רונית רפאל הזמינה חקירה פרטית וסירבה לשלם; בית המשפט חייב אותה

בית משפט השלום חייב את חברת רונית רפאל העוסקת בטיפולים קוסמטיים בתשלום של 10,000 שקל למשרד החקירות הפרטית ויצמן-יער'. הסיבה: החברה שכרה את שירותי המשרד לאחר שחשדה כי עובדת שלה מספקת טיפולים ומוצרים באופן פרטי מאחורי גבה ובתום החקירה סירבה לשלם על השירות.

במרכזה של התביעה שהוגשה לפני כשנתיים על ידי חברת החקירות ויצמן יער לבית משפט השלום בפתח תקווה, חקירה פרטית וסמויה שהזמינה רונית רפאל. זאת, לאחר שחשדה כי אחת העובדות שלה פועלת בניגוד להסכמים ומספקת טיפולים פרטיים בביתה ללקוחות שונים תוך שימוש במוצרים ובחומרים השייכים לחברה.

כדי להוכיח את החשדות שלח משרד החקירות ויצמן יער שתי חוקרות סמויות שהתחזו ללקוחות. מטרת החקירה, כך צויין בתביעה, הייתה לבסס את החשד של החברה כלפי העובדת וליצור הד כלפי שאר העובדים שירתיע אותם מלנהוג כך. החוקרות הסמויות הגיעו לביתה של העובדת, רכשו את אמונה, וקיבלו באופן פרטי טיפולים מפנקים תוך שהעובדת עושה שימוש ללא רשות במוצרי רונית רפאל. כל הטיפולים תועדו ובסיומם שילמו החוקרות במזומן ולא קיבלו קבלה על כך. בהמשך התקיימה גם חקירה גלויה והחוקרים הפרטיים תשאלו את העובדת במשרדי החברה.

לטענת חברת החקירות, המיוצגת על ידי עו"ד רון ברנטווין, למרות ביצוע החקירה והשלמתה, סירבה רונית רפאל לשלם עבור השירות שניתן. מנגד, טענה החברה כי חברת החקירות לא חקרה נושא מהותי נדרש והוא שאלת עבודתה של העובדת "בשחור", מבלי להנפיק קבלות. עוד נטען כי חברת החקירות לא העבירה לידיה חלק מחומרי החקירה הגלויה ובנסיבות אלה היא סבורה שאין אליה להמשיך ולשלם על החקירה כפי שסוכם בין הצדדים. אולם לשיטת חברת החקירות החומר לא הועבר כי לא התקבל תשלום.

"יש להקדים ולהעיר", כתב הרשם הבכיר אורן כרמלי, בפסק הדין, "כי ההכרעה הנדרשת בתיק זה אינה נוגעת לציפיות של רונית רפאל לגבי היעדים שתוכל להשיג מתוצאות החקירה שהוזמנה. השאלה היחידה הדורשת הכרעה היא אם חברת החקירות עמדה בהתחייבות החוזית כלפיה כפי שהוגדרה בהסכם בין הצדדים".

לפי פסק הדין, "לא יכולה להיות מחלוקת" שהחקירה – על החלק הסמוי והגלוי שבה, העלתה ממצאים ברורים לפיהם העובדת מספקת טיפולים בביתה ועושה שימוש שלא כדין בחומרים ומכשירים של החברה וגובה על סכומים מופחתים. בדו"ח החקירה אף ציינו החוקרות כי הבחינו בבקבוקי צבע עם לוגו של רונית רפאל. עוד מוסיף פסק הדין כי בעקבות החקירה שהתקיימה ולאחר שעומתה עם הממצאים הופסקה עבודתה של העובדת בחברת רונית רפאל.

באשר לטענת רונית רפאל כי החקירה לא הצליחה לבסס את החשד כי העובדת אינה מנפיקה קבלות ואינה מדווחת כדין על הכנסותיה לרשות המסים, מציין פסק הדין כי בקשה זו אינה מופיעה באופן מפורש בחוזה שנחתם בין החברה לחברת החקירות. "אין בכך", כך נכתב, "כדי להעלות או להוריד לגבי העניין המהותי בגינו התבקשה החקירה – לבסס החשד כי העובדת אכן מפרה את הסכם ההתקשרות עם רונית רפאל". טענות החברה לאי העברת החומר המלא, מוסיף השופט, גם הן לא יכולות לשמש בסיס לאי העברת התשלום.

בסופו של יום, הורה השופט לחברה לשלם למשרד החקירות סכום של כ-10,000 שקל, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט הפחית מגובה התביעה את שירות התמלול שלא בוצע בסופו של דבר.