אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אירופה: 350 משחקים בעונה חשודים כמכורים צילום: shutterstock

אירופה: 350 משחקים בעונה חשודים כמכורים

השחיתות בהתאחדויות לכדורגל כובשת את הכותרות; ואולם הטיות משחקים על ידי ארגוני פשע מאורגן מהוות איום גדול יותר על מהימנות המשחק

22.02.2016, 18:47 | שירות כלכליסט
השחיתות בכדורגל ברמת ההתאחדויות לכדורגל כובשת את כל הכותרות; ואולם ביקורת שנערכה לאחרונה על אחת מהמערכות האמורות לגלות הטיות משחקים, מהווה תזכורת כואבת לכך שמעורבות ארגוני פשע מאורגן בענף מהווה איום חמור עוד יותר על מהימנותם.

קראו עוד בכלכליסט

ווילסון ראג ווילסון ראג' פרומאל - שכתב ספר על הטיית משחקים. פורסט מציין עוד שברגע שאוהדים והמועדונים חושדים בהטיות משחקים, הליגות עומדות בפני בעיות פיננסיות גדולות יותר. הוא מציין לדוגמה את איטליה (ביוון קרה לאחרונה מקרה דומה), שם ברגע שהשערורייה הפכה לידועה "נרשמה ירידה חדה במספר הצופים במגרשים" | צילום: איי פי ווילסון ראג

מחקר שערכו דיוויד פורסט מבית הספר לניהול באוניברסיטת ליברפול ופרופ' איאן מקהייל מאוניברסיטת סלפורד, בדק האם מערכת גילוי ההונאות של ספורט ראדאר (FDS) משמשת היטב את המדינות החברות באופ"א. המסקנה היתה כי "המשחקים שדווחו כחשודים על ידי המערכת, הם בעלי סבירות גבוהה שהוטו".

המערכת מנטרת את שתי הליגות הבכירות ואת טורניר הגביע במדינות החברות וכן את המשחקים בטורנירים שאופ"א מארגנת. מדובר ביותר מ-31 אלף משחקים בעונה, כאשר החשד הוא ש-1% מהם, כ-350 משחקים, הוטו.

בספורט ראדאר מנטרים את שווקי ההימורים אחר פעילות א-נורמלית על ידי השוואת נפחי ההימורים מול פעילות המשחקים. כשהנפח עולה בפתאומיות שלא ניתנת להסבר על ידי אירוע ספציפי או שאינה עונה על הציפיות מהמודל, מופיעה ההתראה. במחקר בחנו גם את מהימנות הנתונים, החוזק של המודלים המתמטיים והחלק האנושי בתהליך, שקובעים בסופו של דבר אילו משחקים דווחו כחשודים.

עבור ספורט ראדאר, המחקר הביא עימו חדשות טובות, מאחר שמצא כי כיסוי השוק העולמי על ידי המערכת "הוא נרחב ביותר", נתוני ההימורים "חפים משגיאות" והמידע שנאסף ממקורות "נתון לבדיקות נרחבות לוודא את הדיוק". עבור הכדורגל מדובר בקריאת השכמה למנהלים. עם זאת, המחברים ציינו שהם "נדהמו מהפער בין מספר התוצאות החיוביות שנרשמו ומספר המקרים שלא זכו לתגובה מצד הליגה או סוכנות אכיפת חוק".

סיבות לחוסר פעולה היו שונות ומגוונות, וכוללות לדוגמה מחסור במשאבים או מסגרת משפטית בתוכה ניתן לתבוע על הטיות משחקים. לפי החוקרים, "אם הסיבה היא שהתאחדות לכדורגל מעדיפות לרוב לא להתעסק עם משחקים חשודים, אז זה בהחלט מערער את היכולת של המערכת לתרום להגנה על המהימנות והאותנטיות של הספורט".

"מרבית ההטיות מאורגנות על ידי השחקנים עצמם, ולא על ידי השופטים, וההחלטה שלהם האם להשתתף במשחק המכור תלויה במידה מסוימת בתפיסה שלהם מה הסבירות שההתנהגות שלהם תובחן ותוביל לענישה".

בנפרד מהדו"ח, פורסט טוען כי הטיות משחקים הקשורות להימורים "השפיעו על התוצאה של חלק מהליגות. אחת הסיבות להטיות היא עבור הישג ספורטיבי, לדוגמה להימנע מאיום ירידת הליגה. זה לא נובע מהימורים, אך תמיד ייקלט על ידי מערכות הניטור מכיוון שאנשים לא יכולים לעמוד בפיתוי...וייתכן שהם יכולים לשלם את השוחד רק בעזרת כסף שקיבלו משוק ההימורים".

פורסט מציין עוד שברגע שאוהדים והמועדונים חושדים בהטיות משחקים, הליגות עומדות בפני בעיות פיננסיות גדולות יותר. הוא מציין לדוגמה את איטליה (ביוון קרה לאחרונה מקרה דומה), שם ברגע שהשערורייה הפכה לידועה "נרשמה ירידה חדה במספר הצופים במגרשים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות