"אני לא מתחרט על החשיפות של וויקיליקס"

הוא הפך לאחד האנשים הנרדפים בעולם, הסיכוי שהוא יחזור לחיים רגילים הוא אפסי ורבים טוענים שכל שעשה היה לשווא. ובכל זאת ג'וליאן אסאנג', מייסד אתר וויקיליקס, לא מביע חרטה. אף שכבר קרוב לארבע שנים הוא מתבצר בשגרירות אקוודור בלונדון, מתחמק מצו הסגרה שהוצא לו בעקבות האשמות לתקיפה מינית בשבדיה, הוא מבהיר בראיון נדיר ל"כלכליסט" מחדרו שבשגרירות אקוודור: "המחיר האישי הכבד ששילמתי היה שווה את זה".

עד לפני כמה שנים היה אסאנג' האדם המסוכן בעולם עבור כמה מדינות ובראשן ארה"ב. את התואר הוא הרוויח ביושר, הודות לחשיפות הרבות של האתר שהקים ב־2006 — וויקיליקס. האתר אפשר לגורמים אנונימיים להעלות מסמכים וחומרים שונים שהם מעוניינים להפיץ, ואסאנג' ושותפיו פרסמו את החומרים — עצמאית או בשיתוף כלי תקשורת שונים.

חשיפות מוקדמות של האתר כללו עדויות לשחיתות שלטונית במשפחתו של מנהיג קניה לשעבר דניאל אראפ מוי, ונוהלי עבודה במחנה המעצר האמריקאי בגואנטנמו. החשיפה החשובה הראשונה של וויקיליקס התרחשה בפברואר 2008, וכללה עדויות לפעילות בלתי חוקית של סניף באיי קיימן של הבנק השוויצרי ג'וליוס בר. החשיפה הזו הביאה לכך שהבנק תבע את האתר, ובית משפט הוציא צו שהוביל לחסימתו.

החסימה דווקא סייעה להעלאת הפרופיל של וויקיליקס, ובעקבותיה צצו עשרות אתרי מראה ברחבי הרשת ששיקפו את התוכן של אתר־האם. בסופו של דבר ביטל בית המשפט את הצו, והבנק משך את התביעה בלי לנקוט צעדים נוספים נגד וויקיליקס.

בשנים שלאחר מכן עמדו וויקיליקס ואסאנג' מאחורי חשיפות בולטות נוספות דוגמת פירוט המיילים בחשבונה של שרה פיילין, בעת שהיתה מועמדת לתפקיד סגנית נשיא ארה"ב מטעם המתמודד הרפובליקאי לנשיאות ג'ון מקיין; רשימת חברי המפלגה הפשיסטית הבריטית BNP; ומסמכים שמתעדים את מאמצי בנק ההשקעות הבינלאומי ברקליס להתחמק מתשלום מס.

הפריצה הגדולה

כל החשיפות האלו היו בעלות משמעות, אך הפריצה הגדולה של האתר לתודעה הציבורית התרחשה ב־2010, בשורה של חשיפות מרעישות שכללו מסמכים פנימיים של משרד ההגנה האמריקאי, אשר עוסקים במלחמות בעיראק ובאפגניסטן; ויותר מרבע מיליון מזכרים פנימיים של משרד החוץ האמריקאי, שבהם מוצגת דעתו לגבי יריבותיה של ארה"ב ובנות בריתה.

המסמכים פורסמו לאורך חודשים בשיתוף פעולה עם "הגרדיאן" הבריטי, "הניו יורק טיימס" האמריקאי ו"דר שפיגל" הגרמני. מאחורי ההדלפה עמדה טוראית ראשונה בצבא ארה"ב בשם צ'לסי מאנינג (שאז עוד השתמשה בשם בראדלי מאנינג). הפרסומים היוו מקור למבוכה עבור ארה"ב, שסימנה את אסאנג' ומאנינג כמטרות. מאנינג זוהתה ונעצרה במהרה אחרי שהתוודתה בשיחה עם האקר על הדלפת המסמכים, והוא הסגיר אותה לרשויות. אסאנג', אזרח אוסטרלי, שהה מחוץ לארה"ב ולכן היה יעד מורכב יותר.

אסאנג' על מרפסת שגרירות אקוודור בלונדון, אחרי שבתחילת החודש צוות של האו"ם קבע ששהייתו שם שקולה למעצר לא חוקי | צילום: איי פי

חשיפת המסמכים אמנם הפכה אותו לאדם מוכר ולמרואיין מבוקש, אך להעלאת הפרופיל הציבורי שלו נלוו גם השלכות חיוביות פחות. בנובמבר 2010 האשימה התביעה בשבדיה את אסאנג' בביצוע שורה של עבירות מין, כולל עבירות אונס בשתי נשים בעת שביקר במדינה באוגוסט באותה שנה. כיום על כל העבירות, למעט האונס, חלה התיישנות.

אסאנג' מכחיש את כל ההאשמות המיוחסות לו, וטוען שמדובר במזימה שנועדה להסגיר אותו לארה"ב, שם יועמד למשפט בעקבות המסמכים שחשף. הטענה הזאת לא נפלה על אוזניים ערלות, ובאוגוסט 2012 זכה אסאנג' למקלט מדיני באקוודור, לאחר שכמה שבועות קודם לכן מצא מקלט זמני בשגרירות המדינה בלונדון. נגד אסאנג' עומד צו הסגרה לשבדיה, ולמעשה מאז 2012 הוא נמצא תחת מצור בשגרירות ובסכנת מעצר במקרה שיעזוב את שטחה.

