אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"המדינה לא מקזזת מדד שלילי בגביית מס" צילום: אוראל כהן

"המדינה לא מקזזת מדד שלילי בגביית מס"

בקשה לתביעה ייצוגית טוענת כי רשות המסים נוקטת פרשנות מגמתית: מחייבת בריבית ובהצמדה למדד על איחור בתשלום מס רכישה, אך אינה מקזזת אותן כשהמדד יורד

22.02.2016, 08:22 | דותן לוי

רשות המסים מחייבת בריבית והצמדה על איחור בתשלום מס רכישה בעסקאות נדל"ן, אך אינה מקזזת קיזוז מלא במקרה של ירידה במדד המחירים לצרכן, כלומר אינה גורעת מסכום הקרן — כך עולה מבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעת האחרונה על ידי עורכי הדין שמואל גלינקא וחן נוסל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ועו"ד מוקי גורפיין.

"הצמדת תשלומי הנישומים למדד המחירים לצרכן נועדה לאפשר לרשויות המס לכסות הוצאותיהן המשתנות בהתאם לשינוי המחירים, אותם מודד המדד... היעדר הצמדה למדדים שליליים תוביל להתעשרות הרשויות על חשבון הציבור שלא כדין באופן שהוצאות הרשויות תקטנה אך הכנסותיה לא תקטנה בהתאמה", נטען בבקשה לייצוגית. עוד נטען כי מאחר שמדובר בסכומים קטנים על פי רוב, רשות המסים סבורה כי הנישומים לא ישקיעו זמן ומשאבים כדי לזכות בהפרשי הצמדה בגין מדד שלילי.

משה אשר מנהל רשות המסים, צילום: עומר מסינגר משה אשר מנהל רשות המסים | צילום: עומר מסינגר משה אשר מנהל רשות המסים, צילום: עומר מסינגר

הבקשה לייצוגית מתארת את המקרה של אהרון מור, שרכש דירה בתל אביב ונדרש לשלם מס רכישה בגובה 9,375 שקל. מור לא שילם את מס הרכישה בתוך 60 יום כקבוע בחוק, והחוב החל לצבור ריבית והצמדה. כשביקש לשלם גילה כי הוא מחויב בסכום נוסף של 129 שקל בגלל ריבית והצמדה, אף שהמדד בפרק הזמן הרלבנטי היה שלילי והיה אמור לקזז את מלוא הריבית ואפילו לגרוע 45 שקלים מהקרן. כשפנה לרשות המסים לקבלת הבהרות על החיוב הנוסף, נאמר לו שמדד שלילי מקוזז אך ורק מהריבית, אך לא מסכום החוב המקורי. כלומר, במקרה שבו קיזוז המדד עמד על 200 שקל, וההצמדה לריבית יצרה חוב של 100 שקל, תקזז רשות המסים 100 שקל בלבד, כלומר לא תגרע מסכום הקרן.

"המשיבה מודה בכך שיש להתחשב במדד השלילי בעת חישובי הפרשי הריבית וההצמדה. דא עקא שזו סבורה כי מקום שבו שיעור עליית המדד הוא סכום שלילי, זה יקוזז אך ורק מרכיב הריבית ולא מקרן המס", נכתב בבקשת התביעה. עוד נטען כי מדיניות זו נוגדת את החוק: "לא נמצא כל עיגון לעמדת המשיבה ולפיה מקום שבו קיימת ירידה במדד, הרי שזו תחושב רק כנגד רכיב הריבית ולא כנגד רכיב הקרן, שכן שיטת תחשיב זו לא קבועה כלל בנוסחת ההגדרה עצמה בחוק". ממדי התופעה אינם ידועים, שכן רשות המסים היא היחידה שמחזיקה במאגר נתונים מדויק על היקפי הפיגור בתשלומים וניהול החוב מול הנישומים.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מתוך ששת הרבעונים האחרונים (2015 והמחצית השנייה של 2014) בארבעה נרשם מדד שלילי. ברבעון השלישי של 2014 ירד המדד ב־0.3%, ברבעון הראשון של 2015 נרשמה ירידה של 1.4%, ברבעון השלישי ירד המדד ב־0.5%, וברבעון האחרון חלה ירידה של 0.4%.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות תעביר את התייחסותה בעניין לבית המשפט".

תגיות