלה סיפקו לשר האוצר את החומר הטוב ביותר דווקא להמשיך לדחוף להפרדת חברות האשראי מהבנקים.

שאול אמסטרדמסקי

עו"ד צבי אגמון | צילום: קובי קלמנוביץ'

שרת הנשים של צרפת מעצבנת נשים

נשיא צרפת פרנסואה הולנד יצר משרד חדש בממשלתו, לזכויות משפחה, ילדים ונשים, ועורר כעס בחוגים פמיניסטיים, שטענו כי הוא מקבע סטריאוטיפים. "הולנד שכח לציין תפירה וגיהוץ", צייצה למשל חברת פרלמנט מהאופוזיציה. השרה עצמה, לורנס רוסיניול, ניסתה להגן על התיק, ובתגובה לביקורת קראה לחלוקה הוגנת בנטל עבודות הבית. עד שזה יקרה, הפמיניסטיות הצרפתיות יכולות להודות על כך שיש להן ראש ממשלה שמבקש לקדם את הזכויות שלהן, שהקים גם משרד אחר שמתמקד בשוויון בדיור ובשוויון לאזרחי הטריטוריות שמעבר לים, ושהיה הראשון בהיסטוריה של המדינה למנות שרת חינוך, כלומר אשה שלא אמורה לעסוק בתפירה וגיהוץ. אפשר לקוות שהן לא יטענו שהולנד מינה אותה כדי לחנך את הדור הבא של עקרות הבית.

תמר טוניק

פרנסואה הולנד | צילום: איי אף פי

נטפליקס המורדת נהייתה הממסד

בעולם הטכנולוגיה אוהבים חברות "משבשות" (Disrupt), כאלה שמטלטלות את העולם הישן ומובילות אותנו קדימה. נטפליקס היא דוגמה קלאסית לחברה כזאת: במקום לשלם הרבה על המון ערוצים, מקבלים VOD עם צפייה בלתי מוגבלת; במקום לחכות שבוע לפרק הבא, אפשר לראות סדרה חדשה ברצף. אבל עכשיו, דווקא כשהיא סוף סוף השיקה את השירות לכל העולם, משהו השתבש: פתאום הצטרפה נטפליקס למיינסטרים והתחילה להילחם בלקוחות שלה, כדי שלא יעקפו את הגבלות הצפייה שהיא מטילה במדינות שונות. היא אפילו גייסה לעניין את פייפאל, עוד חברה ששיבשה תעשייה שלמה, כדי שתעזור לחסום שירותים שעוקפים את ההגבלות. אולי גם בנטפליקס גילו שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, ואולי זה גורלה של כל חברה שמתבגרת. בכל מקרה, אחרי שחינכה לקוחות למרוד במוסכמות הצפייה, קשה לראות אותם משלימים עם ההגבלות שהיא עצמה מטילה.

איתי שמושקוביץ