ההסתבכות של אסאנג' שינתה את מיקוד הפעילות של וויקיליקס, ובשנים האחרונות הארגון מקדיש פחות זמן לפרסום מסמכים מסווגים ויותר להגנה על מייסדו. אנשי הארגון מנסים להביא לביטול האישומים נגדו ולשחרורו. מבקרי וויקיליקס מאשימים את הארגון בכך שהפך לכת האישית של אסאנג'.

נוסף על כך, נראה שהמידע שפרסם אסאנג' לא הביא לשינוי משמעותי בהתנהגות המדינות שאת המידע המסווג שלהן הוא חשף. זאת בשעה שהמסמכים שהדליף איש ה־NSA לשעבר אדוארד סנודן הביאו לשינוי אמיתי בפעילותן של מדינות וחברות, בכל הנוגע לשמירה על פרטיות האזרחים והגבלת הגישה של גופי ממשל למידע פרטי.

חשבון נפש

"זו שאלה מעניינת ואני צריך לחשוב עליה ברצינות", השיב אסאנג' כשנשאל אם כל הדברים שעבר, ובראשם המחיר האישי הכבד ששילם, היו שווים את האפקט הסופי הלא מרשים יחסית של חשיפותיו. לאחר הרהור קל הוא השיב "כן".

יתרה מכך, אסאנג' דוחה את הטענה שהאימפקט של חשיפות וויקיליקס היה שולי. "אנחנו צריכים להבין שדווקא היו שינויים גדולים", הוא קובע.

אילו שינויים למשל?

"המידע שפרסמנו סייע לקדם ולחזק את החירות של אנשים חפים מפשע ולשחרר מכליאה אנשים שהוחזקו על לא עוול בכפם, למשל חאליד אל־מסרי שנכלא ועונה על ידי ה־CIA בחשד שהיה חבר באל־קאעידה (ואכן ב־2012 בית המשפט האירופי פסק נגד ה־CIA וקבע שזכויותיו של אל־מאסרי הופרו — ע"כ). המידע שלנו גם שימש להצתת המהפכה בלוב, חשף היבטים חדשים של הקונפליקט בין ישראל לפלסטין, תרם לשינויי ממשל בפרו ועוד".

ואולם, אסאנג' מוסיף באותה נשימה שהשינויים המוחשיים שהביא וויקיליקס הם לא הדבר המרכזי מבחינתו: "היו שינויים רבים. אבל גם אם לא היו שינויים, זה לא היה משנה דבר מבחינתי. הערך של המסמכים והמידע שפרסמנו הוא גם בכך שהם חלק אינטגרלי מההיסטוריה האנושית. יש להם ערך מתמשך בכך שהם מחנכים אנשים להבין איך העולם עובד בפועל. ורק כשאנחנו יודעים איך העולם עובד בפועל, תיאורטיקנים פוליטיים יכולים לבנות תיאוריות פוליטיות חדשות ומדויקות, שמסוגלות להסביר איך העולם משתנה".

בימים האחרונים חזר אסאנג' לכותרות, לאחר שבתחילת החודש קבע צוות מיוחד של האו"ם ששהייתו בשגרירות אקוודור שקולה למעצר לא חוקי. בעקבות ההחלטה תבעו עורכי דינו מהרשויות בשבדיה לבטל את בקשת ההסגרה, והוא עצמו יצא למרפסת השגרירות והכריז: "זה ניצחון שאי אפשר להכחיש".

הניצחון הוא בעיקר עקרוני. להחלטה אין תוקף מחייב, ועד עתה הרשויות בשבדיה או בבריטניה לא הראו נכונות לציית לה. בשיחה איתו נראה שאסאנג' מודע היטב למצב. בקולו אין נימת הניצחון האופטימית שאפשר אולי היה לצפות למצוא שם. הוא מדבר במונוטוניות ובאטיות, כמו שוקל ומתלבט לפני כל משפט או מילה, יודע שעוד לא הגיע הזמן לחגיגות ושהמאבק שלו לשחרורו עדיין ארוך.

"ההחלטה בנוגע לשחרורי תלויה בתביעה בבריטניה", הוא אומר בנוגע ליציאה לחופשי בקרוב. "בכל מה שקשור להחלטה האחרונה של האו"ם, בשלב הזה מתקיים דיון בשאלה עד כמה היא מחייבת".

הסוף אולי לא נראה באופק, אבל אסאנג' מצהיר שהוא לא מתכוון לוותר ולעצור את המאבק שהוא מנהל לשחרורו. "הלקח הגדול ביותר שלמדתי הוא לא לוותר", הוא מסביר. "ואם אפשר, תמיד להתמודד עם הבעיה הכי קשה. זו דרך אמינה לפתח כישורים להבנת המציאות, וזה גם תחום פעילות שיש בו פחות תחרות.

"במובנים מסוימים לוויקיליקס יש עבודה קשה כי המדינות החזקות בעולם פועלות נגדנו. במובנים אחרים אנחנו פועלים בנסיבות מקלות, כי ארגוני מדיה אחרים מפחדים להתמודד עם המשימות האלו", הוא אומר לסיכום.